הכי זֵן: קטעים מתוך תרגום חדש של דוגן
"ישנה אִמרה ידועה: 'אני מוכר זהב, אך אין איש שיקנה זאת'. אפשר לומר זאת גם על דרכם של אבות הזן. דרך זו לעולם אין צורך להתמקח עליה. היא מוצעת חינם, אך אנשים אינם מקבלים אותה". קטעים נבחרים מתוך תרגום חדש של דוגן, אבי זרם הסוטו זן, שיצא עתה לאור בעברית
דוֹגֵן הורה:
בלב הים, ישנו מקום שמתנשאים בו גלים אדירים והוא קרוי שער הדרקון. אם דג מצליח לחצות את המקום הזה הוא הופך לדרקון. לכן קרוי המקום שער הדרקון. אולם לי נראה כי הגלים שם אינם גבוהים יותר מאשר במקומות אחרים והמים מלוחים כבכל מקום אחר. ובכל זאת, באורח פלא, כל דג החוצה מקום זה הופך, ללא יוצא מן הכלל, לדרקון. קשקשיו אינם משתנים, גופו נשאר כשהיה, אך לפתע הוא נעשה דרקון.
אפשר לומר כי נזיר הזן המתאמן הוא כמו הדג הזה. כאשר הוא נכנס לחיי המנזר, אף על פי שמקום זה אינו שונה ממקום אחר, ללא יוצא מן הכלל הוא הופך לבודהא או לאב זן. הוא אוכל באופן שאחרים אוכלים, הוא מתלבש באופן שהאחרים מתלבשים, הוא משביע את רעבונו ומגונן על עצמו מפני הקור כשם שעושים זאת האחרים. עליו רק לגלח את ראשו, ללבוש גלימת נזיר, ולאכול את הארוחות במועדים הקבועים לפי הכללים, ואז לפתע הוא הופך לנזיר זן. אל תרחיקו בחיפושים כדי להיות לבודהא או לאב זן. כניסה לחיי מנזר או אי-כניסה אליו אינם שונים מחציה או אי-חציה של דג בשער הדרקון.
ישנה אִמרה ידועה: 'אני מוכר זהב, אך אין איש שיקנה זאת'. אפשר לומר זאת גם על דרכם של אבות הזן. דרך זו לעולם אין צורך להתמקח עליה. היא מוצעת חינם, אך אנשים אינם מקבלים אותה. השגת הדרך אינה תלויה בהיותו של אדם מבריק או טיפש באופן מולד. כל אחד יכול להתעורר לדרך. מהירות השגת הדרך תלויה במידת ההתלהבות או הבטלנות. ההבדל בין התלהבות לבטלנות נקבע ממידת הרצון לחפש את הדרך. חולשת הרצון לחיפוש הדרך נובעת מחוסר הבנה של הארעיות. בכל רגע מישהו מת. תהליך זה מתרחש ללא הרף וללא גבול. אל תבלו את זמנכם לבטלה במהלך קיום קצר זה.
פתגם עתיק אומר: 'החולדה החיה במזווה רעבה למזון. השור החורש את השדה לעולם אינו אוכל עשב לשובע'. פירוש הדבר הוא להיות רעב למזון בשעה שאתה מצוי בלב המזון; לרצות עשב בשעה שאתה מוקף עשבים מכל עבר. כך הוא הדבר גם אצל האדם. בעודו דר בלב דרך הבודהא, הוא אינו מצוי עמה בתואם. אם הוא אינו מצליח לעצור את התודעה הרודפת אחרי תהילה ורווח הוא יבלה את חייו מבלי למצוא מנוח.
דוֹגֵן הורה:
כל פעולה של אדם הבקיא בבודהיזם מעידה על מחשבה עמוקה, בין שהיא נדמית טובה או רעה. אנשים מן השורה אינם מבינים זאת. יום אחד ביקש ראש מנזר אֵשׁהִין מאדם להצליף באיילה שאכלה עשב בגן ולגרש אותה. באותה העת העיר מישהו: 'נראה כי אין בך חמלה. מדוע עינית את החיה
השיב ראש המנזר: 'אינך מבין. אם לא הייתי מגרש את האיילה היא הייתה מתרגלת במהרה לאנשים. אם הייתה מתקרבת לאדם רע, קרוב לוודאי שהייתה נהרגת. לכן גירשתי אותה מכאן'.
