בוסתן פרטי: טיול בפארק איילון-קנדה
תשכחו את מתחמי הפיקניק המוכרים בפארק איילון-קנדה בדרך לירושלים. איל שפירא מציע לכם לחפש את הפינות הנסתרות והלא מוכרות, בין בוסתנים וסיפורים היסטוריים

טומן בחובו דילמה. פארק קנדה צילום: פלאש 90
אי אפשר לערוך סיור מעמיק בפארק איילון-קנדה במשך שעתיים-שלוש בלי לחטוא לו. המקום מכיל תחומי עניין כה רבים: טבע, היסטוריה, ארכיאולוגיה, מקרא. אפילו תורות לחימה קדומות. הפתרון: בכל פעם חוקרים איזור אחר.
באלפי הדונמים המשתרעים ממחלף לטרון ועד שער הגיא לא חסר מה לחקור. הפעם התמקד הסיור באיזור הסובב את תל איילון. שם, הרחק מהדרכים הראשיות של הפארק או ממתחמי המנגל-פיקניק-סתלבט ההמוניים – מצאנו את הבוסתן הפלאי שלנו.
בזכות העיר המקראית
אבל נתחיל כמו שמורי דרך אוהבים להתחיל – בתצפית. רכס התותחנים מספק היטב את הסחורה: הוא גבוה, פנורמי ובעיקר שקט, הן באוזניים והן בעיניים. אין כלי רכב, כבישים או בניינים. מכאן נפרש עמק איילון היפה, שבטבורו מאגר מים מנצנץ.
השם איילון ניתן למקום בזכות העיר המקראית בעלת שם זה (ע"ע
יהושע ומלחמותיו). כאן גם ישב שבט דן, מה שמסביר מדוע נקרא גוש דן הסמוך כפי שהוא נקרא.
העמק שניבט אלינו שימש שער חשוב בדרך שעלתה לירושלים בימי קדם – שער אסטרטגי שהיה חביב על פולשי הארץ לדורותיהם. כיום ההמונים היחידים שתפגשו כאן הם מרבדי הפשתה השעירה, שצובעים את הרכס בוורוד.
רייטינג נמוך – סימן לאיכות
אפשר לרדת לכיוון העמק, והדרך הצרה מתעקלת ומגיעה לרגלי תל איילון. לעלות לא כדאי, כי תצפית טובה מזו שערכנו כבר לא תהיה. ממשיכים עם הדרך אל "בית הקשתות" – מבנה רומי מרשים בערוץ הנחל ששימש לאגירת מים. במבנה תוכלו לראות שלוש קשתות אבן שמעליהן לוחות אבן המשמשים גג.

ספא רומי בלב הבוסתן. בית הקשתות צילום: איל שפירא
בית הקשתות נבנה במאה השלישית לספירה, ויש הסבורים ששימש מקום מרפא – ספא רומי בלב הבוסתן. והבוסתן, כמה יפה ועשיר הוא ומכיל עצי חרוב, דקלים, עצי תאנה ושאר הממתקים שמחבקים את המקום מכל עבר. כאילו אדריכל נוף יצירתי במיוחד תכנן בקפידה את מיקומי העצים, את השיחים ואת חמוקי הגבעות.
הסיור מסתיים, אבל נראה שאף אחד לא ממש ממהר לעזוב את הפינה הסודית והשקטה הזו. ודאי לא כעת, כאשר "עמק המעיינות" – אחד מסימני ההיכר הידועים של הפארק – מלא בנופשים. נראה שלפעמים רייטינג נמוך הוא באמת סימן לאיכות. אירועים נוספים: "קו ליער", 1–800–350–550.
המידע באדיבות e ירוק - מגזין הטיולים של קק"ל בשיתוף נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן