גן דיזיין: הגן המעוצב של שרית שני חי ברמה"ש
הכול כאן מושלם, אולי מושלם מדי. המעצבת שרית שני חי עיצבה גן מדהים, מעוצב עד לפרט האחרון ומאובזר בפריטים שהייתם חולמים להחרים לבית הפרטי שלכם. ריקי כהן כינסה לאסיפה את הגננת, המעצבת ושתי אימהות מאושרות, לבדוק מה יקרה עם הבוץ בנעליים והגואש שיימרח על הקירות
"גן נחמד" זה לא מספיק בשביל הורי ההווה. עכשיו מדובר בגן מדהים, מעוצב עד לפרט האחרון בידי מעצבת ואדריכלית-על, מאובזר בפריטים שהייתם חולמים להחרים לבית הפרטי שלכם. עזבו אתכם מארגז חול מלכלך או כיסאות קטנים וחורקים - ותחשבו על חלל שנשלף מחלומותיהם הוורודים של הורי המאיון העליון.
עכשיו תציצו רק לרגע לרמת השרון, ותמצאו את גן העדן. אם אתם עייפים מלנסוע, המתינו שהוא יגיע אליכם. כי לדברי המעצבת שרית שני חי, מדובר באבן דרך בתרבות הגנים בארץ, סנונית ראשונה לעתיד מרוצף בפנטזיות בצבעי תכלת-לבן-אדום, סקאי ועץ סנדוויץ.'
גן "לילדים בלב," שעתיד להיפתח בספטמבר הקרוב בשכונת נווה מגן בעיר (מול התארגנות נגד של השכנים בשכונה השלווה,( הוקם על ידי נירית שם טוב, גננת ותיקה שחולשת על שני גני ילדים נוספים באזור, ותנהל ביד רמה צוות חינוכי של חמישה גננים.
80 הפעוטות המאושרים, שהוריהם רוצים את הטוב ביותר בשבילם, יעלו להם בין 3,100-3,300 שקל בחודש - תעריף סטנדרטי לגמרי לאזור, תמורתו ישהו הילדים במקום שאימותיהם מצהירות ש"היו שמחות לגור בו בעצמן."
לפיכך כינסנו שתיים מהן לשיחה, יחד עם המעצבת שני חי, האדריכלית לילך לב מ"לב־גרגיר אדריכלים" והמנהלת שם טוב, שממהרת להצהיר: "המטרה היא להמשיך עם האוכלוסייה המסוימת שמגיעה לגנים שלי ולא ליצור גן לעשירים בלבד." אביטל טרייבנד, מעצבת תכשיטים ואמא של אומרי (4) ורואי ,(2) נכנסת לגן בעיניים בורקות ומודה: "זאת כמעט שלמות."
ארינה נוסבאום ")עושה קצת עוגות וקצת עבודות יד, מחפשת את עצמי(" תשלח לגן את בנה גור (2) ובתה גאיה 3) וחצי) ומודה שהייתה משתלבת בקלות באפיזודה של "עקרות בית נואשות" - "אני בדיוק מתאימה לדפוס, הילדים שלי מקסימים במיוחד כשהם ישנים." מיד מבחינים ששתיהן חולקות מכנה משותף: כמיהה לעולם מעוצב יותר עבור ילדיהן וגם עבורן.
שני חי, דקיקה ומחויטת בשמלה כחולה המשתלבת בעיצוביה, מציגה את המבנה: קומה אחת, שנראית מבחוץ כמוזיאון קטן, במבנה שניצב במקום עוד משנות ה-50 והוסב תוך שנה לייעודו הנוכחי.
חלל הכניסה העצום כולל פינת קריאה בעלת שולחן עגול לבן, כיסאות סקאי בתכלת ואדום בשפה העיצובית הרטרואית המוכרת של שני חי, פינת מוזיקה עם פסנתר צחור כשלג, ומעליו לוחות עבודה מעץ עם דמויות, להסברים מה עושים בכל חלל בגן באותו יום. בקצה החלל מככבת פינת האוכל, עם שולחנות עגולים קטנים, מעוצבים כל כך שקצת נחמץ הלב למה שעוד צפוי להם בהמשך.
