חג הביכורים: הבוגרים הבולטים של מחלקות העיצוב
ברוח התקופה, עוסקות רבות מעבודות הגמר של סטודנטים במחלקות העיצוב בשימור, בשחזור, בעיצוב בר-קיימא ובדאגה לחלשים. אודית לורן בלקין ליקטה פרויקטים בולטים על קו הזינוק
נוגה מנור, שנקר, בתה"ס הגבוה להנדסה ולעיצוב
שמשלבים אלמנטים פלסטיים אותם מייצרת מנור באמצעות טכנולוגיה מיוחדת שפיתחה בשנתיים האחרונות. לטכנולוגיית עיבוד הפלסטיק קראה מנור TENSILE בשל כוח המתיחה שנדרש כדי לקיים אותה. התוצאה של
אלכס פדואה: "בדומה לבוגרים אחרים השנה, עוסקת מנור במוצרים ואובייקטים מחיי היומיום תוך חיפוש אחר דרכים חדשות להטמעת שינויים טכנולוגיים וחומריים ופיתוח שפה חזותית אישית בתהליך העיצוב."
פני יוחנה, האקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל
פרויקט שמחבר בין עיצוב ומדע ובודק את ההשפעה של טכנולוגיות ממוחשבות על עולם העיצוב. המחקר מעלה שאלות על העבר ועל העתיד של האובייקטים ומתמקד בצורניות שמייצרת גישה אנליטית ומאפשרת יצירה של צורות לא צפויות. באמצעות פעולות מניפולטיביות שונות מחפשת יוחנה את התמצית הצורנית של אובייקטים, בוחנת מהו כיסא מבחינה תפיסתית ובודקת באיזו מידה דומה התפתחות של מוצרים בעיצוב להתפתחות בטבע.
חיים פרנס: "צורת ההתבוננות המסעירה של יוחנה שואבת את המתבונן פנימה וגורמת לו לראות דרך עיניה סוג אחר של מציאות ושל יחסים בין צורות, וכך להבין את הנוסחה הגנטית שהיא פיתחה לצורך המחקר. בפרויקט יש עניין והישג אקדמי שנוצר כתוצאה מהעיסוק בהתבוננות, הסקת מסקנות ויצירה של נוסחאות עיצוב."
נעם בר יוחאי, H.I.T מכון טכנולוגי חולון
פרויקט שהחל את דרכו במחקר על מפרקים ומבנים קינטיים מעולם החי ובדיקת היחס בין חומרים קשיחים לגמישים לצורך השגת תנועה. לקחי המחקר תורגמו לניסויים בחומר, שתוצאתם סדרת מנורות שולחן שמנצלת את התכונות האלסטיות של העץ במטרה ליצור גופי תאורה בעלי אפשרות כיוון מפתיעה ואסתטיקה צו־רנית ייחודית.
עפר זיק: "הפרויקט מתאר תהליך חשיבה, מחקר ופיתוח של מוצר שבודק את גבולות החומר. בר יוחאי מפגין יכולת גבוהה של אלתור ומשחק תוך חיפוש מתמיד שמתחקה אחר מבניות גוף האדם. התוצאה הסופית מעלה לדיון את משמעות המוצר המוגמר."
מיכל קסלר, אריאל בן לולו ולירון רביבו, מכללת הדסה
מתוך התבוננות ובחינת תרחישי שימוש של עיוורים וכבדי ראייה במלחייה ופלפלייה, הפך הפרויקט לכזה שמתאים לכולם. לא עוד "תעביר לי ת'מלח בבקשה"..... אלא מוצר אישי שחי על וליד הצלחת.
לא עוד גישושים לחיפוש המלחייה או תלות באנשים, כי אם עצמאות רבה ככל האפשר. הדגש הוא על מילוי פשוט, טקסטורות וצבעוניות מתאימה. המוצר מורכב משני חלקים בעלי צורה משלימה שמתחברים ליחידה אחת באמצעות מגנט.
קני סגל: "מוצר המלח-פלפל לעיוורים עוסק מחד בהכרת צורכיהם של בעלי מוגבלות וחוויית התמודדותם עם הסביבה, ומאידך בדרכים שבהן ניתן לשדרג את תפקודם העצמאי ולשפר את איכות חייהם באמצאות עיצוב. המוצר מורכב משני חלקים למלח ופלפל ומתלבש על קצה הצלחת כדי להיות נגיש, תוך יישום תפיסה מכלילה."
