מישהו מטפל בך? גם למטפלות יש מה להגיד עלינו, האמהות
כאמא לשניים, ריקי כהן כבר עברה כמה סרטים קומיים־טרגיים בכל הקשור למטפלת. הפורומים של האימהות ברשת מלאים בלכלוכים על מטפלות אז הפעם היא ירדה לגינה לבדוק מה יש להן להגיד על המעסיקים. הן, אגב, לא היו שולחות את הילדים שלהן למטפלת
"יש כאן מישהי שיש לה מטפלת איתה בבית והיא לא נטרפת ממנה? איך עושים את זה- "? כך פתחה
את הודעתה גולשת בשם שיר בפורום הורים אינטרנטי באתר גדול לפני כשבוע, ובהמשך תיארה דרמה קטנה: "איך מקבלים את זה שאני אומרת מה יהיה לארוחת ערב והיא מחליטה לתת משהו אחר, אחרי שטרחתי והכנתי, והיא מוציאה מהמקפיא (וזו לא הפעם הראשונה?( איך מקבלים את זה שהיא מתעלמת מהילד הגדול, לא מדברת איתו בארוחת ערב ורק מחמיאה לאמצעי, אחרי שהערתי לה כמובן? איך לא נטרפים כשהיא מקריאה סיפור בקול הכי מונוטוני וכמעט נרדמת? מזה שהילדים לא התגלגלו איתה מצחוק מעולם, והם ילדים שמרבים להשתולל ולצחוק? אני באמת רוצה לדעת איך לשחרר מצד אחד ולא להיטרף מצד שני (ואל תגידו לי לצאת מהבית או שהיא תצא."(
רוב המשתתפות שענו לה היו נחרצות: תחליפי מטפלת. אבל כל משפחה שנקלעת לסיטואציה המוכרת - אמא צריכה לחזור לעבודה - יודעת שמטפלת משביעת רצון היא נכס נדיר, לפעמים כמעט דמיוני.
כאמא לשניים בעצמי עברתי כמה וכמה תסריטים קומיים וטרגיים בחתונה המשונה הזו, שבה את מכניסה זרה הביתה והיא זו שקוטפת את רוב שעות היום השוות עם אוצר בטנך. הייתה הגברת הנמרצת, נמרצת מדי, שדיברה בלי הפסקה, שניהלה פעם חברת כוח אדם, הספיקה להתגרש והפכה למטפלת דעתנית שניהלה בתים ביד רמה במשך שנים. שתי דקות אחרי שהגיעה לריאיון כבר חפנה את בני הבכור שהיה תינוק בן כמה חודשים, נישקה, ליטפה, קראה בשמות חיבה. היא נפסלה על סעיף פרנויה. שלי כמובן.
האחרונה התגלתה כמכורה לאינטרנט, וההיסטוריה במחשב גילתה שהיא מבלה את רוב שעות היום באתרי דייטים. מובן שמיד שלחתי אותה לחפש נקודת שידוך אחרת.
אימהות מכירות את הפסטיבל הזה של מטפלות, שבנוי מחרדות, אמון ותלות אדירה. עובר אורח שייקלע לגינה ציבורית בבוקר יתוודע גם להווי המטפלות המתקבצות יחדיו, משוחחות על הדברים מהצד שלהן. איך הן רואות את העבודה שלהן? האם היא כורח של אין ברירה? איך הן רואות אותנו, המעסיקות? האם הן באמת אוהבות את היקר לנו?
16 נכדים מחמישה ילדים יש למלי דאון מנווה סביון, וכ־20 שנה, מאז התגרשה מאבי ילדיה, היא מטפלת בילדים של אחרים ומצהירה שהיא משקיעה בהם את כל אהבתה ומרצה, וגם נהנית. דאון חיה בגפה בדירת שלושה חדרים מטופחת, ותמונות הילדים שטיפלה בהם, מהם במשך שמונה שנים במשפחה אחת, תלויות על המקרר והקירות. מטפלת חמה, ידידותית, לא מהססת לנקוט שיטות סבתא: "יש לי פטנטים להשתיק תינוק לא רגוע. אני יכולה לשים אותו על אזור הציצי על מגבת ולנענע אותו. אם יש לו גזים, מסכן, אני יכולה לשים קצת ערק בפה והוא מריח את האדים שלי, או לשים ערק על חיתול יבש ולשים לו על הבטן. או שאני שמה אותו על הבטן שלי, בטן על בטן, מלטפת, והתינוק נרגע. אם את לא רגועה, אסור לך להתחבר לתינוק. אין הבדל בין גבר לתינוק, שניהם מחפשים את החום בציצי."