על החלל המרכזי משקיף חדר יצירה, בפרופיל בלגי לבן ופרספקס, שולחנות עץ, גילוף ידיות בעבודת יד, ארונות עץ מסנדוויץ' ומעץ מייפל. "כל דבר נלקח בחשבון עם יועץ בטיחות," מעירה האדריכלית לב.
צמוד אליו יש חדר ג'ימבורי מרופד עם מתקנים חדישים בספוג וסקאי וכדורים לבנים בבריכה - אנטיתזה מוחלטת לג'ימבורי ההמוניים מהקניונים. "הכול רך ועם הרבה לבן ותכלת. דווקא בגלל שזה חדר שמשתוללים בו, חשוב למתן את האדרנלין."
חללי הפעוטות בהם ישהו במשך היום ואף יתחלפו בסבבים, מעוצבים לפי נושאים: בחדר הטבע תמצאו ארון גדול שמעוצב כעץ עם תפוזים תלת ממדיים בצורות של ברווזים, חיפושיות ופרחים; בחדר הים - ארון מעוצב כצוללת עם צהרים, אליו מתחברת ספרייה שמעוצבת כמגדלור ש"אפשר להתחבא בה," סוכת מציל ש"אפשר להירגע בה," הדומים בצורת דגים וסירה מרופדת מספוג עם משוטים; בחדר התחבורה, הארון שמאכלס את המזרנים לשינה מעוצב כאוטובוס.
"ויש גם פינות דומסטיות של מטבחונים, תנור, מקרר, פינת איפור
ולבסוף, חדר האגדות - כאן כבר מככבים ארון שמעוצב כטירה, פינת תחפושות ובית בובות גדול. על כל פרט חשבו בגן. ואם היו כאלו שנשמטו, האימהות העירו והן תוקנו מיידית. כך בכל חדר תמצאו לוקרים אישיים לתלמידים, וגם שירותים. רק שהתלמידים בגיל גן, כזכור.
נוסבאום: "אלה הדברים הקטנים האלו, אין מה לעשות, שעושים את ההבדל. של מי היה הרעיון הגאוני הזה של שירותים בכל חדר."?
אני מתרשמת שהאימהות בשמיים, אבל מה האבות אומרים?
נוסבאום: "אבא של גאיה משפריץ ניטים וגם אני הייתי גרה פה בשמחה."
טרייבנד: "בעלי משחק אותה אדיש לידי, אבל כשהוא מדבר עם אנשים הוא מודה שאין דברים כאלה. המרחב, ההנאה, הצבע - זאת ממלכה, כמו לבוא ללונה פארק."
וגם אתן לא מסתירות את גאוותכן על שהצלחתן להכניס את הילדים לכאן.
שני חי: "אף הורה לא יכניס ילד לגן רק בגלל שהוא יפה."
טרייבנד: "אבל ברור שזה קוסם."
שני חי: "זה אידיאלי - שילוב בין משנה חינוכית לבין עיצוב מושלם."
טרייבנד: "לי יותר חשוב החומר האנושי - כשאת נכנסת לגן ורואה שכל הילדים בסדר וכולם בשקט, ומסתכלת על הצורה שבה פונים לילד. היו גנים שנכנסתי אליהם והייתי מזועזעת כשהתבוננתי מהצד. "אני שואפת לעשות את הילדה השלישית בשביל הגננת נירית."
אז איך מחליטים להעביר את הילד מגן "רגיל" ו"מלוכלך" לטירה עם רצפת פי־וי־סי שצבועה כולה תכלת?
"פגשתי לא מזמן חברה ששאלה אותי לאיזה גן גאיה הולכת," משחזרת נוסבאום, "כשאמרתי לה, היא ענתה: 'סילחי לי, אבל זה מאוד פלצני.' כששאלתי אותה למה, היא אמרה: 'ילדים, תני להם בקבוק פלסטיק וזה מספיק.' אז עניתי לה שאם זה פלצני, למה היא עברה לרמת השרון ולמה היא שולחת את הילד שלה בן החמש לחוג סיף."?
שרית שני חי, מחלוצות העיצוב לרהיטי ילדים ונוער, מעצבת חדרי ילדים זה 15 שנה. "לילדים בלב" הוא מבחינתה לא גן לעשירים בלבד, אלא הגשמת חלום, והיא מקפידה לציין כי הוא לא תוכנן למטרות רווח.
