אני ומאסטר לי: נירה רבינוביץ' על מורה הצ'י קונג שלה
לפני 20 שנה החלטתי לנסוע לסין מתוך כוונה לחוות הוויה פשוטה: בלי כרטיסי ביקור, בלי קישקשתא, בלי תארי האקדמיים: פשוט להיות. לפני חמש שנים פגשתי את מאסטר לי ג'ון פנג, פעם שחקן סרטי קונג-פו מפורסם והיום איש צעיר בן 71, המפיץ בעולם את הצ'י-קונג שפיתח
רבינוביץ' ומאסטר לי. הקמטים מתיישרים דיתה כפיר
קוראים לי נירה רבינוביץ'. אני מתקרבת לגיל 66 ומתרגלת צ'יקונג למעלה מ-20 שנה. התחנות במסלול חיי ידועות: אני תל אביבית, הייתי בתנועת נוער, שירות צבאי בלהקת פיקוד צפון, אחר כך שיחקתי בתיאטרון ובטלוויזיה וכיום אני מנהלת את מגמת הצ'יקונג בקמפוס ברושים באוניברסיטת תל אביב. את מסעי האישי עשיתי דרך הצ'יקונג והרפואה הסינית, אך החיפוש היה תמיד אחר מהות, אחר חזרה לטבעי, לפשוט.
לפני למעלה מעשרים שנה חליתי בסרטן השד. עד אז היו חיי מלאי עשייה וסיפוק, אך מהולים בחיפוש מתמיד, לא תמיד דרך הוויה שקטה. המחלה הציפה שאלות שאינן נשאלות בחיי השגרה, והן תובעות מענה: מה זה לחיות? מה זה להיות? הרגשתי שדרך בירור השאלות האלה אוכל לצמוח מתוך המחלה, וכי דרך הנגיעה במוות התקרבתי לחיים. אולי משום כך, בנוסף לטיפולים הקונבנציונליים שעברתי הפניתי את האופטימיות הטבעית שבי לחיפוש אחר המהות.
במהלך תקופה זו, בנוסף לעבודתי בתיאטרון פעלתי גם כמטפלת בשיטת ד"ר טרייגר, הנקראת "אינטגרציה פסיכופיזית" - שיטה הפועלת באמצעות תנועה חסרת מאמץ. דרך השיטה התחלתי להרגיש את החיבור לגישה הטאואיסטית של "עשייה ללא עשייה", והחלטתי לנסוע ולהעמיק בה דרך המקורות שלה. לשם כך עזבתי את התיאטרון ונסעתי לסין בניסיון לחוות הוויה פשוטה: בלי כרטיסי ביקור, בלי קישקשתא, בלי תארי האקדמיים: פשוט להיות.
שהיתי שם כחמש שנים, במהלכן גיליתי בהדרגה שככל שהפשטות רבה יותר כך גדלה תחושת החיבור. ואמנם, השינוי התרחש: במישור הפיזי, במישור הרגשי ובמישור הרוחני, אך דרך מסע לא קל: את מסירה מעצמך את הקליפות הישנות ועדיין אינך עוטה כסות חדשה. אז בינתיים כואב. אבל הייתי נחושה: כדי להגיע למאסטרים הגדולים למדתי את השפה הסינית. התמחיתי שם בצ'יקונג הרפואי של מאסטר מה לי טאנג, שהיה מורהו של מאסטר לי ג'ון פנג, אותו פגשתי בהמשך הדרך, ולו מוקדשת הכתבה הזאת.
מדובר היה בשעות ארוכות של מדיטציה ותרגול. בהדרגה הבנתי שהתרגילים עצמם אינם מספיקים, וכי יש להוסיף עליהם את המשמעות הרוחנית, משום שהשינוי בגישה, הריכוך והעוצמה חייבים להתקיים בשלושת המישורים כאחד. כך אני מבינה את הצ'יקונג, כך אני מתרגלת ומלמדת, והיום אני חווה את עצמי כחלק משלם עצום וענק ולכן נתמכת, מוזנת ומועשרת באופן תמידי. אין מיצר, יש הרחבה וחופש. כך אני עושה את עבודתי בקלילות ובשמחה ואת זה אני רוצה לחלוק עם אנשים רבים ככל הניתן.
