זיכרונות מבית ראשון: טיול בירושלים הקדומה
לרגל יום ירושלים, ציפי בק מזמינה אתכם לצאת לעיר הקדושה ל-3 הדתות, לסייר בין השרידים הארכאולוגיים בתחומה של העיר הקדומה ולהיזכר בגיבורי ישראל
בראש המדרון היורד מהר הבית אל נחל קדרון, סמוך לפינה הדרום-מזרחית של הר הבית, ממוקם מצפור המשקיף על מדרונות הר הזיתים. המצפור בנוי כתיאטרון קטן, ובמרכזו מעוצבת בריצוף תכניתם של קברי נחל קדרון. בצד המזרחי נשקף מדרון הר הזיתים, ובמעלה המדרון משתרע בית הקברות היהודי הזרוע מצבות אבן רבות.
לרגלי המדרון ניצבים מבני הקבורה המונומנטליים מימי בית שני: יד אבשלום (מאחוריה - מערת יהושפט שאינה נראית מהמצפור), קבר בני חֵזיר וקבר זכריה. דרומה (ימינה), ליד הכפר סילואן, נראים במדרון שרידי קבר מימי בית ראשון המכונה קבר בת פרעה.
מתחת לשורה התחתונה של בתי הכפר פעורים פתחים של קברים נוספים מימי בית ראשון. בחלקו הצפוני (השמאלי) של מדרון הר הזיתים בולטים מבנים נוצריים אחדים בני זמננו, ובהם כנסיית דומינוס פלוִיט וכנסיית היגון.
מאחורי המצפור, מעבר לדרך העופל, מתגלה במלוא עצמתה הפינה הדרום-מזרחית של הר הבית, הנישאת לגובה של כ-40 מטרים מעל סביבתה. חלק זה של הר הבית נבנה על מערכת קשתות, היוצרת חלל תת קרקעי גדול שנודע בכינוי אורוות שלמה. בדרך זו הורחב שטחו של הר הבית לכיוון דרום בימי הורדוס.
אל קו התפר
אפשר להתקרב אל הכותל המזרחי מהפינה הדרום-מזרחית של הר הבית. שיפוצים שנעשו בשנים האחרונות ניכרים בבנייה באבנים לבנות. בכותל המזרחי של הר הבית, כ-32 מטרים מצפון לפינה (מימין), נראה קו המפגש (התפר) של נדבכי בנייה שונים זה מזה בגודלם ובאופי הסיתות של אבניהם.
מצפון (מימין) - סגנון הבנייה אופייני לתקופה החשמונאית - ומִדרום (משמאל) - סגנון הבנייה הרודיאני. זוהי עדות ברורה לכך שבימי בית חשמונאי היה מתחם הר הבית קטן מהיקפו כיום; הוא הורחב כלפי דרום, ומִתארו הנוכחי נקבע כנראה בימי הורדוס.
בראש החומה ההרודיאנית שמדרום
קטע של חומת אֶודוקיה מהתקופה הביזנטית נסמך אל הפינה הדרוo-מזרחית של הר הבית. חומה זו, שנבנתה באבנים מסותתות היטב, נמשכה לכיוון דרום-מערב לאורך צדה הצפוני של דרך העופל. ממצפור יד אבשלום מוליך שביל מדורג ומרוצף אל אפיק נחל קדרון. בהמשך השביל היורד לאורך אפיק הנחל ניצב ממזרח (משמאל) קבר בני חֵזיר.
קבר בני חֵזיר: סוף ימי החשמונאים
חזיתו המפוארת של קבר בני חֵזיר נחצבה בשלמותה בסלע. בקו המצוק נחצבו שני עמודים בסגנון דוֹרי, ובמשקוף מעליהם חקוקה בסלע כתובת עברית: ׳׳זה הקבר והנפש של אלעזר חניה יועזר יהודה שמעון יוחנן בני יוסף בן עובד יוסף ואלעזר בני חניה כהנים מבני חזיר׳׳. מאחורי החזית נחצבה מערת קבורה.
מחדר הכניסה לקבר מסתעפים ארבעה חדרי קבורה ובהם כוכים ומקמרים.
המערה נחצבה קודם שנחקקה הכתובת בחזיתה; על פי סגנונה ותכניתה מיוחסת המערה לשלהי המאה השנייה לפני הספירה, ואילו הכתובת מיוחסת, על פי סגנונה וצורת אותיותיה, לסוף ימי החשמונאים או לראשית שלטונו של הורדוס (המחצית השנייה של המאה הראשונה לפני הספירה).
השם חֵזיר, הנזכר בכתובת, ידוע כבר מימי הבית הראשון: זה שמה של אחת ממשמרות הכוהנים מצאצאי אהרון, ששירתו בבית המקדש (דברי הימים א כד:15). מאחורי חזית המערה יש רחבה שאליה נכנסים דרך מבוא תת קרקעי מדורג, חצוב בסלע, שראשיתו בראש המצוק מעל שורת המצבות. אפשר לעלות אל ראש המבוא בשביל המגיע מאפיק נחל קדרון. מהרחבה אפשר להיכנס למערה עצמה.
כמו קוביה או פירמידה
מצדה הצפוני של חזית המערה נבנה, כמו במערת יהושפט הסמוכה, ציון קבר
מפואר (נפש) להנצחת זכר הנקבר. אולם רק חלקו התחתון שרד, ואילו הגג, שהיה דמוי קובייה או פירמידה, נהרס ככל הנראה לאחר ימי הבית השני.
במסורת הנוצרית נחשב הקבר למקום קבורתו של יעקב הקדוש, אחיו של ישוע הנוצרי, אשר בשל אמונתו הושלך מחומת הר הבית אל נחל קדרון ונסקל למוות בקרבת מקום. עד לראשית המאה ה-20 צוין מקום הסקילה מול קבר בני חֵזיר בעמוד אבן מונוליתי.
ניתן לשלב את הביקור בשני האתרים בעת ביקור בכותל המערבי והכניסה אליהם אינה כרוכה בתשלום. אם אתם מגיעים עם מכוניות, אפשר למצוא חניה בחניון שער האשפות, חניון הר ציון ולאורך דרך יריחו (ליד כנסיית היגון). לסיור בקבר בני חזיר יש להצטייד בפנס.
המידע מתוך המדריך "אבני דרך בירושלים - מדריך לאתרי עתיקות" שיצא לאור לרגל יום ירושלים בהוצאת רשות העתיקות
נא להמתין לטעינת התגובות