טליה עמרני, המסלול האקדמי, המכללה למינהל
לצד מצוקת החיים המודרניים שאינם מותירים מרחבים פתוחים חופשיים, מתקיים רצון של התושבים ליצור לעצמם פינת טבע ירוקה בלב המרחב העירוני. במבנה אנכי וסגור של טחנות קמח יצרה עמרני מקבץ גינות פרטיות שממוקמות זו מעל זו.
המבנה משמש הן כמקום גידול והן כמקום מפגש של תושבים, כשחלקו התחתון מוקדש ליצירת שוק איכרים ולמכירה ולקנייה של יבול.
יוסי פרידמן: "הפרויקט עוסק באדריכלות בת-קיימא ובאפשרות להציל מהריסה ממגורות שהן חלק מהמורשת האדריכלית הפוליטית, החברתית וההיסטורית של העיר.
עמרני מבקרת את הביזוי של הממגורות, שהפכו ללוחות מודעות על איילון, ומחזירה אותן לתקופה בה הייתה שכונת נחלת יצחק שכונה ירוקה שסיפקה לתושביה את כל הגידולים שצרכו. למעשה הופכת עמרני את הממגורה לפינה אורבאנית ורטיקאלית של שוק איכרים במפלס הרחוב."
מיטל נחמיאס, מכון אבני לאמנות ועיצוב
מבנה ממשי לשימור שנמצא ברחוב נחמני 43 בתל אביב, ששימש כמשכנו הראשון של בית החרושת לטקסטיל "לודז'יה," הפך לבית החלמה מניתוחים פלסטיים.
הפרויקט נשען על קווים דמיוניים שנלקחו מהשרטוטים שמבצעים המנתחים הפלסטיים על הפנים והגוף לפני הניתוח, שמסמנים מה להרים, מה למתוח ומה להוריד. קווים אלו, באים לידי ביטוי בצורות התלת-ממדיות של סוויטות בקומת הגג. בפרויקט יצרה נחמיאס דיאלוג בין צורות גיאומטריות ששואפות כל הזמן לשלמות, ולא מצליחות.
ניצן בר קינן: "נחמיאס יצרה שפה עיצובית חדשה ויצקה תוכן חדש לחלל קיים במבנה לשימור. השפה מינימליסטית, מדויקת ועונה על רעיון הניתוחים הפלסטיים בצורה חכמה ומקורית."
קורסטישבסקי-גליק לנה, בית הספר לאמניות וטכנולוגיה, סמינר הקיבוצים
לילדים בגילאי שלוש עד שש שמאפשר להם לבנות סביבה פרטית ולהגדיר לעצמם את המרחב על פי דמיונם. המשחק, שבנוי על מוטוריקה וחשיבה יצירתית, מחזק כישורים של ארגון ועצמאות. הוא בנוי מחלקי ספוג שמתלבשים על זרועות גמישות ומאפשר שילוב של אביזרים ביתיים בתוכו.
חומרים: שלדת פלסטיק, זרועות פלסטיק בשילוב אלומיניום מצופות ספוג אקרילן ובד ומַחְברִים מספוג מוקצף.
רונן לייבמן: "המוצר הוא תוצר מעניין של חיבור לימודי עיצוב וחינוך, כמו גם של העיצוב הרב תחומי תוך שימוש בכלים מעולם העיצוב התעשייתי ועיצוב הלבוש. ייחודו של הפרויקט בצורתו הקבועה כ'בית' והשימוש באלמנטים מהנמצא במרחב הביתי ושילובם בתוך החלל הנבנה. הדבר מאפשר גם פיתוח של כישורי אלתור, ראייה מרחבית ופיתוח.
מיכל בר עוז, המרכז האקדמי לעיצוב, ויצו חיפה
הפרויקט דן בזיהוי העיר חיפה כעיר רב-שכבתית שרקמותיה מנותקות זו מזו. התכנון, שכולל גלריה, ספרייה, תיאטרון ושוק ומרכז קהילתי, מתמקד ביצירת חוויה עירונית חדשה להולכי רגל תוך התייחסות לתרבות כמחברת ומגשרת בין שכבות העיר ברמה הפיזית, חברתית ופוליטית.
ברוך ברוך: "הפרויקט של בר עוז חשוב מאוד, שכן הוא עוסק במרחב הציבורי והשפעתו על המפגש שבין שכונת הדר והעיר התחתית בחיפה. אלה שתי שכונות שהוזנחו בעבר, והיום נעשים מאמצים גדולים דווקא לקיים תהליך של התחדשות וחיבור עירוני ביניהן. בר עוז מציעה פרק אורבאני שעובד כמרכז תרבות לתושבי הדר והעיר התחתית ומפגיש בין שכונות בעלות אופי שונה בהיבט התרבותי."
נא להמתין לטעינת התגובות