מקונג-פו לצ'י-קונג
ימי קשקשתא. חיפוש אחר המהות פול מלינג. מתוך : גלורי, היכל התהילה
ביום הטאי צ'י הבינלאומי, לפני חמש שנים, העברתי שיעור צ'יקונג באוניברסיטת תל-אביב, תרגול שאני מתרגלת באהבה יום-יום ושמחה לחלוק עם כל המעוניין. בתום השיעור ניגש אליי צביקי, בחור שלא הכרתי קודם, הציג עצמו ואמר: אני רוצה להראות לך משהו מעניין. מוכנה? קבענו פגישה במהלכה התגלה צביקי כצביקי רז, קיבוצניק מגבע שחזר זמן קצר קודם לכן מנורבגיה, שם שהה עקב לימודי אשתו.
הוא סיפר שבנורבגיה סבל מקשיים כלכליים וממצב רוח "נורבגי", עד שנתקל במקרה בפלייר המציע תרגול שנג-זן, סוג של צ'יקונג. צביקי התחיל לתרגל והרגיש כיצד גופו מתרכך ומתחזק, מצב רוחו משתפר, והחיוך שמזמן נשכח ממנו חוזר אל פניו. כשחזר ארצה הקים קבוצת
תרגול קטנה בקיבוץ גבע אך חזונו היה להפיץ את השנג זן לאנשים רבים. לכן פנה אליי כמורה ותיקה הנפגשת באופן קבוע עם עשרות תלמידים.
נדלקתי, והתחלנו לתרגל יחד את התנועות מלאות החן. צביקי סיפר שהמאסטר שלו, לי ג'ון פנג, מתעתד להגיע לארץ והציע לי לבוא, להכיר אותו וללמוד איתו את תרגול הצ'יקונג לפתיחת הלב שנג זן – אהבה ללא תנאי. באותו אופן פנה צביקי גם לאוהד קדם, מורה ותיק לצ'יקונג, לאילן קדרון ולמספר מורים נוספים. התחלנו לתרגל יחד את הסדרות היפהפיות של מאסטר לי, והוספנו אותן לחומר הלימוד אותו אנו מורים. תגובת התלמידים היתה נלהבת, וראינו את עוצמת השפעת התנועה על הגופנפש ועל ההתפתחות האישית שכל תלמיד עבר.
מתרגלים. לי, רבינוביץ' וצביקי רז דיתה כפיר
מאז, ובמשך חמש שנים, מבקר מאסטר לי בארץ, מדריך ומשמש דוגמה אישית. אף בִּתו ג'ינג לי העבירה בארץ סדנאות. היא היתה אלופת בייג'ין בקונג פו ועברה לתרגל וללמד שנג זן. מספר המתרגלים הלך וגדל, ובשבוע שעבר התקיימה הסדנה בארץ, בהשתתפות מתרגלי שנג זן מכל העולם. הסדנה גילמה חוויה מיוחדת במינה של אהבה, עבודה קשה ואינטנסיבית, תוך שהייה אינטימית במחיצת מאסטר לי.
את דרכו אל הצ'יקונג החל מאסטר לי כבר בגיל 7, בלימודי קונג-פו. הוא נולד באזור בייג'ין וסבו, שהיה רופא, החל ללמד אותו את אמנות הלחימה. הוא סיים את לימודיו האקדמיים באוניברסיטה לחינוך גופני בבייג'ין, ולאחריהם היה מאמנה הראשי של נבחרת ה-Wushu הלאומית של סין, שבהנהגתו אחזה בבכורה העולמית במשך 12 שנים. רבים משחקני סרטי הקונג-פו המפורסמים צמחו מאותה נבחרת, וביניהם ג'ט לי.
הטרנספורמציה הרוחנית של מאסטר לי
בתרגול צ'י-קונג. מאחור: אוהד קדם דיתה כפיר
לא ראיתי אצלך שמץ של כעס או קוצר רוח במהלך השנים שאנו יחד. רק אהבה, רוך וסבלנות אין-קץ. האם השתנית?
"בזכות תרגול השנג זן השתניתי לחלוטין. עבדתי עם מאסטרים רבים בסין. הדגש היה על התנועות הפיזיות היפות ועל זרימת האנרגיה, אך הרגשתי שמשהו חסר. אז הבנתי שאני חייב לעבור טרנספורמציה רוחנית. למרות המיומנות הפיזית הגבוהה שהיתה לי, לא הייתי מאושר.
