ראשי » סגנון » תיירות » מדריכי יעדים » טורקיה

אהבה-שנאה: למה בכל זאת כדאי לטוס לטורקיה

בתקופה האחרונה הצטיירה טורקיה כיעד לא אטרקטיבי, לפחות בקרב הישראלים. ובכל זאת, היא מציעה את כל מה שהתייר חפץ בו. גילי חסקין בדק את נפלאות המדינה שאנחנו אוהבים לשנוא

בעבר הרחוק הצטיירה טורקיה כיעד מאיים. רק לפני דור, היחידים שנסעו לשם מרצונם היו חובבים מושבעים של היסטוריה וארכיאולוגיה, אשר באו להתחקות אחר עקבות התרבויות שפרחו במדינה. עם הזמן, הצטרפו אליהם גם מטיילים שנמשכו אל הנופים המרהיבים, ולפני שני עשורים בלבד החלו להגיע גם הנופשונים, ששמו לבם אל חופי הים האיגאי, ובעיקר לחופי הים התיכון.

אתרי הנופש הללו הפכו לאטרקטיביים, במיוחד בשל סמיכותם להרי הטאורוס המרהיבים ולאתרים ההיסטוריים שלמרגלות ההרים ולחוף הים. אף על פי כן, גם בימים אלה חזרה טורקיה למקומה כיעד פחות ופחות חביב על הישראלים בעקבות ההתפתחויות המדיניות האחרונות. למרות המחירים הנמוכים והמאמצים של אנשי התיירות במדינה לקבל את הישראלים בסבר פנים יפות, ישראלים רבים מעדיפים לבחור ביעדים אחרים.

ובכל זאת, טורקיה של היום מציעה את כל מה שהתייר הישראלי חפץ בו: מאות קילומטרים של חופים נהדרים, מפרצים חבויים, חורש ים תיכוני המגיע עד קו המים, כפרים ציוריים והווי של דייגים. בעוד שטורקיה שלפני גל המטיילים הגדול של אמצע שנות ה-80 נחשבה כארץ מפגרת, שפניה רק לתייר הקשוח, בשנים האחרונות הטורקים הבינו את הפוטנציאל הכרוך בתיירות הנופש ושינו את פני המדינה במהירות.

כך נסללו כבישים חדשים, נבנו שדות תעופה ובעקבותיהם גם כמות עצומה של בתי מלון, ובמקביל צצו חנויות לתיירים, משרדי נסיעות ואתרי נופש. הנופשים מצידם נענו לאתגר ובאו בהמוניהם בעיקר בטיסות שכר, שהגיעו כמעט היישר אל אתרי הנופש. תיירים שהיו מעוניינים במעט יותר מאשר שמש ובירה, יכלו אף לגוון את הטיול בביקור באתרים ארכיאולוגיים הנמצאים לעתים במרחק קצר מאתרי הנופש. אז למי שבכל זאת רוצה לבקר, הנה כמה אתרים מומלצים.

אנטליה היא בירת הריביירה הטורקית ולא בכדי. מרבית הטיסות מישראל מגיעות אליה, וניתן גם לטוס ממנה לבּוֹדְרוּם, איזמיר ובעיקר לדלאמאן הסמוכה לפטְיֶיה (Fetye). בודרום היא השער לביקור בקאריה הקדומה, אנטליה ניצבת בלב מישורי פאמפיליה, ואילו דלאמאן ניצבת בלב האיזור המרהיב ביותר בחופי טורקיה – ליקיה.

בנוסף למה שאנטליה עצמה מציעה כמו מוזיאון ארכיאולוגי ונמל נהדר, אפשר לבקר במפלים שבסביבה כמו קוֹרְשֻלוּ ודוּדֶן בָּאשׁי. כמו כן, ניתן לבקר בפרגה (Perge) – עיר רומית עתיקה עם האצטדיון הגדול ביותר המוכר למחקר; בסידה (Side) – אתר ארכיאולוגי עם תיאטרון מרשים ומוזיאון, וסמוך לו אתר נופש עם חוף רחצה ועשרות חנויות ומסעדות; ובאספנדוס (Aspendos) – התיאטרון הרומי השמור ביותר בעולם, שלא רחוק ממנו יש אמת מים מרשימה.

