סובב כינרת באופניים: החלופה לטיול הרגלי
להקיף את הכינרת אפשר גם ברגל, אבל הרבה יותר נוח, מהנה וחווייתי לדווש סביבה עם האופניים. מני נחמן יצא למסע מאתגר סביב האגם הכחול וחזר עייף אך מרוצה
שביל סובב כינרת הוא רציף וסלול בחלקו ונוח להולכי רגל ולרוכבי אופניים. לאחר שיצאנו מהמלון, רכבנו בנחת צפונה בשבילי קיבוץ גינוסר בשעת בוקר מוקדמת והתחברנו למסלול. גלגלי האופניים החליקו על פני השביל, כאשר משמאל מטעי הבננות הירוקים נמתחו הרחק אל האופק ואילו מימיננו כחול הכינרת נשק לשמים. הרגשנו כאילו אנו רוכבים בתוך חלום.
לאחר רכיבה קצרה הגענו אל הטיילת של כפר נחום, ובתוך מי הכינרת התכולים הבחנו במחזה מיוחד: דמות שחורה ומולה שורה של דמויות נוספות עטויות גלימות לבנות עומדות בתוך האגם כשרק פלג גופם העליון מבצבץ מהמים. כשהתקרבנו מעט ראינו שמדובר בקבוצה של עולי רגל שבאה לטבול במי הכינרת הקדושים. כומר לבוש בגלימה שחורה עמד במים עד מותניו והתיז את מי הכינרת על ראשו של כל אחד מהצליינים.
לאחר שעה נוספת של רכיבה עצרנו למנוחה קלה בחוף אמנון והתיישבנו תחת עצי האיקליפטוס שפרשו עלינו בנדיבות רבה את צלם. כשחזר אלינו הדופק המשכנו לפדל מזרחה, עברנו את גשר אריק שמעל הירדן ומתחתנו שמענו קולות צחוק והמולה של נופשים המשייטים על אבובים וקיאקים. עוד קצת מזרחה והגענו אל "בית הבק" – בית דייגים נטוש שהיה שייך לאפנדי מכובד אשר שלט ביד רמה על שוק דגי הכינרת. את הדגים היו נוהגים להוביל על שיירות חמורים לשולחנם של עשירי דמשק.
המשכנו בדרכנו דרומה והגענו ללונה גל, צופים בצעירים על המגלשות הצבעוניות, רצים ומטפסים נוטפי מים ושואגים משמחה. משמאל הבחנו ברמה
לאחר זמן קצר הבטן כבר התחילה להציק, ולמזלנו מצאנו מסעדת דגים מעולה בבעלות קיבוץ עין גב. הזמנו דג אמנון עם הרבה מנות פתיחה. סעדנו את ליבנו והתענגנו על כל ביס וביס. בסיום הארוחה הרגשנו כבדות נעימה ומתוקה ועייפות קלה נפלה עלינו. אך היות ומלון בו שהינו נמצא מעברה השני של הכינרת, החלטנו להמשיך במסע לעבר קיבוץ האון.
מבין הענפים של עצי הבננה הענקיים בצבצו גגותיהם האדומים של בתי הקיבוץ, ולאורכו נפרשו מטעי אשכוליות. במקום נמצאת גם חוות היענים של הקיבוץ, ובעודנו רוכבים הבחנו בכמה בנות יענה חביבות משוטטות בינות לשיחים, צווארן מתוח אל על.
הקיבוץ הבא היה תל קציר, שמעליו נמצא "ספא מצפה השלום". חדרי הספא מעוצבים כמערות נטיפים ובתוכן בריכות ושאר פינוקים, אולם אנחנו היינו צריכים להמשיך במסע האופניים. חלפנו על פני צומת צמח, ומימיננו נגלו מגלשות מים ומדשאות. לאחר שהעלנו זיכרונות מפסטיבלי האהבה בצמח, המשכנו מערבה אל העיר העתיקה של טבריה אשר נבנתה לכבוד הקיסר הרומי טיבריוס. כבר אז אהבו הרומאים לנפוש במרחצאות חמים ובנו סביב בריכות המים מבני ספא מפוארים. שרידי מבנים אלו עומדים לא רחוק ממרחצאות טבריה של היום ובהם זורמים מים חמים מאותו המעיין.
משמאל ניצב השוק הצבעוני של טבריה, שבו אפשר לקנות פלאפל, בגדים ומיני מאכלים וחפצים שונים במחירים זולים. זהו אינו שוק פשפשים רגיל המוכר "מציאות", אלא השוק האמיתי של תושבי האיזור, אנשים קשיי יום המתפרנסים בעמל רב. אחרי הצצה קטנה ואותנטית, רכבנו עוד שבעה קילומטרים בודדים והגענו בחזרה אל החדר המפנק שבמלון נוף גינוסר – עייפים אך מרוצים.
מני נחמן הוא מדריך טיולים
למידע נוסף על טיולים ואטרקציות בחינם בישראל
נא להמתין לטעינת התגובות
