מחבק אסלות: איתן לשם, הברמן של מסעדת אדורה
ואת עבודת הברמן הראשונה שלו קיבל בגיל 16, עת השקה את שבט נווה מונסון בצופים ונענש על כך בחומרה, הוא לא סובל פלצנות אלכוהולית ומת על למברוסקו אבל קצת חושש להיראות נשי מדי. איתן לשם עונה על השאלון
איתן לשם. "מלצריות צריכות לפחד מהברמן" צילום פרטי
הברמן הנצחי של מסעדת אדורה של השף אבי ביטון הוא איתן לשם בן ה-28. בארבע השנים האחרונות הוא מתקתק עבודה מאחורי בר המסעדה התל-אביבית. לפני כן הוא עבד במשך כשנה בבר מקומי ביהוד. את העבודה במסעדה הנחשבת השיג לטענתו בעזרת פרוטקציה אך הצליח ללמוד מהר מאוד את רזי העבודה.
את אהבתו העזה לאלכוהול ושיכרות הוא זוקף לזכות משפחתו השתיינית – "אבא שלי שיכור, סבא שלי שיכור וגם אני שיכור" – ואת עבודת הברמן הראשונה שלו קיבל בגיל 16, עת השקה את שבט נווה מונסון בצופים ונענש על כך בחומרה.
הוא לא מכנה את עצמו מבין באלכוהול אלא אחד שיודע מה טעים ומה לא. הוא לא סובל פלצנות אלכוהולית ומאמין שאנחנו מדינה לבנטינית מפגרת וכך אנחנו צריכים גם להתנהג – לקוחות, מסעדנים וברמנים. את עתידו המקצועי הוא היה רוצה לראות דווקא בעולם המשחק, אך הוא מעיד על עצמו כי הוא שחקן כושל, ממש כשם שהוא ברמן כושל. "באופן כללי אני אדם כושל, המצב חמור", הוא מסכם.
אדורה צילום: יחסי ציבור
"ברמן טוב צריך לדעת איך לעבוד טוב תחת לחץ ולהיות בעל חלוקת קשבה מעולה. אינטראקציה עם אנשים וצחוקים וסבבה זה טוב ויפה אבל זה לא חשוב. הכי חשוב זה להצליח להתנהל באופן מסודר כשיש לך מאות משקאות להכין ומלצריות נודניקיות ששואלות אם משקה זה או אחר יצא כבר. באופן כללי חשוב להבין שהמלצריות הן האויב, בגלל זה גם מאוד חשוב להיות מפחיד. המלצריות צריכות לפחד מהברמן, ככה בר מסעדה צריך להתנהל".
מהו הטיפ הגדול או המוזר ביותר שקיבלת?
"האמת שלפני כמה זמן קיבלתי טיפ של חצי טולה (5 גרם חשיש) ומאתיים שקל. אני לא אומר שהשתמשתי בזה, אבל זה בהחלט היה מוזר".
מתי בפעם האחרונה רצית לשבור בקבוק ללקוח על הראש?
"אתמול. הכי מעצבנים אותי אנשים שנכנסים למסעדה וחושבים שהם קנו אותך. יאללה שחרר, תגיד מה אתה רוצה להזמין ואל תתפלצן עלי. פלצנות זה משהו שיכול להטריף אותי ובשנים האחרונות תל-אביב הפכה למקום פלצני ביותר.
אנשים כאן בטוחים שהם חיים באירופה. לא מזמן לקוחה שישבה על הבר אמרה לי 'נראה לי שאוותר על המנה שהזמנתי' בציפייה שאני אציע לה כל מיני דברים מעניינים. אני לא מבין את זה, את רוצה להזמין לאכול תזמיני, אל תשגעי את הברמן".
מהם המשקאות הפופולאריים אצלך על הבר?
"ללא ספק יינות וקוקטיילים. הקוקטייל הכי מבוקש הוא מוחיטו, אני יכול להבין את זה, זה משקה מאוד טעים וגבר יכול בכיף להזמין אותו מבלי לאבד את הגבריות שלו. עם זאת, אני ממש הייתי מעדיף שיפסיקו כבר להזמין את המשקה הזה, זה ממש סיוט להכין אותו, צריך לכתוש ולהשקיע. אבל כמו שאמרתי, אני יכול להבין למה הוא פופולארי, לפעמים בא לי לשתות למברוסקו אבל אני נראה קצת נשי איתו, המוחיטו הוא גם מרענן וקליל וגם גברי".
מה אתה חושב על הלקוח הישראלי?
"זה אולי יפתיע אותך, אבל אני מאוד אוהב את הלקוח הישראלי. האמת שממש כמו שאנחנו לא יודעים לקבל שירות בארץ אנחנו גם לא יודעים לתת שירות פלצני בארץ. כל התפיסת תחת הבריטית למשל, לא עובדת בארץ וזה מצוין. אנחנו חיים כאן במדבר,
אז גם לא צריך להיות כאן דיסטנס כאילו שאנחנו באירופה. אני חושב שבמיוחד על הבר חשוב שתהיה אווירה חברית. בניגוד למסעדה שבה המלצריות חייבות לשמור על ייצוגיות, הברמן חייב לשמור על אווירה חברית עם הלקוח. זה סוג בילוי שונה".
לשם. ממחבקי האסלות הגדולים צילום פרטי
"ערק לימונענע. זהו המשקה האהוב עלי במיוחד במשחקי הכדורגל של הפועל ת"א, קבוצתי האהובה. אני מגיע לכל משחק שיכור מערק ומנסה לסגור את הפה כדי שהסדרנים לא יריחו את האלכוהול. לדעתי חובה להגיע שיכורים למשחק, לפחות אם אתה מאוהדי שער חמש השרופים. עם אבא שלי אני מעדיף לשתות וויסקי".
מה אתה נוהג לעשות אחרי משמרת?
"אי אפשר ללכת לישון אחרי משמרת. לפעמים אני יוצא לפאב סמוך לכמה שעות שתייה, לפעמים אני הולך הביתה לבזבז שעות על הסוני פלייסטיישן ובפעמים אחרות אנחנו יוצאים כל הצוות. יציאות צוות אחרי משמרת הן דבר משעמם אבל מאוד חשוב. צוות טוב מורכב מחברים, זה הרבה יותר קל לקבל בקשות בזמן לחץ מחבר מאשר ממישהו שאתה לא מכיר. יציאות הצוות הללו עוזרות להבין מה עבד ומה לא במשמרת וגם להתחבר עם שאר אנשי המסעדה".
מתכון לחמרמורת:
"האמת שאני ידוע כאחד ממחבקי האסלות הגדולים בארץ. ויש לי גם חוק לגבי חתונות: אם אתה לא שיכור כשמתחילה החופה - לך הביתה. לגבי הטיפול בהאנג-אובר, אני פשוט ממשיך לשתות גם בבוקר שלמחרת".
נא להמתין לטעינת התגובות