ההורים מודעים לשיטות שלך?
"בטח, הם ראו אותי כמה פעמים שוכבת ככה, באמצע היום, כשיש לתינוק גזים. וזה עוזר, חבל על הזמן. הילד אוהב גם שמלטפים באוזן, ואז אני גם מסניפה אותם ככה, מתה על הריח שלהם. ילד, את צריכה להיות בגובה שלו. אני באה בגובה שלו, יודעת איך להמס את הילד שהוא ישמע לי. אני עושה איתם הכול, יושבת על הרצפה, צוחקת בסרטים שלהם. לדעתי, הילדים צריכים לפחד ממני, לא אני מהם, כמו שקורה היום."
קשה לטפל בילדים?
"זה הכי קשה, וכשזה לא שלך זה קשה כפול."
את עושה עוד דברים חוץ מהטיפול?
"בוודאי. אני נכנסת הביתה ולפעמים אין איפה לשים את הרגליים, אני מסדרת, מרימה, שמה סיר על האש. יש ריח של בית אצלי."
"בטח. הייתה לי מישהי שהילד שלה לא הלך. היא רצה איתו לכל הבדיקות ולפיזיותרפיה. אני אמרתי לה שזה יסתדר עם הזמן, והיום, ברוך השם, תראי אותו, הכול בסדר גמור. התמונה במטבח."
את היית שולחת את הילד שלך למטפלת?
"אישית, לא הייתי נותנת את הילדים למטפלות, כי קשה לי להאמין למטפלת. מטפלת צריכה להיות הרבה יותר, להיות חלק מהבית הזה. הנה, הילד ישן, את רואה ערימת כביסה, אין לך רגש? ההורים חוזרים ורוצים אוכל, אז מה, מה זה לשים
יש מטפלות שרואות בזה ניצול.
"זה לא ניצול. כואב לי הלב על האמא הזו, אני יודעת מה זה לבוא מהעבודה לבית עם שלושה ילדים. דמייני שזו הבת שלך, יוצאת בשבע בבוקר, לא רואה את הילדים והיא חייבת להביא כסף כדי לחיות."
אז אנחנו מביאות ילדים כדי שאת תגדלי אותם בעצם?
"כן, כואב הלב. אני מרחמת על אמא שרואה מעט את הילדים. אני לפחות עובדת בבית עם מזגן. היא באה הביתה, מתחילה לה משמרת שנייה, עם הילדים, הבעל והזבל. אני רואה אותן באות בחמש, כמה זמן נשאר להן עם הילדים."?
יש לך קווים אדומים עם מעסיקים?
"כשהם חונקים אותי או מרימים את האף, לזה אני לא מסכימה. הייתה אחת שדיברה לא יפה, הרימה את האף, אמרתי לה שאני עוזבת. מיד היא התחרטה, נשארתי אצלה אחר כך שנים."
תסכימי שישימו בבית מצלמות?
"מי ששם לי מצלמות אני לא עובדת אצלו. לפעמים אני מורידה בגד או הולכת לנוחיות, זה לא נעים ולא יפה. למה צריך מצלמה? ילדים לא משקרים, את רואה אפילו במבט שלו כשהמטפלת באה אם היא בסדר."
מטפלת כמעט גרה בבית, זה קצת מפריע לאינטימיות של בני הזוג.
"כשלקוחה לא רוצה שאכנס לחדר השינה, אני לא נכנסת. אבל מה יש להסתיר? אני אישה ואת אישה."
דאון מספרת שחברותיה, כולן מטפלות, מקניטות אותה שהיא מנוצלת על יחסה הטוטאלי וחיבתה לסידור הבית. היא גם מסרבת בכל תוקף לגעת במזון של בני הבית: "לא אוכלת מהאוכל של הבית, מביאה משלי. בן אדם קנה ארבעה מילקי, מה פתאום לאכול לו."? כשאני שואלת אותה על רגעים קשים, היא אומרת: "הגדולים מחרפנים לך את הראש כשהם רבים וצועקים. כל הזמן רבים, איזה רעש."
"אני מטפלת כבר 15 שנה. עד אז עבדתי ב'מקורות,' יצאתי לפנסיה מוקדמת ועשיתי הסבה מקצועית. קל למצוא עבודה כמטפלת, והתחלתי עם הנכדה שלי. כיום אני מטפלת בשני ילדים, הגדול בן שלוש וחצי והקטן בן שנה ושלושה חודשים. ההורים שלהם עובדים כל היום, אז אני מוציאה אותם בארבע מהגן ונמצאת איתם עד שש וחצי.
