בשבילי רק דיאט קולה: איך לעודד חברים לשתות
הכל מתחיל כשהברמן שואל מה להביא ומקבל תשובה מוגזת. גבי בר חיים חושבת שאנשים שלא שותים אינם ראויים לבוז, אלא לחמלה. ומציעה כמה דברים שאפשר לעשות בשבילם. 4 מתכוני קוקטיילים קלילים
אז בסדר, אתם מתים עליו, אבל לעזאזל-למה אי אפשר, רק פעם אחת, לראות אותו במצב צבירה שמח ונוזלי? ברור שמדובר במחשבה אגוצנטרית, אבל אפשר להסתכל על העניין גם באופן סוציאלי: אתם הרי רק רוצים שהוא ייהנה כמוכם. או שסתם לא יידע פעם אחת איך קוראים לו.
אנשים ש"לא אוהבים אלכוהול" מתחלקים, בגדול, לשני סוגים: עם הראשון נמנים אלה שבאמת לא אוהבים אלכוהול (אני מאשימה את הדנ"א), ואין ברירה אלא לשאת אותם ואת משקאות הדיאט שלהם באהבה, כגבנון מדכא. הם, אגב, אבודים. הז' אנר השני והרווח, שעוד ניתן להצילו, הוא אנשים בעלי חיך דקדקני, נוקדני, או סתם כזה שעבר טראומות מאלכוהול זול (אני מאשימה את הטקילה מהתיכון). הבעיה היא שהאנשים האלו עדיין לא יודעים שהם כאלה.
לאותו סוג, שכולל לא מעט אנשים עם סטייל, מוקדש בחיבה המדור הנוכחי, שאפשר לקרוא לו בפשטות, "איך לשכנע אנשים שחושבים שהם לא אוהבים אלכוהול לנסות לשתות משהו בכל זאת, וגם להתחיל ליהנות מזה". הרעיון למדור הגיע מלי, חברה עם טעם מעולה בכל הנוגע למה שלא קשור לכהלים, ואישה ששותה רק קרנברי וודקה (בעעע), ורק אם ממש חייבים.
אחרי תחקיר מעמיק (בין דרישות הקדם: "לא יותר מדי מתוק, חמוץ, כבד או שמנתי. ובלי עראק!") וניסיונות כושלים עם פיתויים זולים ומזלזלים, המסקנה היתה שיש צורך לפנות לאיש מקצוע. גל יניב, יועץ בר ומשקאות עם התמחות בקוקטיילים, ואחד האנשים עם הסנסורים הרגישים ביותר בהקשרים של מה לתת לשתות ולמי, נדרש לפיצוח המטריצה.
התחלנו בהבנה בסיסית: אנשים שלא שותים אינם ראויים לבוז. אין טעם לרמות אותם עם טעמים כבדים, סירופים ושאר זוועות. זה רק יוכיח להם שהם באמת "לא אוהבים אלכוהול". שנית , יין הוא עניין עם מתודולוגיה מורכבת. לכן, לפחות כנקודת פתיחה, עדיף לשים בצד התנסויות מתוחכמות ולהתרכז בטעמים מוכרים יותר לבתולים. או במילים אחרות: קוקטיילים אלגנטיים וערמומיים, כאלה שהם לא יותר מדי משום דבר וישמחו גם את הנודניק החמוץ ביותר, ובמקביל, גם אתכם.
"יש אסכולה שטוענת שאם לא מרגישים את האלכוהול בקוקטייל, בעיקר כשהוא מבוסס פרי, זה אומר שהוא עשוי נכון", מסביר
"עכשיו, בשביל קוקטייל טוב, צריך לשמור על כמה חוקים בסיסיים. הראשון הוא לדעת להכין סאוור מיקס מושלם (מתכון בהמשך). השני : קרח נראה כמו עניין טריוויאלי, אבל הוא חשוב מאוד כשמכינים קוקטייל-וקוקטייל טוב תמיד יוצא עם כוס מלאה בקרח טרי. כלומר, לא כזה שישב בפריזר שבוע וספג טעמים. ועצה אחרונה: קוקטייל תמיד צריך לבוא עם קישוט. זה חלק מהעניין".
להתחלה רכה, מינוני האלכוהול בקוקטיילים הבאים נמוכים מהסטנדרט (שתיינים מתקדמים יכולים לשנות כמויות בהתאם. לדוגמה, לעלות מ-30 או 45 מ"ל וודקה לכמות הגיונית של 60 מ"ל). זהו . עכשיו תורכם.
החומרים:
100 גר' סוכר
מאה מ"ל מים רותחים
מיץ משני לימונים
ההכנה:
ממסים את הסוכר במים, מערבבים עד שהתערובת הומוגנית, ומוסיפים את מיץ הלימון. הסאוור מיקס יישמר במקרר כיומיים-שלושה.
החומרים:
30 מ"ל מידורי או ליקר מלון איכותי אחר
30 מ"ל וודקה איכותית
60 מ"ל סאוור
קרח כתוש (הכי פשוט: מכניסים קרח לשקית ושוברים אותו בלי רחמים)
ההכנה:
משקשקים את המרכיבים עם קרח ומסננים לכוס לואו בול מלאה בקרח כתוש.
החומרים:
45 מ"ל וודקה
60 מ"ל סאוור
60 מ"ל קרנברי
קרח
ההכנה:
ממלאים כוס היי בול בקרח רגיל, מוסיפים את הוודקה ומשלימים עם סאוור וקרנברי.
טיפ של יניב: כשמוז גים את הקרנברי כדאי להקפיד שהוא יפגע קודם בקרח, ואז נוצר אפקט של שני צבעים. דיסקו. מקשטים בפלח לימון.
החומרים:
45 מ"ל ג'ין
45 מ"ל סאוור
סודה
15 מ"ל קסיס (או ליקר פירות יער איכותי אחר)
קרח
ההכנה:
ממלאים קרח בכוס היי בול, מוסיפים ג'ין וסאוור, משלימים בסודה ומזליפים קסיס מעל. אפשר לקשט בפירות יער או בשמינית תפוז.
נא להמתין לטעינת התגובות
