מי הבוס? כך נראים חייהן של מניקות קרייריסטיות
במקום לזגזג בין קריירה לאמהות טבעית, כזו שמבוססת על קשר רציף ועמוק בין האם לתינוק וכוללת הנקה, אפשר לשלב את שני הדברים ואפילו ליהנות מזה
אחת הדילמות הקשות של כל אישה שאוחזת בתואר אמא היא כיצד להמשיך לנהל את חייה האישיים, שקיבלו משמעות חדשה, לצד ניהול קריירה מצליחה, מכניסה ומספקת שאין בכוונתה לזנוח. ספרה של ג'ין לידלוף "עקרון הרצף" חולל מהפכה בחשיבה המערבית, האיר מחדש את צרכיו של התינוק ושרטט רעיונות תיאורטיים שהגדירו סגנון אימהות טבעי ויפה לכולן, שמבטיח תינוק רגוע הגדל לאדם שוחר שלום ונקי מנוירוזות. איזו אמא תוותר על זה?
אבל המציאות, מתברר, מורכבת יותר. לאישה המערבית צרכים משלה, בהם גם צורכי התפתחות והגשמה, שעומדים, לעתים, בניגוד מכאיב לאלה של תינוקה - המתכון הבטוח לרגשי אשמה וייסורי מצפון בלתי פוסקים. "אמהות צעירות מוצאות את עצמן נתונות תחת בחינה עצמית מדוקדקת דרך קבע, מתוך ניסיון לעמוד במשימה הבלתי אפשרית של גידול ילדים באופן מושלם", אומרת ליאת מנדלבאום, פסיכולוגית קלינית מומחית ומנהלת פורום "פסיכולוגיה קלינית של הילד והמתבגר" באתר "דוקטורס". " מנגד, נשים נדרשות להפגין כישורים ויכולות מקצועיות בשוק העבודה, שיצדיקו את דרישותיהן לשוויון הזדמנויות ושכר. כנשים, התרגלנו לחיות עם הצורך להתפשר, לוותר, או ללהטט את עצמנו לדעת ולשלם על כך מחיר בריאותי כבד".
אז מה עושות אמהות שלא מוכנות להיפרד מהתינוק הטרי ובמקביל גם לא מהג'וב החלומי שלהן?
מנדלבאום מספרת על קבוצה מובחנת של אימהות שבוחרות לאחוז במקל משני קצותיו: הן פוצחות בקריירת אימהות במשרה מלאה מבלי לקטוע את הרציפות התעסוקתית שלהן. הן יגיעו לישיבות הנהלה יחד עם התינוק, יניקו במשרד, ינהלו משא ומתן כשתינוקן כרוך אליהן במנשא ויספקו תמיכה טכנית ללקוח בעודן מחליפות טיטול. זוהי, כמובן, פריבילגיה שאינה נחלת הכלל, וברוב המקרים מדובר בנשים בעלות מקצוע חופשי או בנשים בעמדות בכירות יחסית, שאינן חוששות מעיקום אפו של הבוס.
תכירו את ד"ר אורנית רז (37), למשל , מנכ"לית הארגון לחקלאות אורגנית בישראל ואמא לארבעה. תמנע, בתה, בת עשרה חודשים, הספיקה בחייה הקצרים להיפגש עם רבים מקברניטי המדינה ולשחק בצעצועיה בוועדות הכנסת השונות, בישיבות דירקטוריון שבהן מתקבלות החלטות חשובות ואפילו בסיורים באזורי קו עימות. "חשוב לי להדגיש שאני לא בעניין של איזו הצהרה פמיניסטית", אומרת רז, "זה פשוט מה שמתאים לי. אני פשוט לא יכולה להבין אמא שלא מניקה את ילדיה. תינוקות הם יצורים חדשים שלא צריכים דבר בעולם מלבד חום ואהבה, וזה הדבר הכי טבעי שיהיו קרובים למקום שבו נוצרו".