אף שגירוש האיילה העיד לכאורה על חוסר חמלה, המניע למעשה נבע מחמלה עמוקה.
יום אחד הורה דוֹגֵן:
אם מישהו בא לשאול על התורה או על מהות האימון, נזיר הזן מוכרח להשיב לו תמיד בכנות. אם נראה כי אדם זה חסר כישרון או שהוא רק מתחיל, ידיעותיו מועטות והוא אינו מצליח להבין, אל לו לנזיר להשיב תשובה תועלתית לא נכונה. רוח העיקרים של הבּוֹדהִיסַטוָוה דורשת שיענה רק על פי תורת המהיאנה, אפילו אם השואל הוא איש הִינָיָאנָה השואל לגבי הדרך ההִינָיאָנִית.
כך לימד הטָטְהָאגָאטָה במהלך חייו. ההסברים הזמניים של תועלת אישית הם חסרי כל ערך. יש ערך של ממש רק בתורת האמת האחרונה. ומכל מקום, אל תדאגו באשר להבנתו של האדם האחר. רק השיבו תשובת אמת. כשאתם מביטים באדם, יש לראותו מנקודת המבט של ערכו האמיתי. אל תשפטו אותו לפי מראהו החיצוני או ערכו המשוער.
בעת הקדומה הגיע לקוֹנפוּציוּס אדם שהשתוקק לקבל את תורתו. שאל אותו קוֹנפוּציוּס: 'מדוע אתה רוצה להיות תלמיד שלי?' השיב התלמיד: 'כשראיתי אותך בבית המשפט נראית אצילי ומכובד. זה גרם לי לרצות לקבל את תורתך'.
כששמע זאת קוֹנפוּציוּס הוא ציווה על תלמידיו להוציא כלים, תלבושות יוקרתיות, זהב, כסף ואוצרות אחרים. הוא נתן אותם לאיש ואמר לו: 'לא באת ללמוד ממני', ושילח אותו מעליו.
המשיך דוֹגֵן:
יום אחד הלך אוּגִ'י נוֹ קַמפָּקוּ לבית המרחץ בארמונו כדי לצפות בהכנת האש. הממונה שם ראה אותו ואמר: 'איך אתה מעז להגיע לבית המרחץ מבלי שהוזמנת!' וגירש את קַמפָּקוּ משם. מאוחר יותר הסיר קַמפָּקוּ מעליו את בגדי העני שלבש והחליפם בגלימה מהודרת. כשצדה אותו מרחוק עינו של הממונה על בית המרחץ, בכל הדר מחלצותיו, הוא ברח מפניו באימה.
אז תלה קַמּפָּקוּ את גלימתו המהודרת על קצה מוט וחלק לה כבוד. כנשאל מדוע הוא עושה כן השיב: 'אחרים אינם מכבדים אותי על המידות הטובות שלי. הם מכבדים רק את הגלימה המהודרת'. אנשים מטופשים חולקים כבוד באורח דומה. כבוד למילים של הסוטרות והתורות גם הוא דבר דומה.
אדם מימי העבר אמר: 'מילותיהם של השליטים ממלאות את העולם, אך אין טעות במילים. פעולותיהם של השליטים ממלאות את העולם, אך אין איש שאינו מרוצה מהן'. הסיבה לכך היא שמה שיש לומר נאמר ומה שיש לעשות נעשה. מילים ופעולות אלו הן בעלות ערך עליון והן מהות הדרך. מילותיהם ופעולותיהם של האנשים בעולם הזה נועדו לשרת תפיסות אישיות ויכולות להוביל רק לתוצאות ראויות לגינוי. מילותיהם ופעולותיהם של נזירי הזן נקבעו על ידי קודמיהם. אל תחזיקו בהשקפות האישיות שלכם. זוהי הדרך כפי שהתאמנו בה הבודהא ואבות הזן.
