שיעור היסטוריה: ברוכים הבאים לאמריקן קולוני
פאשה טורקי שחשק בבנים זכרים וראש ממשלת בריטניה לשעבר הופכים את אמריקן קולוני בירושלים לאחד המלונות השווים במזה"ת. ועוד לא אמרנו מילה על הסוויטה
בין הסמטאות הציוריות, לא רחוק מהמטה הארצי של המשטרה במקום שבו עובר קו התפר הווירטואלי בין מזרח למערב, מסתתר אחד המלונות היוקרתיים והשווים ביותר בישראל, ואולי אפילו במזרח התיכון. ברוכים הבאים לאמריקן קולוני.
גיליתי את המקום לפני עשר שנים, כשחברים שלנו הגיעו מגרמניה וחיפשו מקום לארוחת כריסמס מפוארת. אבל כל ירושלמי יגיד לכם שאחד האירועים הקולינריים החשובים בעיר הוא ברנץ' השבת של המלון, אז כל האצולה הירושלמית מתכנסת בבוסתן שבחצר, משיקה שמפניה ואוכלת ארוחת בוקר עמוסה בכל טוב.
מאז אותה ארוחה יצא לי כבר לבלות בבר המלון – שנראה כמו מערת אלאדין – עם עיתונאים עמיתים מרשתות זרות. הם, עם תיירים מכל רחבי העולם, יוצרים במלון אווירה קוסמופוליטית שקשה למצוא בלבנט הארץ ישראלי.
השינוי מתחיל כבר בכניסה. השפה המדוברת היא אנגלית והתפאורה עות'מנית עם זיקה לקולוניאליזם הבריטי. המלון מורכב משלושה אגפים, שכולם ממוקמים במבנים עתיקים. המבנה המרכזי מכיל חצר פנימית, שהיא בעצם בוסתן מלבלב עם בריכת דגי זהב.
מי שאמור לקבל שבחים על העיצוב הזה הוא פאשה טורקי שכבר לא נמצא בסביבה. המלון שימש בעבר ארמון של אותו פאשה, שהיה נשוי לאישה שלא ילדה לו בנים זכרים. הפאשה החליט להקים לאשתו בית משלה ולשאת אישה נוספת.
הסיפור חזר על עצמו פעמיים נוספות, ואבו אל-בנאת בנה שני
הטורקים כבר נטשו את ארץ ישראל, אבל האנגלים, תופתעו לדעת, עדיין כאן. לא מדובר באנשי המנדט הבריטי אלא בטוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה לשעבר, שגר ועובד בקומה העליונה של המלון כנציג הקוורטט למזרח התיכון. יש סיכוי לא רע לפגוש את בלייר בארוחת הבוקר וגם את בכירי העיתונאים הזרים שמסקרים את האיזור, אנשי עסקים מירדן ואפילו מנסיכויות המפרץ.
הפינוק באמריקן קולוני התחיל כבר בקבלה. עוד לפני שהזדהיתי קיבלתי כוסית שמפניה ולאחר מכן הובלתי לסוויטה שכמותה עוד לא ראיתי. כבר לנתי בסוויטה הנשיאותית במלון המלך דויד; ראיתי סוויטות ברוב מלונות הפאר בישראל, מהילטון תל אביב ועד דן אילת והרודס; היה לי העונג לדגום סוויטות גם ברחבי העולם, אבל לאמריקן קולוני יש משהו שלכל השאר פשוט אין. הדלת נפתחת ואתה חוזר 200 שנה לאחור ובשיא הפאר.
דלת עץ כבדה זזה באטיות ואנחנו ניצבים במבואה. מצד ימין שולחן כתיבה עתיק (אל חשש, האגף מצויד באינטרנט אלחוטי וכל מה שתצטרכו כדי להישאר במאה ה-21). מצד שמאל ניצבות ספת הסבה גדולה וכורסאות ולצדן מכונת אספרסו.
כשממשיכים ישר מגיעים למדרגות שמורידות אותנו למפלס המרכזי, שם ניצבת מיטת אפריון ענקית שעליה יכולים לשכב ארבעה אנשים בלי שירגישו זה את זה. מול המיטה יש פינת הסבה נוספת עם ספה וכורסאות, ועוד לא אמרנו כלום על המרפסת שמשקיפה אל הגינות ושאר המבנים.
אחרי כוסית שנייה בחדר ירדנו לסיבוב מקיף במלון. באגף המרכזי, מלבד הסוויטות וחדרי הפאשה – שגם הם מעוצבים בסגנון עתיק – נמצא הבוסתן הפנימי. אחרי שיטוט במסדרונות הגענו פתאום לבריכת שחייה גדולה, מוקפת בספות, שמעברה השני חדר כושר מצויד היטב. ליד הבריכה ממוקמת המסעדה המרכזית במלון – ביסטרו שמתמחה בשילוב מעודן של מזרח תיכון ומטבח עולמי. אכלנו שרימפס וסלט קיסר, לצד סלט פטוש מדויק.
מחוץ למבנה המרכזי גילינו חנות ספרים אנגלית עמוסה בספרי קריאה ועיון, שבה ניתן על כוס תה לדפדף ולקרוא ללא הגבלה. ליד חנות הספרים יש גם חנות שטיחים שמייבאת שטיחים בעבודת יד מכל העולם, והמחירים בהתאם.
הסוויטה הרשימה אותנו בהחלט, וגם ארוחת הבוקר לא הותירה אותנו אדישים. הבופה היה מגוון, ולו מפני שחוקי הכשרות לא תקפים כאן. גבינות צרפתיות מהטובות ביותר שיש לצד בייקון, ביצים ונקניקיות בנוסח בריטי (כנראה בשביל טוני). באיזה עוד מלון בישראל תקבלו ביום חול שמפניה בבוקר ולידה דגים מעושנים, נקניקים, חביתות לפי הזמנה אישית וקפה טורקי אמיתי?
אמריקן קולוני היה בעבר חלק מרשת רלה שאטו הנפלאה, ובשנים האחרונות חבר לרשת הלא פחות טובה The Leading Small Hotels of the World. לדברי המנהל פאולו פטץ', גם בימים הכי קשים של מלחמות ומיתון המלון נהנה מיותר מ-85% תפוסה.
כשטוני בלייר סועד לצדך, ומהשולחן ממול מביטות בך פניו של הכתב הכי קרבי של רשת ABC האמריקאית – אתה מרגיש שאתה במקום שהכי שווה להיות בו.
אמריקן קולוני, מחירים ללילה (כולל ארוחת בוקר): סוויטה - 850 דולר, חדר סטנדרטי לזוג - 350 דולר. טלפון: 6279777־02
נא להמתין לטעינת התגובות
