צ'ירס, מייט: 10 מבשלות בירה ישראליות
מהגולן ועד הנגב פגשנו אנשים אוהבי בירה וחברה, שתמיד ישמחו להרים אתכם כוס בירה צוננת. קבלו עשר מבשלות בירה קטנות ומלאות קסם
בשלב הבא מזמינים חברים שמחמיאים, ובבישול הבא כבר מעזים להוסיף טעמים. בשל ההתעניינות הגוברת בתחום הוקם מועדון בירה היוזם תחרויות ואירועים לצד חברות המספקות ציוד ומקיימות קורסים.
עבור רוב בעלי המבשלות, העיסוק הוא צדדי בלבד, ויש שהעזו והפכו את התחביב לעיסוקם העיקרי. במבשלת קטנה, שלא כמו הבירות התעשייתיות, ליצרן יש חופש להפגין חדשנות בטעמים ויצירתיות אישית, וגם לייצר סדרות מיוחדות לפי העדפת הלקוחות.
תודה מיוחדת לשגיא קופר מאתר בקבוק ולשחר הרץ מ- beermaster על עזרתם הרבה בבחירת המבשלות המעניינות.
בגלל "בלונדה מתפרצת"
האם הייתם בוחרים לטעום "בלונדה מתפרצת" או "שחרחורת מפתיעה", "אדמונית מסקרנת" או "ברונטית לוהטת"? שמות ארבעת סוגי הבירה שמייצרים מרב ושמעון אושר במושב הגלילי רמות נפתלי באים לרמוז אולי בדרך מחויכת על אופי הבירות וטעמיהן, אבל בעצם מדובר בעסק רציני.
כך, למשל, ה"בלונדה" היא בירה מוגזת ורעננה המיוצרת מלתת
שווה ביקור (טל' 04-6997925).
בגלל "מלכה אדמונית"
מחלון מבשלת הבירה הקטנה בקיבוץ יחיעם נשקף נוף מרשים של המבצר הצלבני. הצלבנים כבר לא ייהנו מהבירה המיוצרת כאן, אבל לא מעט מיושבי הברים התל אביביים כבר מכורים לה.
במהלך שש שנות חייו בלונדון התוודע אסף לביא, בעברו טייס בחיל האוויר ואיש היי-טק מצליח, לעולם הבירה. כשחזר ארצה, השתלב כבעל ברים בחיי הלילה של תל אביב, אך משהקים משפחה והפך לאב, החליט להגשים את חלומו ולבנות את ביתו בכליל, היישוב האקולוגי שבגליל. הוא הקים עם שותף (שפרש, בינתיים) מבשלת קטנה, ובתום שנה של "ניסוי וטעימה" גובשו שלושה סגנונות של בירה שעוברת שתי תסיסות טבעיות - האחת במכלי נירוסטה והשנייה בבקבוקים עצמם.
התוצאה: "מלכה בהירה" היא אייל בלגי המאופיין בטעם אדמה ופירות הדר; "מלכה אדמונית" מרירה בהשראה סקוטית; ו"מלכה כהה" בסגנון סטאוט אירית, בטעם שוקולד קלוי.
מסקרן (טל' 054-4712047).
בגלל הסטאוט המעושנת
בחזונם מקימים אריק סלרוב ואופיר דרור, מנהל פרויקטים וארכיאולוג, מבשלת בירה משולבת בפאב ומסעדה להנאת תושבי עמק יזרעאל. כצעד ראשון בהגשמת החלום, שיפצו השניים, הנשואים לבנות המשק, את המרתף שמתחת למטבח קיבוץ גניגר ובנו חדר תסיסה וחדר קירור. מאז הפעם הראשונה שלהם, לפני כשנתיים, הם מבשלים מדי שבוע 500 ל'.