מקום נוסף שכדאי לראות הוא קניון הקוֹפּורְלוּ בהרי הטאורוס הסמוכים לאנטליה, הנקרא כך על שם הגשר הרומי העתיק המתוח עליו ובו אפשרויות שחייה. במקום מסעדות דגים ומספר פנסיונים, ומספר חברות ויזמים מקומיים מארגנים טיולי רפטינג לאורך הנהר. משם ניתן להמשיך במעלה ההר אל הכפר הציורי אלטינקאיה (Altinkaya) ואל שרידי העיר הרומית סלגה (Selge) הפזורים בין בתיו.

הכפר הוא נקודת מוצא מצוינת לטיולים בהרים וניתן להשיג שם מדריך, פרדות וטבח. בדרך לסלגה עוברים בנוף מרהיב של עמודי קונגולומרט, זכר לאגם קדמן שהיה כאן בעבר הגיאולוגי הלא רחוק שיבש וחלוקי הנחלים שנשטפו אליו עומדים כמצבות.

המקום זכה בפי המטיילים לכינוי "קפדוקיה הקטנה". ניתן לשכור יכטה (עם צוות מקומי או בלעדיו) וניתן לצאת למסלולי הליכה ארוכים בהרים. באיזור יש גם אפשרויות רבות לטיולי ג'יפים.

טרמסוס (Termesos) הוא אתר רומי הבנוי על צלע ההר בגובה של 1,000 מטרים מעל פני הים, ומכוסה בחורש ים תיכוני. זהו הרבה יותר מסיור באתר ארכיאולוגי, זהו בילוש אחר השרידים שכוסו כמעט כליל על ידי היער, תצפית מתיאטרון הנראה כקן נשרים ומסע סוריאליסטי קמעה בתוך עיר מתים (נקרופוליס) הזרועה מאות סרקופגים נטושים.

עיר המתים היא למעשה נקרופוליס ענק העומד בסתירה לגודלה המצומצם יחסית של העיר.  כדאי ללכת עד לבקתת שומר היערות (כשעתיים), לצפות בנוף ולחזור. אפשר גם לנסוע במרחק של כשעה וחצי מערבה אל אלניה (Alanya) ואל המבצר המרשים שבנה פומפיוס על צוק מרשים החודר אל הים.

דלאמאן (Dalaman) היא עיר מנומנמת שלא מציעה לתייר דבר, למעט שדה תעופה. המיקום בין מרמריס לפטייה הוא נקודת זינוק נפלאה לאתריה של ליקיה, המעוטרים בחגורת הרים יפהפיים. התהליכים הגיאולוגיים עיצבו את גוש ההרים בצורת מדרגות, היורדות אל הים התיכון בתבליט תלול וחריף, המדרונות הגולשים אל הים מכוסים בחורש ים תיכוני טיפוסי, ואילו ההרים הגבוהים יותר מיוערים באורנים ובאלונים.

ששת הנחלים הזורמים מההרים משקים את המישורים והעמקים הקטנים בדרכם אל הים. דרך החוף עוברת למרגלות הצוקים, הגולשים עד לקו החוף ומעצבים מפרצים קטנים עתירי צדפים מרוסקים וחופי ים קסומים. נוסף לנופיה המרהיבים, ליקיה גם עשירה באתרים היסטוריים-ארכיאולוגיים יותר מכל איזור אחר, העושים את הביקור לשילוב מושלם של תרבות ונופש.

מרמריס (Marmaris) הוא כפר דייגים שהפך בעשורים האחרונים למרינה הגדולה ביותר בטורקיה, עם טיילת מרשימה וגישה קלה לחופים שבסביבה. מומלץ לצאת לשייט המקיף את חצי האי, הבולט אל הים בין האיים היוונים קוס ורודוס, ומגיע אל עיירת הנופש דטצ'ה ואל הנמל העתיק קנידוס (Knidos). ניתן גם להפליג ליום אחד או יותר לאי היווני רודוס, הנמצא ממש ממול.