את שלושת ילדיה הגדולים גידלה רז באותה דרך ממש, כשהם מלווים אותה לכל מקום שאליו הלכה - החל מלימודי התואר השני והדוקטורט בפקולטה להנדסת תעשייה
את מרבית שעות היממה מבלה רז דווקא במשרדה שברמת אפעל, בהרצאות במשרד החקלאות היושב שבצומת בית דגן ובשאר חלקי הארץ שבהם פזורות החלקות האורגניות. "אני חורשת את הכבישים מדי יום, לפעמים אני נמצאת בעבודה 18 שעות, ותמנע נמצאת איתי ודואגת שאשאר ערנית ושמחה. במשרד שלי בתל אביב פתחתי ממש פעוטון, עם מיטת תינוק ומשחקים, אבל כשאנחנו בדרכים או בפגישות תמנע יודעת להעסיק את עצמה ומשתדלת לא להפריע".
לא עלתה בראשך אופציה של מטפלת או פעוטון?
"זה לא שאני לא סומכת על בייביסיטר או מעון ילדים. אני פשוט מאמינה שכמו בגידולים אורגנים - הטבעי הוא הטוב ביותר עבור הילדה שלי. שכל אמא תעשה מה שבראש שלה, אני באופן אישי חשה צביטה על המחשבה שיש אמהות שנאלצות לאפסן את התינוקות שלהם בפעוטון ולא נהנות מהשהות במחציתם".
ואם הסיפור הזה נשמע לכם מוזר, בטח תתפלאו לדעת שד"ר רז אינה לבדה בענף האמהות הסופר קרייריסטיות. גם מעצבת האופנה ענבל בן זקן מביאה את בתה לסטודיו שלה מדי בוקר, וגם מעצבת הנעליים שלי סתת שילבה קריירה ואמהות בהרמוניה עם כל אחד מארבעת ילדיה: עד גיל שנתיים וחצי היא לא שלחה אותם לגן ונהגה לקחת אותם איתה לעבודה, לסטודיו ולפגישות עסקיות.
כך גם דקלה כץ, בעלת "תיאטרון המפתח" (תיאטרון ילדים נודד), מצרפת את שני ילדיה לנדודיה מהצגה להצגה בכל רחבי הארץ.
נשמע כמו חלום שכל אם היתה רוצה להגשים? אל תמהרו להסיק מסקנות. לדעתה המקצועית של מנדלבאום, מומלץ, ואף רצוי לאמהות לזכור שפרידות זמניות מהתינוק - גם אם הן מביאות אותו לכדי תסכול ובכי מר - נחוצות לרווחתן הנפשית ומאפשרות להן להישאר זמינות ורגועות במפגש המחודש עמו.
"לעתים קרובות, מתוך המשאלה להישאר צמודות וזמינות עבור התינוק או הפעוט, משיגות המניקות הקרייריסטיות דווקא את ההפך", היא מסבירה, "הן כמעט אף פעם לא 'רק אמא' או 'רק עובדת'. המיזוג המוזר של שני היקומים המנוגדים הללו עלול לגזול בסופו של דבר יותר מהפנאי המועט של האם.
"מקומות עבודה שמתהדרים בחדרי הנקה ובמעון יום היי טקי מפואר מרתקים, בסופו של דבר, את העובדת שלהם לשעות ממושכות במשרד ומאלצים אותה לשלם על ההטבה ביום עבודה מאומץ וארוך במיוחד, שלא מאפשר לה זמן איכות בבית. חשוב להדגיש כי תינוקות בריאים יכולים לגדול ולהתפתח היטב גם בנוכחות דמות נוספת להתקשרות מלבד האם כמו מטפלת טובה ומנוסה, שמקדישה בשעות עבודתה את כל כולה אליו.
"המטפלת מאפשרת לאמהות מרחב משל עצמן והתקיימות מתוך תחושת ערך ומשמעות מעבר להיותן אמהות. בעיניי זה שווה".
נא להמתין לטעינת התגובות
