החצי התחתון של המגף: טיול מפותל בדרום איטליה
הדרך לחבל קאמפניה בדרום איטליה, ששמו יצא למרחוק כאזור רומנטי ויפה, רצופה בכבישים צרים, מפותלים ומסוכנים. דובי זכאי לקח סיכון וגמע את המסלול עם אלפה רומאו קטנה וחזקה
"אתם מתכוונים לסנט-אגטה-דה-גולפי", ירה המקומי בבת אחת את כל השם ללא עצירה. הפעם הבטנו בו אנחנו בתדהמה, אך המקומי המנומס היה סבלני מספיק כדי להסביר לנו כיצד להגיע ליעדנו. הוא אפילו מיהר לרכבו ונסע לפנינו כדי שלא נתבלבל שוב בדרך.
הכפר סנט אגטה דה גולפי הוא מקום מדהים ביופיו, הנח על הר גבוה מאד ומאפשר 360 מעלות של נוף משכר מסביב. המקום הפך להיות עבורנו נקודת הכוכב לטיול, ממנו יצאנו לטיולים בחלקה המתוייר ביותר של דרום איטליה.
קודם לכן, עם הנחיתה בשדה התעופה ברומא, ניגשנו לתחנת השכרת הרכב בשדה התעופה. את פנינו קידמה פקידה צוננת, ובקול עצוב בישרה לנו שלא נוכל לקבל את הפורד פוקוס שהובטח לנו. היא שלחה אותנו לאלפא רומאו, נמוכת גחון, בעלת גלגלים רחבים, מנוע ענק של 1.9 ליטר דיזל ושישה הילוכים ידניים. בינינו, חיה רעה.
יד המקרה התאימה את כלי הרכב לסוג הכביש שהיינו אמורים לנסוע בו. וכך, עשינו אנחנו – שני זוגות, שתי מזוודות ומכונית אחת – את דרכנו מרומא דרומה לאורכו של קו החוף המפותל לעבר היעד: חבל קאמפניה בדרום איטליה.
חבל קאמפניה נמצא בחלקו העליון והמערבי של
איזור דרום איטליה מהווה למעשה את חציו התחתון של המגף, ואילו חבל פוליה וחבל קלבריה הם העקב והחרטום. המגף. קאמפניה שוכנת דרומה מרומא, והיא מצטיינת ביופי פראי, עמודי סלע מזדקרים ומי טורקיז. במשך אלפי שנים חצבו כאן הים והרוח מערות ענקיות אליהן חדר הים, ומי הים הצלולים והאור החודר יצרו גווני טורקיז מרהיבים.
חלקו המערבי של חבל קמפאניה נשלח לים כלשון ארוכה. במפה נראה חצי האי כשרוכים הקושרים את המגף לרגל. האגדה מספרת על הסירנות היפות שביקשו לפתות את אודיסיאוס וצוות ספינתו להתרסק אל הצוקים ולהיעלם בין גלי הים, שירתן המפתה קראה לאודיסאוס והמלחים אל מעמקי הים, אלא שאוזניהם נאטמו בשעווה וכך ניצלו מגורל אכזר.
ואכן, כשרואים ממרומי הכביש את הספינות הקטנות המנווטות דרכן ליד הצוקים הכבירים, מתמלאים בחשש לגורלן ומתפללים שיגיעו לנמל בטוח. בקצה חצי האי נחה בשלווה סורנטו הקסומה, שכבר בתקופה הקדומה גילו היוונים והרומאים את יופייה.
את מקומנו קבענו בעיירה היפהפייה שנמצאת במרומי ההרים בקצה חצי האי מעל סורנטו סנט אגטה דה גולפי. זו מתברכת בבתי מלון קטנים ומתוקים ומסעדות משפחתיות ואוכל שמכינה המאמא. זוהי עיירה איטלקית מבודדת בעלת בתים נאים הנטועים במדרון התלול, מוקפים בצמחייה פרועה ובעצי אורן אדירי גובה וגזע.
