עולם חדש, זן ישן: ביקור ביקבי כרמל
אחרי כמעט מאה שנה של בדידות בצמרת, החלו לתסוס סביב כרמל עשרות יקבים שמאיימים על בכורתו. ביסטרו כרמל וחנות היין החדשה בזכרון יעקב סיפקו למני פאר תירוץ לפרגן למוסד הוותיק
מלבד התחושות הציוניות, היו לרוטשילד גם מאוויים כלכליים. בסוף המאה ה-19 איימה מגפת הפילוקסרה להשמיד את כרמי בורדו. היבולים פחתו והעתיד נראה קודר. רוטשילד חלם על יינות איכות מכרמי ארץ ישראל שיהיו תחליף לכרמיו החולים. "אל תעשו יין קידוש זול", פקד על פקידיו שניהלו את ארץ ישראל ביד רמה. "יין זול יש ליהודי אירופה ואמריקה בשפע. תפיקו יין טוב שישים את ארץ הקודש על המפה".
המכונות ששלח ליקב שנבנה בזיכרון יעקב היו כה כבדות, שלא היה אפשר לפרוק אותן בנמל חיפה. המנוף של נמל ביירות הוריד אותן לאסדת מפרשים שטוחה שנשאה אותם בים עד חוף דור. איכרי זיכרון יעקב כיוונו אותה באש מדורות כדי לקרבה לחוף מבטחים.
ביסטרו כרמל וחנות היין החדשה שנפתחו באחרונה ביקב הוותיק הם סיבה טובה לבקר היום בזיכרון יעקב. ביקבי כרמל יש רנסנס בשנים האחרונות. אחרי כמעט מאה שנה של בדידות בצמרת (הבציר הראשון של רמת הגולן היה ב-1983 ושל תשבי ב-1985), החלו לתסוס סביבם עשרות יקבים חדשים שמאיימים על בכורתם. ליאור לקסר, היינן הראשי של יקבי כרמל, חושב שהמהפכה בכרמל נולדה בעקבות הכבוד לטרואר. נכון שיין הדגל של כרמל שמופק בזיכרון יעקב, לימיטד אדישן, מעניק לו יכולת לעמוד זקוף מול הכוכבים של יקבים אחרים, אבל דווקא הסדרה העממית רכס תחזיר צבע ללחייו. רכס אדום ורכס לבן הם בלנדים של ענבים זיכרוניים שיוצרים יינות
האם הברון הנדיב מתהפך בקברו הסמוך ברמת הנדיב? במקום יין בורדולזי אציל כמצוותו שמחירו יותר מ-200 שקל, מתגאה היקב שהקים ביין שמחירו 35 שקל וענביו שייכים לזני השמש השזופים שלעולם לא יצליחו בבורדו. נדמה לי שהצלחתה הגדולה של הסדרה האזורית של כרמל מוכיחה שזו הדרך. בשקדנות ובחריצות שידרגו אנשי היקב את מעמדם של הזנים שנזנחו אצלנו ויצרו מהם יינות נהדרים במחירים סבירים. הקריניאן והפטיט סירה של הסדרה האזורית מוכיחים שיש עתיד ליין ישראלי בעל טעם טוב ואופייני לטרואר שבו גדל. במושג טרואר נכללים כל המרכיבים הטבעיים של אזור הגידול.
ייתכן שאופי הכורם הוא חלק מהטרואר. שנים רבות התפתו הכורמים בישראל להניב יבולי ענק של ענבי קריניאן. הזן הנאמן הזה, שאוהב את חמסיני ארצנו, הפיק ארבעה וגם חמישה טונות בכל דונם. היקבים שהפיקו יינות פטישים שילמו לפי המשקל. החקלאות המודרנית והתמקצעות של היקבים עזרו ליקבים להפיק מהקברנה סוביניון ומהמרלו יינות לא רעים. כרמי הקריניאן נעקרו ומיטב זניה של בורדו ניטעו במקומם. אבל למה להיות בורדו קטנה אם אפשר להיות ישראל גדולה.
הניסיונות שנעשו בענבי הכרמים הוותיקים שנותרו הפיקו יינות קרינאן מעולים, רבי גוף ועתירי טעם. טעמתי את היין של בצירי 2008 מכמה כרמים בני יותר מ-30 שנה והיתה לי הרגשה שאני מגלה עולם חדש בזן ישן. "אמא שלי אומרת שאסור לזרוק שום דבר", מחייך לקסר, "הכל חוזר יום אחד לאופנה. אז אנחנו רצים אחרי הכורמים הוותיקים ומתחננים בפניהם שלא יעקרו את הכרמים הוותיקים. הכרמים האלה מפיקים באופן טבעי, בגלל גילם, יבולים מצומצמים של ענבים טעימים. שכנענו את הכורמים שכדאי לנו לשלם להם לפי איכות ולא לפי משקל. אנחנו נחזיר את הצבע ללחיי הזנים הוותיקים שנעלמו בגלל הרצון לחקות את יינות אירופה. ההצלחה של הסדרה האזורית מוכיחה שצדקנו".