שני חי חברה לנירית שם טוב וללילך לב, שתכננה לילדיה של שם טוב את החדרים בביתה הפרטי לפני כעשור. "כבר אז נירית דיברה על זה שיש לה חלום," נזכרת לב, "וגם אני תמיד אמרתי שאני חולמת לתכנן בית כנסת וגן ילדים - שני דברים שמותר לך להכניס בהם גם רוח. את המגרש, בגודל דונם, נירית מצאה לפני חמש שנים, ומיד התחברנו אליו. היה לנו חשוב להישאר בקו נמוך ולא מנקר עיניים, לא רצינו ליצור פה משהו ראוותני."
"כשהילדים שלי ראו את הגן, היה להם אושר עילאי בעיניים," מתערבת טרייבנד. "הם התרוצצו כמו ג'וק מרוסס: הסתובבו באופוריה, הלכו לכל פינה, הוציאו ספרים, הלכו לטירה, נגעו בארמונות." שני חי: "מתברר שילדים לא ממש צריכים כלום. הגן מאוד נדיב במרחב שלו ומעודד אותם לרוץ, לשחק, אבל יש בו גם משהו מאוד ממלא. מרחב לצד אינטימיות."
ילדים צריכים עיצוב כזה סטרילי, או שהוריהם זקוקים לזה יותר?
שני חי: "בגן יש שאיפה וכמיהה לעולם של פעם. החומרים מאוד לא מנקרים עיניים, לא יקרים במיוחד, מאוד בסיסיים, מתוך תחושה שהבסיסי הוא הדבר, הוא התמצית. ילד מגיב לדברים הכי בנאליים."
זו פשטות יקרה מאוד.
"אני כל כך מתקוממת שאת אומרת את זה. יש פה שימוש בחומרים הכי פשוטים."
המוצרים שלך לקהל מאוד יקרים.
"אלה מוצרים שמשולבת בהם עבודת יד. ונכון, עיצוב זה דבר שאת משלמת עליו. יחד עם זה יש פה פשטות צורנית שנשמרת וחומרים לא יקרים, שביחד משדרים עושר רב, אבל זה לא בהכרח חיסרון."
טרייבנד: "אנחנו חיים בעולם חומרני, לא בשנות ה-.50 אנחנו שואפים ליותר, ואני רואה את העיצוב כיתרון עצום. כל גן הוא מוצר, כמו כל דבר שאת רוצה לרכוש, ואת רוצה, בהתאם ליכולות שלך, לקנות את המוצר הכי טוב שיש בשוק. הגן הזה הוא המוצר הכי טוב שאני יכולה לתת לילדים שלי, ואין לי משהו שיותר חשוב מהם."
שני חי: "אני חושבת שהגן יהיה אבן דרך בתרבות הגנים בארץ, ויש לו הרבה קשיים בלידה. שיטת האלתור בגני ילדים היא שיטה מאוד נהוגה. גם כשעיריות כבר יוזמות, הן לא לוקחות בחשבון את הצרכים של הפעוט. הגן הזה הוא אבטיפוס של גן ילדים אידיאלי, אני קוראת לו 'הגן האוטופי.' שילוב של חום, חינוך ואסתטיקה. מבחינתי כמעצבת, אסתטיקה זה סוג של חינוך. סביבה שמעוצבת בצורה נכונה, יכולה לחנך לתרבות ולהכתיב התנהגות של ילדים בסביבה הזו. כזה אנחנו רוצים שיהיה הזיכרון הראשון שלנו."
שם טוב: "יש לי גן כבר 12 שנה, ובכל שנה אני משפצת ומסיידת כי ככה צריך לעשות כדי לכבד את הילדים; אבל אני בהחלט רוצה לראות כאן את האווירה השמחה, את המריחה על הקירות."
טרייבנד: "אני חושבת שיש ערך מוסף בגן שנבנה להיות גן, שלא שכרו אותו ולא קנו עבורו כוורת ב'איקאה."'
ולא תתעלפי כשימרחו גואש על הקיר?
שני חי: "הכורסאות עשויות מסקאי, וזה מתנקה בקלות עם מים וסבון".
נא להמתין לטעינת התגובות