מנקודת התצפית במרפסת המלון שרועה למטה על קו המצוק העיר סורנטו, ומראה השקיעה הנשקף מכאן מדי יום ממיס אפילו את ליבו של הקשוח בגברים. העיירה הזעירה שימשה לנו כעוגן מרכזי בטיול, ממנו יצאנו לנקודות בחבל הארץ היפה, וכל יציאה מהמלון הובילה אותנו אל מערכת של כבישים צרים ומסוכנים.
חובבי הנהיגה ימצאו את הדרך כתרפיה ממכרת, תרופה טבעית למחלת ההגה. רשת הכבישים הצרים מתחילה דרומה מנאפולי כהקדמה עלובה לאתגרים הצפויים לנהג בקטע הכביש בין סורנטו לסולרנו. הכביש צמוד לקו המצוקים, ומי שסוטה ממנו גולש כ-800 מטרים לתוך גלי הים.
הכביש מקיף את חצי האי ורצוי מאד שמי שלא בטוח בנהיגה יוותר על מקומו ליד ההגה לטובת הנהג הטוב יותר. זהו כביש הנחצב בהר, ללא שוליים וקו הפרדה, והוא נשאר רציף כמעט לכל אורכו. נהגי איטליה ידועים בחוסר הסבלנות שלהם ובנהיגה המהירה והמשובחת, והם משתמשים בצופר צווחני ובאורות מהבהבים כדי לאותת לנהג התייר כשהוא איטי מדי לטעמם. התייר הנינוח הנוהג בכביש הצר ממהר להידחק אל מפרצון חניה זעיר, ובהזדמנות זו כבר עוצר ומגלה מראות של כפרים ציוריים ובתים הנאחזים במדרונות התלולים.
העיירה פוזיטנו, ששוכנת על הכביש, מתקשטת בטרסות עליהם מגדלים לימונים ענקיים, אך את הלימונים הצהובים מגלים רק שמתקרבים. ממרחק תהיו גם אתם משוכנעים שאלה גפנים. למעשה, חבל קאמפניה הוא בירת משקה הלימונים הלימונצ'לו.
המשך הכביש מוביל לנמל הקטן באמלפי, עיר צפופה היורדת עד קו המים עם טיילת יפה ושלל סירות דייגים צבעוניות. הכביש המוביל אליה, היוצא מהקצה המערבי של סורנטו, הוא כביש מספר 145 המפורסם והחביב על נהגי איטליה. הפס הלבן במרכזו נועד כנראה רק לתיירים – לנהגים האיטלקיים הוא אפילו לא בגדר המלצה, כאשר הם מגיעים בדהרה, עוקפים את הרכב האיטי ומתעלמים מהתנועה ממול ומהתהום הפעורה.
בכלל, הנהג האיטלקי ידוע כנהג משובח, המצליח לחמוק באלגנטיות של רקדן מיומן ולחזור לנתיב רגע לפני התאונה. באיטליה גם קיימת מעין אחוות נהגים, כאשר הנעקף מאט כדי לתת לעוקף להיכנס לפניו – והכול מתבצע במהירות מסחררת. לשמחתנו, מכונית האלפא שלנו הוכיחה את ביצועיה.
◄ כדאי לשכור כלי רכב חזק שמתאים לעליות הקשות.
◄ בתי המלון המרוחקים מסורנטו זולים ויש לידם מקום חניה.
◄ בעיירות התיירותיות אין מקומות חניה, ואם יש – המחיר גבוה.
◄ עדיף לטפס להרים ולסעוד במסעדות משפחתיות מאשר במלכודות התיירים הנמצאות במקומות התיירותיים.
◄ כמעט ואין נפילה ברמת הפיצריות בדרום איטליה – הפיצות הנפוליטניות נפלאות, רק רצוי שתבדקו את החשבון לפני שאתם משלמים משום לפעמים הם מוסיפים לחשבון מנה או שתיים נוספות.
◄ רצוי שהטוב בין הנהגים ישב ליד ההגה.
איך מגיעים: נחיתה ברומא, שוכרים כלי רכב בשדה התעופה (המשרדים נפתחים בשעה 8:00 בבוקר) ומשם יורדים דרומה באוטוסטרדה עד פומפיי. משם נצמדים לכביש החוף לכיוון סורנטו.
נא להמתין לטעינת התגובות