"המצב קשה היום, מותק שלי, הורים חייבים לעבוד. את משלמת לגן 3,000 שקל בחודש, אז קשה. לדעתי, ילד צריך להיות במסגרת מגיל קטן, לא עם מטפלת. המטפלות כבר לא מה שהיו פעם, באמת. אני רואה את זה בגינה - הן מתאספות יחד והילדים לבד. הן לא יושבות עם הילד, שרות לו או מקריאות סיפור. זה לא זה."
אז את ממליצה לוותר על המטפלת?
"אני אומרת שילד יהיה עם אמא שלו עד גיל שנה וחצי, ואז צריך לשלוח אותו לפעוטון. המטפלות עושות מה שהן רוצות. לבת שלי יש מטפלת, היא אומרת לה 'אל תלכי לגינה,' והמטפלת עונה לה: ‘מה את אומרת? בגינה טוב, יש אוויר.’ היא מתאפקת לא לפטר אותה, כי במילא בספטמבר הילד ילך לגן."
מה צריך לבדוק אצל מטפלת?
"דבר ראשון, אם היא מעשנת. רוב המטפלות מעשנות, וזה מפריע. מטפלת זה מזל. יש מטפלות יוצאות מן הכלל ויש על הפנים. אני חושבת שחובה לשים מצלמה בבית. ראית בטלוויזיה על ההתעללות בזקנים? את אף פעם לא יכולה לדעת. פה מטפלת הרביצה לתינוק, פה זרקה אותו - את חושבת שאין מטפלות משוגעות? צריכים המון המלצות, לדבר עם זו שהעסיקה אותה, ולא בטלפון, ללכת אליה הביתה ולשאול."
מה את עושה בזמן שאימהות מתעמלות בסטודיו?
"מחליפה לילדים, דואגת שלא יבכו, רק שלא יבכו. שמים אותם מול קלטת, רוקדים. בסטודיו מקפידים ובודקים ניסיון."
את אוהבת את העבודה שלך?
"אני מאוד נהנית ויש לי שם טוב, אימהות אוהבות אותי."
שרון בסטר, שניהלה את "נניש," סוכנות להשמת מטפלות, העסיקה מטפלת בעצמה. "חיפשתי מטפלת ולא ידעתי איך לחפש. היו לי חששות גדולים מלקחת מישהי זרה, עם המלצות לא אובייקטיביות. מפה התחיל הרעיון של העסק. מן הסתם, אני בעד מטפלות. קראתי מאמרים שילד לא צריך חברה בשנתיים הראשונות, הוא צריך טיפול של אחד על אחד.
"אסור לנו להשליך ממקרים קיצוניים של סיפורי זוועה על מטפלות. יש גם אימהות שמתנהגות בצורה גרועה לילדים שלהן. רק אחרי שהקמתי את העסק גיליתי שאני לא לבד. היה חסר לי גוף כזה שיהיה אמון על השמת מטפלות ויבדוק את הרקע שלהן. במקרה שלי הסנדלר הלך יחף. העסקתי מטפלת ולא בדקתי. בעסק בדקתי - כל מטפלת עברה ריאיון סינון ראשוני ומבדק גרפולוגי."
למה נורא חשוב לערוך ריאיון?
"אני תמיד ממליצה לא לשאול שאלות של כן ולא, אלא שאלות פתוחות וללמוד מהתשובות שהן נותנות. ראיינתי עשרות, אם לא מאות מטפלות. את מפתחת מיומנות, רואה שפת גוף, מי משרה נינוחות, מי נלחצת, מי מגמגמת".
והיו שנבחרו ובכל זאת אכזבו?
"לא זכור לי. זכורים לי הורים שאכזבו אותי, הורים שהפרו את ההסכם, שלא שילמו לי דמי תיווך ונעלמו עם המטפלת. הייתה עורכת דין ששלחתי אליה מישהי מקסימה, אנגלייה, שסיפרה לי שהיא הגיעה לבית מאוד אכזרי ונמלטה משם. גם עורכת הדין לא שילמה לי או למטפלת, למרות שהעסיקה אותה חודש."
יש יתרון למטפלות ותיקות?
"לא בטוח. זה כמו מורות - יש מורות שהשנים עושות להן טוב, ויש כאלה שאחרי 20־30 שנות ניסיון הן שחוקות לגמרי ואסור לתת להן כיתה. אותו דבר עם מטפלות. יש כאלו שאחרי 20 שנות ותק מטיילות עם הילדים בקניון וקובעות עם חברה ולא מסתכלות על הילד בכלל, ויש כאלו שהן מטפלות בכל רמ"ח אבריהן".
נא להמתין לטעינת התגובות
