ראשי » סגנון » בית » איך היא עושה את זה

איך הם עושים את זה: שהם סמיט ואמנון כץ

הם מבלים חופשות במרפסת, קונים בגדים יד שנייה, לא יוצאים לבלות, אין להם טלוויזיה, ביתם מלוכלך אך מצפונם נקי. שהם סמיט ואמנון כץ, היא סופרת - הוא מתרגם - עובדים איש איש על מקלדתו ומגדלים באושר 3 ילדים

נורית לויליכט לחיאני | 31/7/2009 8:07

שהם ואמנון. בילויים זה שם של להקה צילום: אלי דסה

היא בת ‭,42‬ הוא בן ‭,52‬ הורים לנור ‭12)‬ וחצי‭,(‬ ינאי ‭9)‬ וחצי) ושרי ‭.(3)‬ סמיט היא סופרת, מתרגמת ומבקרת ספרות, שזכתה השנה בפרס ראש הממשלה לספרות. כתבה בין השאר את "לבי אומר כי זיכרוני בוגד בי" ו"הוםסנטר‭."‬ כץ הוא מתרגם, שתרגם את "האדמה מתחת לרגליה" של סלמאן רושדי ועוד. עתה הם מתרגמים ביחד את "אוליבר טוויסט" של דיקנס. נשואים 14 שנה ומתעקשים להופיע יחד מתוך שוויוניות.

קריירה: בתנו הבכורה שמעה בחצי אוזן על השאלון הזה והרימה גבות. "אתם בכלל לא אנשי קריירה‭,"‬ אמרה, "אתם עובדים בבית‭."‬ חשוב להבחין בין "קריירה" ל"עבודה‭."‬ קריירה היא עבודה שיש בה הגשמה עצמית.

אנחנו רואים עצמנו כאנשי עמל, פרולטריון. עמדות העבודה שלנו (שהם בחדר השינה, אמנון בסלון) הם פס הייצור שעליו אנו עובדים. נכון, זה פס ייצור מעניין יותר מזה של "פרי גליל‭,"‬ אבל גם אנחנו עובדים על מנת להתפרנס, לשלם משכנתה, לשרוד - ושכרם של פועלי המילים אינו הרבה יותר גבוה מזה של פועלי התעשייה. העבודה מורכבת בעיקר מהכרח - תרגום ספרים שאין בהם שום אמנות ‭")‬חיי" של ביל קלינטון) וכתיבת מאמרים לעיתונות. פה ושם אנחנו מצליחים לחטוא בספרות.

סדר יום: בתנו הצעירה דואגת להשכמתנו עם שחר. את הסנדוויצ'ים - זו אבן הסיזיפוס של כל הורה - מכין אמנון, במיומנות ובאמנות, ואוי לו לילד ששכח לאוכלו או השליכו כלאחר יד. רק לאחר שהילדים יוצאים את הבית (הגדולים באופן עצמאי, הפעוטה בידי אביה או אמה‭,(‬ אנו מסתערים איש על מקלדתו ולא עוצרים אלא לשם כביסה (שהם) והכנת ארוחת הצהריים (אמנון) לתלמידים השבים מורעבים כבר באחת-שתיים.

בארבע מצטרפת למהומה גם הפעוטה, ועוד לפני כן מישהו יוצא ללקטה ומישהו אחר מוזעק מהמחשב להכין ארוחונת לחבר של הבן, שקודם לא היה רעב אבל עכשיו הוא כן. מה הוא רוצה? "יש לכם סושי‭."?‬ עד שהם נרדמים הנשמה יוצאת. לפעמים מצליחים לקושש עוד שעה של עבודה בלילה.

שעות עבודה: הן חומקות תחת ידינו ונזללות בידי מחלות ילדים, הולדת ילדים, ימי הולדת (כל יום הולדת נחגג שלוש פעמים לפחות: בתאריך, בחוג המשפחה המורחבת, בגן, בין חברים‭,(‬ טכנאי מחשבים ומתקני מכונות כביסה, שירותי הסעה ליל־דים לענייניהם, טיפולי כינים וכל מה שאנשים אחרים לא עושים במשרדים שלהם.