"גידלנו בעצמנו את השמרים ולא הסתפקנו ביבשים", הם מתגאים. הם מייצרים שני סוגי בירה, בסגנונות בריטי ואירי, המותססות בשמרים אנגליים: סטאוט מעושנת היא בירה כהה מאוד ומרירה מאוד, שילוב של בירה אנגלית ובירה אירית המתאימה לארוחה בשרית כבדה; וביטר כהה - בירת אייל ענברית בעלת ארומה מרירה ומתקתקה בניחוח פרחי כשות, קלילה ומותאמת לאקלים הישראלי.
בשלב זה אפשר לטעום מהבירה בעיקר בפסטיבלים ובאירועי בירה. בקרוב, עם קבלת רישיון יצרן, יתחילו לשווקה (טל' 052-8312767).
בגלל "ספיישל ביטר"
הידעתם שבירה פורטר כהה היא המשקה ההולם ביותר ללוות קינוח שוקולד? ליאוניד ליפקין, מהנדס חשמל במקצועו ואוטודידקט מובהק בתחומים רבים, מסוגל להרצות על כך עד כדי ירידה לפרטים.
ליפקין, שהתחיל לבשל בירה במטבח הביתי לפני חמש-שש שנים ואחר כך עבר לגג הבית, שכר באחרונה מקום מרווח באזור התעשייה בחוף שמן בחיפה, "החלטתי לקפוץ למים ולא לדחות, זה בוער בעצמותיי". הוא מספר על הציוד המקצועי שהזמין (ומדגיש שהוא מתוצרת הארץ) ורואה בעיני רוחו כיצד יקים כאן ברו פאב כמו בחו"ל ויארח מסיבות של מקומות עבודה וסיורי טעימות.
כרגע למבשלה בחיפה יכולת בישול של 300 ל' בכל סיבוב, והוא מציע בירות אייל בסגנונות בריטיים מסורתיים: ספיישל ביטר, פורטר וסטאוט. השמרים מגיעים מאחת המבשלות הבריטיות הידועות ביותר באי (טל' 054-7931760).
בגלל אמבר אייל
עובדי המפעלים בקריית מטלון עומדים, כנראה, לעבור מהפך בסדר יומם, ומעתה, בדרך הביתה, ירגישו כמו בלונדון ויעצרו ללגום כוס בירה צוננת מעמדת המזיגה דמוית מכונית גזלן שבחצר המבשלת החדשה (בין לגימה ללגימה יוכלו להתמתח ולקלוע לסל שבחצר ואם עיתותיהם בידם יישבו לארוחה על הבר).
המילה האחרונה בחוויית הבילוי האולטימטיבית נמצאת באזור התעשייה של פתח תקווה. שני יזמים, עולים חובשי כיפה מארצות הברית, ביקשו להגשים את החלום הציוני בדרך אישית משלהם. ג'רמי (ג'ם) וולפלד, בעל השכלה קולינרית שסיפק בעבר שירותי קייטרינג לבית הלבן, הפך את תחביבו, בישול בירה, לדרך חיים. דניאל אלון, עו"ד מוול סטריט, בן למשפחת מלונאים שינק מילדות את אמנות האירוח, הוא השני: "חיפשתי לעשות משהו עם נשמה שמציע חוויה. מקום מרגיע לאירוח איכותי אבל לא פלצני".
התוצאה היא מתחם מושקע ומוקפד עד הפרטים הקטנים: בר מעוצב, פינות ישיבה מפנקות, בירה נהדרת ומטבח איכותי המשלים את החוויה עם נקניקיות נפלאות מתוצרת הבית ודגים המעושנים במקום. כמה לגימות ושכחתם שאתם בפתח תקווה. ששת סוגי הבירה, כמו סטאוט, פילז, לאגר כהה, אמבר אייל וגם בירת חיטה קלילה שהכינו במיוחד לקהל הנשי, נמזגים לברזים שבבר באמצעות מערכת מזיגה משוכללת וייחודית היישר ממכלי הנירוסטה המרשימים שיובאו מקנדה
(כשר, טל' 03-9195367).
בגלל "גולם"
כשפוגשים את דיוויד כהן, הבעלים של המבשלת, עטור בנדנה, כגרסה שובבה לכיסוי ראש, הוא גאה לספר על מבשלה כשרה בתל אביב בפיקוח של רבנים. לכן טבעי שעולם הרוח והחגים היהודיים משמשים לו השראה ביצירת הבירות האיכותיות שלו.