כל אחד מתלמידי הדרך מוכרח להתבונן בעצמו. להתבונן בגופכם משמע להתבונן באופן שעליכם לנהוג בגופכם ובתודעתכם. נזירי הזן הם ילדיו של שַׁקיָמוּנִי. עליהם ללמוד את סגנונו של הטָטהָאגָאטָה. ניתן לראות את הכללים הנכונים לשימוש בגוף, בדיבור ובתודעה בפעולות הבודהות הקודמים. כל אחד מכם צריך לפעול על פי פעולות אלו. אפילו בקרב בעלי הבית נאמר כי צורת הלבוש צריכה להסתמך על תקדימים מוגדרים ושהמילים צריכות להתאים לפעולות. מכאן שהכרחי אף יותר שנזירי זן לא יעשו שימוש בהשקפותיהם האישיות.
דוֹגֵן הורה:
כשתלמידים בימינו מקשיבים לתורות, הם מנסים, בראש ובראשונה, להותיר רושם שהם הבינו היטב את ששמעו, ומעסיקים עצמם בשאלה אם הם מסוגלים לתת תשובות לעצם העניין. לכן, מה שהם שומעים רק חולף דרך אוזניהם. כתוצאה, מאחר שהם עדיין מחזיקים בהשקפות אנוכיות, הם חסרים את התודעה המחפשת את הדרך.
בראש ובראשונה עליכם לשכוח את העצמי. אחרי שהאזנתם בקשב רב למה שיש למישהו לומר, חִשבו על כך בשקט. אם אתם מתקשים או נמלאים ספק באשר לדבר-מה, אל תניחו לו ואל תוותרו. אם אתם מבינים, הציגו את פתרונכם למורה שוב ושוב. הצגה מידית של מה שהבנתם מעידה כי לא הקשבתם היטב לתורה.
דוֹגֵן הורה:
בתקופת שלטונו של טַאי-זוֹנג משושלת טַאנג מסרה מדינה זרה לקיסר סוס שיכול לגמוא אלף לי ביום. הקיסר לא שמח על המתנה בחשבו: 'אם ארכב על סוס המסוגל לגמוא אלף לי ביום, ואכן ארכב למרחק זה, מה תועלת תהיה בכך בשעה שנתיניי לא יוכלו לעמוד בקצב שלי?'
הוא זימן אליו את ווֵי גֵ'נג ושאל לדעתו. 'אני מסכים עמך לחלוטין', השיב ווֵי גֵ'נג. הקיסר העמיס על הסוס זהב ומשי ושילח אותו בחזרה.
אם אפילו הקיסר מחזיר דברים שאין הוא יכול להשתמש בהם, הרי שגם נזיר זן אינו צריך להחזיק בדבר לבד מגלימתו ומקערתו! לשם מה לצבור דברים חסרי תועלת? לבעלי בית המתמחים באמנות מסוימת אין כל צורך בבעלות על שדות, מטעים ואחוזות משלהם. הם מחשיבים את כל שאר אנשי המדינה כאנשיהם וכבני משפחה, הגרים על אדמה השייכת להם.
סוֹ, שהחזיק בתואר הוֹקיוֹ, הותיר לבנו את המילים האלה: 'רק הקדש את כל מאמציך לדרך שבה אתה הולך כעת'. תלמידים של הבודהא חייבים להשליך מעליהם את כל שאר הדברים ולהתרכז אך ורק בדרך הבודהא. זהו הדבר החיוני ביותר בעבורם.
**
תרגמה מאנגלית: ענבל טפר
עריכת התרגום: דורית בונה
ייעוץ מדעי: אלון מרק, פרופ' יעקב רז
"מבוא לסוֹטוֹ זֵן - שׁוֹבּוֹגֵנזוֹ זוּימוֹנקִי". מאת: דוֹגֵן / מָסוּנָגָה רֵיהוֹ. יצא בהוצאת מאגנס.
נא להמתין לטעינת התגובות