נקיפות מצפון: חיים עם ילדים הם גן עדן לנקיפות מצפון. קשות במיוחד הן שעות אחר הצהריים. בתנו הקטנה היא משאבת תשומת לב רבת עוצמה. היא עושה הכול על מנת להרחיק את אחיה הגדולים מהוריהם ולא אחת גם מצליחה בכך. שום קריירה אינה פגיעה כמו ילד.

עבודות בית: תחומי האחריות הבלעדיים של אמנון הם קניות בשוק, בישול, שטיפת כלים (הוא איש-וושר - אין לנו מדיח‭,(‬ הורדה והעלאה של אופני העלמה הרוכבת לבית הספר (שתי קומות‭,(‬ החלפת קקי לילי.

תחומי האחריות של שהם: כל מה שקשור בכביסה, השבת צעצועים למקום, נדנוד לילדים בענייני מקלחת וסידור החדר, ניקוי בית השימוש, פעולות מייגעות של ארגון תיקים ליציאה מהבית ופריקתם, השקיית עציצים (במשפך, כמו פעם‭.(‬

תחומים משותפים: ספונג'ה, הבאה והחזרה מן הגן, השכבה, קריאת סיפורים וניג'וס לילדים. אין לנו עוזרת בית ומעולם לא הייתה. ביתנו מלוכלך, אך מצפוננו נקי.

זוגיות: למעט הלידות, לא נפרדנו ללילה במשך 14 שנה. יש בינינו אחווה מן הסוג הנרקם במרתף, בין משרתים, מתחת לאף האדון התובעני. ההומור מקרב אותנו, וגם העובדה ששנינו קצת נאצים בכמה תחומים.

בלי טלוויזיה: אין לנו טלוויזיה מתוך החלטה. יש די-וי-די וסרטים ומנוי ל"אוזן השלישית‭."‬ הטלוויזיה מכניסה אל הבית המון אורחים קולניים בלתי רצויים. עצוב לראות בכל ערב אותו אור כחלחל בוקע מכל הבתים ולדעת שעכשיו כולם יושבים סביב מדורת ההבלים.

ילדינו,

ערמומיים שכמותם, הפכו את האינטרנט לסוס טרויאני והם משתמשים בו כדי לראות דברים כמו "ארץ נהדרת" או "שבוע סוף‭."‬ אנחנו מגבילים אותם, מתנחמים בכך שהם אינם מתעניינים בטלנובלות וריאליטי. הם גם עדיין, טפו-טפו, נהנים מקריאת ספרים.

בילוי זוגי: טוב, אולי זה לא בילוי בסדר גודל של חופשה זוגית ברומא, אבל המעבר מאיש ומקלדתו ואישה ומקלדתה אל שבת אחים יחד עם ספר שאנו מתרגמים בצוותא הוא סוג של תענוג משותף. התרגום הוא סוג נוסף של הורות - הזדמנות לברוא עוד יקום של בדיחות פרטיות וגם מקור לתסכולים משותפים. עכשיו אנחנו מתרגמים את "אוליבר טוויסט‭,"‬ וכל צרה שלנו מחווירה על יד צרותיו

דימוי גוף: מסתפקים בזה: "איזה ילדים יפהפיים יש לכם‭."!‬

בילויים: לדידנו, זה שם של להקה. בלקסיקון המשפחתי שלנו אין בייביסיטר. כתל אביבים יש לנו הנאת חינם אחת גדולה - הים.

כסף: גם בגללו נעדרות מאותו לקסיקון המילים: עוזרת בית, שופינג, חו"ל, נופש, פסיכולוג ועוד. הרוב הולך על מוסדות החינוך הלא-חינמיים של ילדינו. אין כסף זו מציאות חיינו.

מותגים: לא קונים. בכלל, אנחנו קניינים קטנים מאוד. קונים רק מה שנחוץ - בגדים לעצמנו פעם בעשר שנים בחנות יד שנייה. בתנו הקטנה לובשת רק בגדים עם היסטוריה (של אחיה ושל ילדים אחרים ‭.(‬ הגדולים החלו לאחרונה להתמרד. גם בנושא הזה אנחנו לא נלאים מלהרצות להם - או בלשונם "לחפור‭." ‬