"בעקבות המלצת מורי, למדתי מדיטציה שנקראת Zhongtian Yi Qi שמשמעותו "איחוד שמים, אדמה ואדם". היקום ואתה חד הם. תרגלתי באדיקות שעות על גבי שעות רק את המדיטציה הזו, הגעתי להבנה והגישה שלי השתנתה. הבנתי את החיים טוב יותר ובהשראת מה שחוויתי במדיטציה נולדו סדרות התרגילים, שמאחוריהם עומדת פילוסופיה השמה דגש על פתיחת הלב: על אהבה, שהיא מקור החיים. אהבה ללא תנאי. תוך כדי מדיטציה אני מקבל השראה לתנועות נוספות ולמשמעות העומדת מאחוריהם".
איך הרגשת את השינוי?
"בהתחלה הרגשתי רק את גופי רך יותר וגמיש יותר. אך בהדרגה התחלתי לחוש שלא רק גופי הפיזי משתנה, אלא גם אישיותי. כמאמן קונג פו לתחרויות לימדתי מאוד בנוקשות. כשאנשים טעו נהגתי להגיב בכעס. דרשתי דיוק רב. אחרי תרגול השנג זן אישיותי השתנתה. היו בי פחות כעס ויותר חמלה. וכך, בלי פחד, התלמידים לומדים ואיכות התרגול שלהם השתפרה. כיום הסטודנטים קרובים אליי יותר ומשתפרים דרך חמלה. כל יחסי האנוש שלי במסגרת עבודתי השתנו, אך גם כלפי עצמי אני מפתח גישה יותר טבעית המתבטאת ביותר חמלה ובפחות מתח ועצבנות . החזרה לטבע שלך היא המפתח".
למה עזבת את סין?
"הרגשתי שלמרות התהילה והמעמד אני חייב לחלוק את מה שחוויתי עם אנשים נוספים החיים באומללות. אני יכול לעזור להם לשנות את חייהם ולחיות יותר באושר. עזבתי הכול, נסעתי למנילה, שם התחלתי ללמד. כיום יש לי תלמידים בכל רחבי העולם, ועכשיו גם כאן בישראל. אני מבלה שעות ארוכות בנסיעות, מעביר סמינרים בארצות שונות, אך לא מרגיש עייף כי הגוף רגוע יותר מכפי שהיה קודם, וכמוהו גם המיינד יותר רגוע. ועם גוף ומיינד רגועים – הצ'י (החיות) זורם יותר טוב. ישנה היכולת להתנקות, והחיים מלאי אושר ורעננות".
כשהצ'י זורם
במה זה בא לידי ביטוי בחיי היומיום?
"אתן לך דוגמה: אנחנו הסינים רוצים תמיד את הילדים לידינו. בעיקר לעת זקנה, הסיני רוצה שילדיו יהיו איתו ויטפלו בו. בני מוסיקאי מצטיין, פסנתרן, שלמד בארה"ב וחוזר עכשיו לסין. ואני, שחי בארה"ב, מבין ולא מונע מבעדו לעשות זאת, אלא שמח בשמחתו. עבורי זה שינוי. קודם לכן רציתי לשלוט בחיים. היום חיי טבעיים יותר, אני הולך עם הזרימה, מבין את החיים במלוא צבעוניותם ונהנה מהם באמת".
מה דעתך על התלמידים הישראליים?
"הישראלים מאוד אינטליגנטיים, מבינים גם את התנועות וגם את ההסברים על משמעות התנועות ואוהבים את השנג-זן. אך הם רוצים להבין לעומק ושואלים יותר מדי שאלות. אני צריך להזכיר להם לרוקן את המיינד, לא לחשוב יותר מדי, לא להרבות בפרטים ולסבך. העולם גם כך מסובך. ביומיום אתה חכם, בצ'יקונג תהיה כמו תינוק. לך בדרך הפשוטה".
מאסטר לי הוא חתיך, תמיר, ללא טיפת שומן עודף על גופו. פניו מאירות והוא ניכר ביכולת תנועה מופלאה, נחשית וזורמת. איש אינו יכול לנחש את גילו הכרונולוגי: 71. הוא מייחס את המראה הצעיר לתרגול הממושך: "הצ'י זורם", הוא מסביר. "זה אומר פחות קמטים, יותר אנרגיה. הרגשות שלי צעירים. הלב צעיר, וכמובן שיש לזה השפעה על הגוף והמראה".
אכן, החזון של צביקי התגשם, וקבוצת מורי שנג זן יצאה לדרך בברכתו של מאסטר לי ג'ון פנג.
תרגול בטבע עם נירה רבינוביץ' יתקיים ביום שישי ה-26/6 בשעה 7 בבוקר בפארק הירקון, ליד פינת החי (מול בבלי). כולם מוזמנים להצטרף.
נא להמתין לטעינת התגובות
