זו לא בדיחה: ביקור במסעדה פרסית ובמסעדה גרוזינית
פרסית קשישה וגרוזינית צעירה מבקשות שתבואו לבקר. לא, אין פה פאנץ' של שלום אסייג - אלה הן שתי מסעדות, "קשת" הפרסית ו"קפאין" הגרוזינית, בספיישל אותנטיות
קפאין
חביתה ולחם גרזיני בקפאין צילום: יחסי ציבור
"קפאין", על שמו המשעמם, הוא בית קפה גרוזיני חדש בנחלת בנימין. לוקח קצת זמן לאתר אותו, אבל לאחר שנכנסים מגלים את אחד המקומות המרעננים יותר ברחוב. שקט, יפהפה, ידידותי, לא צפוף ובסופו הפתעה: גינה קטנה ומתוקה להפליא. מי היה מאמין.
את המקום, חלבי וכשר, פתחו שני אחים מבני עדת גרוזיה שחלמו לפתוח עסק משותף. הבחירה בבית קפה הייתה מבחינתם ברורה. "תמיד חלמנו לפתוח מקום כזה", הם אומרים. הם גם אחראים להכנת האוכל והבישולים - כמה מהמתכונים קיבלו בירושה מאימא, מאכלים אחרים למדו להכין לבד.
לפי התפריט - עסקים כרגיל: פסטות, סלטים, כריכים, לא משהו שלא מצאנו במקומות אחרים, ובכל זאת יש כאן כמה מאכלים גרוזינים, ואותם בחרנו לאכול. חינקאלי מוגדר בתפריט "רביולי גרוזיני". נשמע מבטיח, אם כי לא ממש מקיים. אכן, הרביולי טעים ונימוח, המילוי עשיר והרוטב טרי, אבל זוהי בסך הכול מנת רביולי רגילה שכמותה טעמנו אין-ספור פעמים.
לוקח קצת זמן לאתר אותו. קפאין צילום: יחסי ציבור
לוביה היא נזיד שעשוי שעועית אדומה. כמעט לכל עדה יש מאכל שעשוי שעועית אדומה, כאן הוא בעיקר מזכיר לנו את הגרסה התוניסאית, הקרויה "פקיילה" ("ט'ביחה בילסלקה" בפי הטריפוליטאים) ונהוג למזוג אותה על הקוסקוס. הגרסה הגרוזינית דלילה יותר וטעימה, ובתוספת לחם גרוזיני היא עושה את העבודה.
גם לסלטים כאן יש עיבוד גרוזיני, אם כי מעודן, ולעתים כמעט לא מורגש. הגבינה השלטת היא סולוגוני, שמזכירה בטעמה את המוצרלה, אולם מלוחה מעט יותר. יש גם רוטב גרוזיני מבית אימא, על בסיס שזיפים.
כמה מילים על השירות: ניכר שהאחים הבעלים לבית עובדיה לוקחים ללב כל פידבק. הם באו לכאן כדי לעשות טוב לסועדים, וככאלה אכפת להם לשמוע
תגובות. הם אכפתיים, סקרנים, ובסוף הארוחה כאילו מבקשים פידבק חיובי על עבודתם הקשה. האמת היא שבאמת אין שום מילה רעה לומר על בית הקפה. להפך, רק שבחים. הבעיה היא רק במיתוג המקום: זהו לא בית קפה גרוזיני. בית קפה אשכנזי עונה לא פחות על ההגדרה.
אם הם רוצים לעשותו אותנטי, הנה טיפ ראשון, על חשבון הבית: שנו את שם בית הקפה לשם גרוזיני עסיסי; וטיפ שני: בקרו באנונימיות ב"ננוצ'קה", הבר-מסעדה הגרוזיני המשובח, אולי יבואו לכם משם כמה רעיונות למאכלים אותנטיים יותר.
בשורה התחתונה, מדובר בבית קפה מתוק, עם פוטנציאל להגיע גבוה הרבה יותר. איך אומר צדי צרפתי (אין קשר משפחתי) - "אתם מסוגלים להרבה יותר".
"קפאין", נחלת בנימין 63, טלפון 03-6868986
קשת
קשת, המסעדה הפרסית הוותיקה, זוכה בתואר אחד לפחות: המסעדה הכי לא רומנטית בתל אביב. זוהי מסעדת פועלים במובן הצווארון הכחול של המילה.
הכי לא רומנטית. קשת צילום:יחסי ציבור
אותנו מושיבים מתחת לתמונה של הנשיא קצב, כשהוא מחייך מאוזן לאוזן כאילו כבר התבשר שמשפטו מבוטל. לידו מסמר יתום, זכר לתמונה שאולי הייתה תלויה פה לא מזמן. לפי האגדה (שהמצאנו ברגע זה ממש), פעם הייתה תלויה פה תמונה של דודו טופז.
המלצרית, שהיא גם הטבחית, מגישה לנו לשולחן צלוחית חמוצים וצלחת עמוסה עלים לנשנוש: פטרוזיליה, בזיליקום, גרגיר. ככה, בלי מלח-לימון, טרי, ללעיסה, כמו גת. מגישה ומבקשת מיד הזמנות. אין זמן להתמהמהויות, יאללה, יש סועדים נוספים שמחכים.
קשת צילום: יחסי ציבור
התפריט קבוע למחצה: אורז לבן, אורז ירוק (המתובלן והמומלץ מהשניים), גונדי (קציצה ענקית כגודל כדור טניס, עשויה חומוס קלוי וחזה עוף בתיבול הל ומוגשת עם מרק), ג'וג'ה (עופיונים צעירים על הגריל), ג'ורמה סבזי (תבשיל ירק, לימון פרסי ובשר בקר עסיסי), וכמובן גם שאר "על האש".
בחלק הלא קבוע, המשתנה מדי יום: גולש עם אפונה צהובה, שפטה בראנג'י (תבשיל עם אורז וקציצות ברוטב עגבניות), אש (קציצות בשר עם סלק), גולש חצילים אדום ועוד. המנות מגרות, הן בתפריט והן במציאות. פשוטות, טעימות ומתובלות היטב.
להפתעתנו, מתברר שהבעלים החדש, חצי שנה בתפקיד, הוא בן לעדות מרוקו שחלם לפתוח מסעדה, נקרתה בדרכו הזדמנות עסקית, והוא אסף אותה בשתי ידיים. "ומה אתה אוכל בשישי בערב( " שאלנו אותו. "אה, על קוסקוס אני לא מוותר", ענה , "אבל במשך כל השבוע אנחנו אוכלים אוכל פרסי מהמסעדה, זה הכי טעים לנו". אמת , גם לנו.
שווה ביקור. "קשת", נווה שאנן 14 (בפסז'), טלפון 03-6880005
נא להמתין לטעינת התגובות