מלבד הבירות הקבועות עטורות הפרסים והתשבחות, (שהפופולרית ביותר היא Pale Ail בניחוח אשכוליות וכשות אמריקאית), הוא משיק בסוכות בירה בניחוח אתרוגים, בחג הסופגניות בירה עם ניחוח מרומז של וניל ודובדבן ו"גולם" היא בירה מסתורית וחזקה במיוחד לזכר הגולם מפראג.
כהן, מחלוצי מבשלות הבוטיק בארץ, היה רואה חשבון מצליח שהמיר את נוף בניין האמפייר סטייט שנשקף ממשרדו בניו יורק בזה של אזור המוסכים בדרום תל אביב, ובמקום לעסוק במספרים, עבר לייצור בירה.
"החלטתי לעשות שינוי בחיי מטעמים ציוניים ולשלב את שני החלומות שלי: לעלות ארצה ולהקים מבשלת בוטיק". על הבר חונכים תפריט אוכל, בימים קבועים צופים מול המסך הענקי במשחקי הפוטבול ובצהרי שישי מקיימים קבלת שבת. ובשורה לנשים שבחבורה - בערבי רביעי הבירה השנייה חינם.
(כשר, טל' 03-6242783).
בגלל הבזלת
מבשלת הגולן נראית כמו מבשלת בירה טיפוסית בבוואריה על מכלי הנחושת הענקיים שלה. אלא שבמקום הנוף של דרום גרמניה, נשקף מהחלונות נוף פנורמי לעבר החרמון והכנרת.
גם ארבעת סוגי הבירה שמבושלות על פי כללי המסורת הבווארית נושאים שמות המשקפים את אופייה המקומי של המבשלת: "בזלת" היא בירה כהה בעלת אחוז אלכוהול גבוה שטעמה משתבח בתום התיישנות בת חצי שנה, וגם "גולן", "גליל" ו"העמק". בסוף 2006 הגיע לכאן ניקולאוס, ברומסטר היישר מבוואריה, וליווה את שלבי הקמתה, תוך גיבוש טעמי הבירות.
בשנתיים האחרונות נכנס לנעליו מוטי בר, שלמד ממנו את התורה ועדיין מתייעץ איתו. בבר המעוצב, על רקע תפאורת המכלים, הבירה מלווה תפריט בשרי עשיר ואיכותי המאפיין ברוהאוס אמיתי. היזם והבעלים חיים אוחיון ראה בעיני רוחו כיצד מבשלת הגולן בקצרין תשנה את תרבות שתיית הבירה בארץ בדומה ליקבי רמת הגולן, שהיו יקב הבוטיק הראשון. במקום מתקיים סיור טעימות לקבוצות בתיאום מראש (טל' 04-6961311).
בגלל "פריסטייל"
בחצר האחורית של משפחת לוי, במושב דקל שבגבול מצרים, קיימת תחושה של חזרה למקורות. ההיסטוריונים זוקפים את המצאת הבירה לזכות המצרים הקדמונים, והאלה המצרית איזיס נבחרה כשם המותג של המבשלת. כך אפשר לשתות באווירה מדברית בירה איכותית ומרווה.
איציק לוי, מתכנן גינות בעיסוקו ובוגר לימודי אמנות, עבר קורס לבישול בירה, "כי אני אוהב בירה, משקה כיפי ומאוד יצירתי למבשלים". מאז 2007 הוא מבשל שלוש-ארבע פעמים בחודש 120–300 ל' בכל בישול, ומייצר ארבעה סוגי בירה קבועים ועוד כמה עונתיים. הבירות, כולן מסוג אייל, עשירות בטעמן, מאזנות בין המתיקות של הלתת, המרירות של הכשות וטעם "הלחם" של השמרים, ועם כל זאת בירות קלות לשתייה.