דליאן (Dalyan) הוא מיצר המחבר את אגם קויְגֶ'אִיז אל הים התיכון. במצוק שממול חצובים קברים ליקיים מרשימים מהמאה השישית לפני הספירה, שחזיתותיהם המרשימות מזכירות להפליא מקדשים יווניים. מומלץ לצאת לשייט אל המעיינות החמים שבאיזור, אל הקברים שממול, אל הביצה שיצר הנהר, אל קאונוס (Kaunos) – האתר הארכיאולוגי המעניין – ואל חוף הים (חוף הצבים) הסמוך.

מקום נוסף שכדאי לבקר בו הוא פטייה (Fethye) – עיירה הנמצאת על שירידה של טֶלְמֶסוס העתיקה והוקמה לחוף מפרץ קטן, מוגן באיונים היוצרים מעין שובר גלים טבעי. המיקום הנוח הפך את טלמסוס לנמל המוצא של ליקיה למערב ואל המרכזים היווניים

מהמפרץ ניתן להמשיך דרומה אל העיר היוונית הנטושה קאיה (Kaya) ואל הלגונה של אולודֶנִיז (Őlüdeniz) והחופים היפהפיים בסביבה. ניתן לרדת רגלית במסלול הליכה מסומן, האורך כשלש שעות הליכה, מקאיה אל אולודניז.

קסנטוס (Xantos), בירת ליקיה, ניצבת על מצוק מעל אפיקו של נהר אֱשֶׁן, וחולשת על העמק שבו עברה הדרך הבינלאומית, בנקודה שבה הנהר פורץ את שרשרת הגבעות המפרידה בין עמקו העליון ומישור החוף הצר.

המיקום האסטרטגי חייב את אנשי קסנטוס לעמוד לעתים תכופות בפני ניסיונות של פולשים זרים לפרוץ אל פנים ליקיה. המקום ידע קרבות רבים וכל פולש שהגיע לאיזור נאלץ להתמודד עם עקשנותם של הליקיים, אשר הובילה אותם מספר פעמים להתאבדויות שמזכירות להפליא את אלו של מצדה.

מקסנטוס אפשר להמשיך לפינארה (Pinara), נמל עתיק עם חוף נהדר הנמצא במרחק של  11 קילומטרים מקסנטוס. הגבעות התלולות שמצפון-מערב לכפר מופרדות בגיאיות עמוקים ומכוסות בצמחייה ובחורש סבוך. לצד המעיין פזורים חורבות פינארה העתיקה – אחת משש הערים הראשיות של ברית הערים בליקיה.

פינארה עשירה במאות מבני קבורה חצובים ובנויים בסלע, שייחודם בשילוב מסורות אדריכליות מקומיות עם אלו שרווחו בעולם ההלניסטי כולו. על המצוק שמעל האקרופוליס ממערב נחצבו קברי סלע על ידי פועלים שעשו את מלאכתם כשהם תלויים בחבלים על פני תהום.

קלקאן (Kalkan) הוא כפר דייגים שתושביו היווניים גורשו במסגרת חילופי האוכלוסין בין יוון לטורקיה ב-1923. הדרך מזרחית לקלקאן וממערב לה מתפתלת בין צוקי גיר מיוערים ועוברת לצד מפרצים קטנים וחופי רחצה. שישה קילומטרים מזרחית לקלקאן חוצה הדרך קניון צר בהרים ובו נחל הנשפך לים. צוקי הגיר הגולשים אל הים באיזור זה עשירים במערות קרסטיות, שהמפורסמת שבהן היא "המערה הכחולה" (Mari Mağra), מעיין קפרי טורקית. 

במרחק של 20 קילומטרים צפונה משם נמצא קניון סָקְלִיקֶנְט הנהדר באורך 18 קילומטרים החצוב בהר. בפתח הקניון מסעדות ובתי קפה בהן ניתן לסעוד דגים בצל העצים ולשפת הנחל. ביציאה מהקניון יש מסעדות שמרפסותיהן בנויות על קו המים ממש, ולצדן פנסיון שחדריו הן מרפסות עץ הבנויות על העצים. בעלי הפנסיון מארגנים טיולי אבובים על הנחל.