ברוח ההוראה של אמא של לקסר לא עקרו גם את מכלי הבטון הישנים של יקבי כרמל. צוות של מומחים איטלקים הגיע ארצה כדי לשפצם, והיום הם משכן למיליוני ליטרים שמשתפרים בהם לאטם תוך שמירה על רעננות הפרי. "יש היום בעולם נטייה לחזור למכלי הבטון ששומרים על טמפרטורה נכונה בקלות בעת התסיסה וההתיישנות. מכלי הנירוסטה הענקיים מתגלים כזוללי אנרגיה וכרגישים לגלי החום של האקלים שלנו. הם גם נוטים לפגוע באיכות היינות האדומים.
האיכות הרעננה של הרכס האדום קשורה לא מעט למכלי הבטון שעברו אצלנו מתיחת פנים. יקבי כרמל הפיקו השנה 17 מיליון בקבוקים, אבל גם ביקבי הצמרת של בורדו החלו להתסיס את הסדרות המצומצמות שלהם במכלי בטון. יקב פטרוס עושה זאת כבר כמה שנים וכעת פונטה קאנה הולך בעקבותיו. האם בעתיד גם ננקה את רגלינו כפי שציחצחנו את הבטון הישן ונחזור לדרוך ענבים כמו פעם?
את מיטב יינות היקב תוכלו לשתות בכוסות במחירים שנעים בין 17 ל-35 שקל. למי שרוצה ללמד את פיו להבדיל בין הזנים, מוצע במחיר כוס אחת שלושה שלישים של שלושה זנים שונים. משולש לבן ומשולש אדום. הביסטרו פתוח בימים א' עד ד' מ-10:00 ועד 17:00, (בימי ה' עד 19:00 ובימי ו' עד 14:00). לתיאום, טל' 6290977–04.
בני זוג הפכו את יקב סומק לסיפור הצלחה
אפרים אשכנזי היה ממייסדי זיכרון יעקב. לנכדו אפרים, שירש את כרמיו הטובים, היתה בת שהתחתנה עם דהאן וילדה את ברק. "מצד היין אני 'רק' דור חמישי בטרואר הזה... מצד אבי אני כבר דור שביעי בארץ", מדגיש ברק דהאן שנולד להיות כורם וחלם להיות יינן. "סבא שלי היה מצביע על הקרקע וקובע אילו ענבים יצליחו בכל חלקה. לפני שכולם נסעו מכאן לאוניברסיטאות בחו"ל, הוא כבר דיבר על הקשר בין אופי היין לטרואר".
הם השתכנו בבית הסבא של ברק והקימו יקב בחצר הנחלה. כיאה למוסמכת באונולוגיה, בנתה הילה גם מעבדה ליינות ליד חדרי החביות. על שולחן האירוח הצנוע בצל השמשייה אפשר לטעום את היינות הזיכרוניים של יקב סומק שהקימו בני הזוג בשנת 2002. השנה ייצרו בו כבר 8,000 בקבוקים.
הגעתי אליהם במסעי בעקבות הקריניאן. לפני 40 שנה נטע אפרים הסבא את הכרם, ונכדו ברק קוטף כעת את המחמאות. קריניאן סומק 2004 הוא בעל גוף, טעמים מתובלים וניחוחות ירוקים, שמעידים שיש לנו פה עניין עם יין שהוא תבנית נוף מולדתו.
יין הררי עם רוח ים. קריניאן 2005 של סומק הפתיע אותי בעוצמת הפירותיות שלו ובאיזון הנהדר של שלל טעמיו. 90 שקל ליינות ששהו כמעט 20 חודש בחביות אלון הם לא מחיר יקר. יקב סומק מחזק את הטענה שזיכרון יעקב היא בירת הקריניאן.
בבציר 2004 שיכנעה הילה את בעלה בנימוקים אקדמיים לא לבצור את כל ענבי החלקות האישיות שלהם. בני הזוג דהאן מתפרנסים למעשה ממכירת רוב ענביהם ליקבים הגדולים. את הניסיונות הם מרשים לעצמם רק בענבי היינות שלהם. הענבים שנותרו על הגפנים בבציר של 2004 התבגרו באופן אטי ומושלם. יינות הרזרב של סומק מוכיחים שהיה טעם להסתכן בהשארתם על הגפנים.
בקעת הנדיב רזרב 2004 (135 שקל) הוא אחד היינות המעניינים ביותר שטעמתי השנה בישראל. בלנד סמיך של מיטב הזנים האדומים הישראליים שעברו בתסיסתם המאוחרת את 15 אחוזי האלכוהול. שנתיים וחצי שהה היין הזה בחבית. תנו לו עוד שנתיים בבקבוק והוא ינצח את כל היינות עטורי המדליות מצפון-מזרח ספרד ומדרום צרפת. זהו אדום ים תיכוני שעושה כבוד לשמש שגידלה אותו. לתיאום, טל' 6397982–04.
נא להמתין לטעינת התגובות