Freestyle היא הפופולרית ביותר. המבשלה פועלת באווירה משפחתית - גם אשתו וארבע בנותיו מסייעות בעשייה: שוטפות ומחטאות בקבוקים, אורזות ומדביקות תוויות ותמיד שמחות לארח, באווירה מדברית, אנשים המגיעים במיוחד מרחוק. משפחת לוי חולמת לעבור הסבה מהעיסוק העיקרי בחקלאות לבישול בירה כעסק שניתן להתפרנס ממנו בכבוד.
"מלבד אהבתנו הגדולה למשקה המיוחד הזה, בישול בירה הוא עסק שאפשר להזדקן איתו, אבל גם אם לא נתפרנס מזה, נחייך רוב הזמן".
ביקורים יתקבלו בברכה בתיאום מראש (טל' 054-6428598).
בגלל "גולדה"
איזה טעם יש לבירה שמבשל שף מנוסה שחי ועבד שמונה שנים באמריקה הלטינית? השף ניר דגן, בעל חברת הקייטרינג פימנטו ומבשלת דגן, מגיש לי ללגום כוס "אצטק פורטר" מתובלת בלתת שוקולד בהשראה מקסיקנית ומסביר: "הרקע שלי בבישול לטיני הביא אותי להתנסות בשילובי טעמים, כמו בירה עם צ'ילי מעושן או צ'יפוטלה ובירה מתובלת בתבלין ג'רק ג'מייקני.
היופי בבירה הוא שאתה יכול לשלט בתוצאה הסופית גם בטעם ובאחוזי האלכוהול וגם בכמות הגזים ולכן הצירופים אינסופיים". כעשר בירות מיוחדות וקלאסיות, בעלות אחוזי אלכוהול גבוהים למדי, מיוצרות תחת המותג "גולדה". הנימוק: "היא היתה אשה חזקה וזה שם שמבטא ישראליות".
רק לפני כשנה וחצי נרשם לקורס בירה מתוך סקרנות והתחיל להשתעשע בבישול בירה להנאת החברים והמשפחה. כיום הוא מבשל 40 ל' בשבוע שאותם אפשר ללגום בקפה צ'זאנה בתל אביב ובאירועי בירה.
המבשלה עצמה ממוקמת בסלעית (טל' 052-5323739).
בגלל הבירה המעושנת
על יוחאי קודלר, סטודנט בן קיבוץ אורים שבנגב, אפשר להגיד שכמעט מכר בירה לאסקימואים: "כשגרתי בחווה באלסקה, התחלתי לבשל בירה עם שני חברים והבירה שלי זכתה בתחרות אזורית במקום הראשון. כשחזרתי ארצה, סחבתי על הגב חומרי גלם וציוד. איתרתי מכלים בשוק הפשפשים והתאמתי את שיטת הבישול לתנאי הארץ".
במבשלה הקטנה שהקים בקיבוץ בישל בירות ייחודיות והחל לקטוף פרסים בתחרויות. לאחר שהשתלם במבשלות קטנות בארצות הברית, גיבש את הבירות האישיות שלו. לצד ארבעה סוגים קבועים שכבר קנו להם מוניטין, כמו בירת פסיפלורה ו- IPA (פורטר חזקה בסגנון אנגלי-אמריקאי), הוא מבשל בירות ייחודיות ועונתיות כמו בירה מעושנת בדג סלמון, בירה חזקה מאוד שמתיישנת שנה שלמה, ואפילו בירה עם וויסקי ג'ק דניאל.
הוא מעודד ביקורים במקום, אזור התעשייה בקריית גת, ומלווה בהסברים. "אני נהנה לחשוף אנשים לתרבות שתיית הבירה. זה ענף מאוד חברותי, מתייעצים זה עם זה, קיים פרגון הדדי ונוצרים קשרים". בימים אלה הוא מסיים את השיפוצים במבשלת הבוטיק החדשה שהקים באזור התעשייה של קריית גת.
התפוקה תגדל מ-40 ל-1,000 ל' לבישול ויוחל בשיווק מסחרי (טל' 054-7776301).
נא להמתין לטעינת התגובות