אחרי קלקאן מומלץ להגיע אל קאש, עיירת נופש במיקום נפלא שבתיה, אשר נבנו בין חורבות העיר העתיקה אֳנְטִיפֶּלוֹס, מקיפים מפרץ בצורת חצי סהר המוגן מצד הים באי קטן. ניתן לטייל אל הקברים הליקיים החצובים בסלע או בנויים סביב הכפר, ואחד הטיולים היפים בסביבה הוא שייט האורך יום שלם אל העיירה העתיקה קֶקוֹבָה, שבתיה שקועים במים.

כמו כן, ניתן לצאת לטיול אל הכפרים שסביב העיירה קקובה ובנוסף, ניתן לצאת לטיול בין יום או יותר לאי היווני קסטלוריזו, שהוא האי היווני הסמוך ביותר לחופי טורקיה, ומשמעות שמו באיטלקית "מבצר אדום". ברחובות כפריו של האי היווני נשמרת עדיין האווירה ששררה בביזנטיון, ויש בו מערה כחולה יפהפייה.

דֶמְרֶה (Demre) היא עיירה שהתפרסמה בבזיליקה בה קבור הקדוש הנוצרי סנט ניקולס, שדמותו נתגלגלה במהלך השנים לסנטה קלאוס. סמוך לדמרה נמצאים חורבות העיר העתיקה מירה (Myra), בה נשתמרו תיאטרון עתיק ומערכות קבורה מהיפות בטורקיה כולה. אחרי ביקור בדמרה אפשר להגיע אל העיר העתיקה פסייליס (Phaseilis) שעדיין לא נחפרה ושרידיה מכוסים בצמחייה עבותה. במקום נמצאים נמלים עתיקים ונטושים במפרצים יפהפיים.

אולימפוס (Olimpus) היא מקום נפלא גם בגלל העתיקות שלה, המפוזרות בתוך צמחייה סבוכה של גפני בר, הרדופים, ער אציל ואורנים, ובעיקר בשל הפלג של הקומולג'וק הזורם בתוך האתר ונשפך לים. בחוף הסמוך צ'ירלי (Çirali) יש בקתות המזכירות את אלו של סיני ובהם צעירים "זרוקים" מכל העולם.  מצ'ירלי (Çirali) הסמוכה אפשר ללכת אל הכימירה (Chimera), שהיא אש נצחית הבוקעת עד היום מהאדמה, לא רחוק מהעיר. מכאן, אגב, נבע המיתוס על המפלצת יורקת האש שהפילה את חיתתה על תושבי ליקיה הקדומה.

מחניון משולט מטפס שביל אל יאראנטש (Yanartaş‏) שמשמעות שמו סלע האש. כאן בוערות לשונות אש קבועות בתוך הסלעים, כנראה נביעה של גז הניצת במגעו עם האוויר. זהו ביתה של המפלצת, וכאן נלחם בה בֶּלוֹרוֹפוֹן, מגבו של פֶּגאסוֹס, הסוס המכונף. במקום יושבות נערות כפריות ומכינות על האש הטבעית את הגוּזְלמה – פיתה דקיקה ורחבה אותה הן ממלאות בגבינה ומגישות בלוויית תה מתוק.

באולימפוס בית הארחה מיוחד במינו של קדיר (Kadir), שבעבר הציע לינה מיוחדת – על העצים. ב-2006 המקום נשרף ושופץ מחדש. מרבית החדרים בנויים למרגלות העצים, אך המקום עדיין שומר על קסמו. הצוות של קאדיר מארגן טיולים בסביבה וכן פעילות של ספורט אתגרי, מומלץ במיוחד הטיול לקניון גונוק.

גילי חסקין הוא מדריך טיולים ודוקטור להיסטוריה. לאתר הבית לחצו כאן

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...