ראשי » סגנון » אופנה ועיצוב » אופנה

הקיסר האחרון: סרט על חייו של מעצב העל ולנטינו

הקהל עמד על רגליו, המבקרים התלהבו, הקולגות פרגנו והמוזות דגמנו - שנתיים אחרי שפרש מבית האופנה שלו, סוחט ולנטינו תשואות אחרונות בזכות הסרט הדוקומנטרי על חייו. דיוקנו של קוטוריסט

נופר חיימוביץ | 15/5/2009 18:41

הקיסר האחרון של האופנה. ולנטינו צילום: AP

אחת לכמה שנים מתקיים מאורע שמוציא את עולם האופנה מהשגרה. זו יכולה להיות תערוכה חשובה, פרישה של מעצב גדול או סרט מדובר. ולנטינו, מעצב העל האיטלקי, יכול לסמן עכשיו וי על כולם.

הוא סיכם 45 שנות אופנה בתערוכת ענק מטורפת ברומא, ב-2007- פרש מבית האופנה הנושא את שמו, ואחרי שהגיח בתפקיד עצמו בסרט "השטן לובש פראדה", הוא מככב כעת בסרט דוקומנטרי מצליח על אודותיו - "ולנטינו: הקיסר האחרון" - ומזכיר לכולם שעוד נותר בו כוח.

הסרט, שהוקרן לראשונה בפסטיבל ונציה באוגוסט 2008, יצא לא מזמן להקרנות מסחריות בבתי קולנוע נבחרים, והכרטיסים אליו אוזלים במהירות. הקהל - בעיקר חובבי אופנה, אבל גם רבים אחרים, שרוצים הצצה לחייו של הקוטוריסט האחרון.

להצלחה אחראי לא רק במאי הסרט מאט טירנואר, עורך וכתב ב"ואניטי פייר", אלא גם המבקרים, ששיבחו את הסרט: "ללא רבב", קבעו ב"טיים"; "סרט שהוא קסם טהור", כתבו ב"ניו יורק פוסט"; וב"טיים אאוט שיקגו" תיארו את הסרט כ"פרופיל מפתיע של הגאון המפונק והמגונדר ושל אהובו ושותפו העסקי". והוא אכן כזה - מרגש, מצחיק, עצוב ומעורר השראה.

ולנטינו: הקיסר האחרון צילום: כרזת הסרט

הפרמיירות משכו אליהן מקבץ לא מבוטל של סלבס, לבושים במיטב העיצובים של ולנטינו. לפרמיירה ולאפטר פארטי בלוס אנג'לס הגיעו כל אנשי החברה הגבוהה: משפחת הילטון בהרכב כמעט מלא (ללא פריס), פגי גוגנהיים (שבמוזיאון על שמה נערכה המסיבה), אן האתווי, הקולגה טום פורד והחברה הטובה גווינת פאלטרו (שנכחה גם בכל שאר הפרימיירות).

בניו יורק הייתה הפרמיירה נוצצת אף יותר, וכללה מלבד פאלטרו גם את הדוגמניות אגנס דין, הלנה כריסטיאנסן וקוקו רושה; המעצבים זאק פוזן, נרסיסו רודריגז, קרולינה הררה וג'ייסון וו (הכוכב העולה בסצינת האופנה, שעיצב למישל אובאמה את השמלה לערב ההשבעה); ועוד שלל ידוענים כמו מרתה סטיוארט, מייקל סטייפ סולן R.E.M (במראה של הובו), קלייר דיינס ואפילו מדונה, שהגיעו לצפות בסרט על המסך הגדול במומה ולסעוד בoak room- היוקרתי. כולם רוצים להתחכך בכוכב השעה.

ולנטינו וג'יאמטי לנצח

ג'יאמטי עם אן האתווי צילום: AP

טירנואר החל לצלם את הסרט אי שם בשנת 2005, לאחר שפרסם כתבה על ולנטינו בואניטי פייר. למזלו הרב, וללא תכנון מוקדם, השנתיים שבהן עקב אחר ולנטינו, היו השנתיים האחרונות של המעצב בבית האופנה שלו, וסיפקו לטירנואר חומר גלם מרגש במיוחד (שנוצל, אגב, גם לספר שפרסם על ולנטינו).

"אם לומר את האמת, ולנטינו וג'יאמטי נבהלו כשהם ראו את הסרט לראשונה", סיפר טירנואר. "נקודת המפנה הייתה בפסטיבל הסרטים בונציה. הקרנו את הסרט בפני 1,500 איש, ובסוף הסרט כולם עמדו ומחאו כפיים. ולנטינו ישב ביציע מעליהם וקם להוקיר תודה, ואז פרץ בבכי. מהנקודה הזו והלאה הוא וג'יאנקרלו קיבלו את הסרט, והם מאוד גאים בו.

תיק העיתונות של ולנטינו הוא מהעבים שיש, אבל זה תמיד כתוב באופן די שטחי. הוא אף פעם לא דיבר על מערכת היחסים

שלו עם ג'יאמטי באופן עמוק, והוא אף פעם לא בחן את האופן שבו הוא עושה את זה".

בסרט מכניס טירנואר את הצופים לחייו הפרטיים של ולנטינו ושל בן זוגו ג'יאנקרלו ג'יאמטי, האיש
שמאחורי האגדה וכוכב לא קטן בעצמו. מערכת היחסית בין השניים פשוט קסומה. כבר 50 שנה שהם ביחד ולעולם לא נפרדים, 365 ימים בשנה, עובדים וחיים יחד חיי עושר, לה דולצ'ה ויטה, בין הטירה בפריז, הדירה בניו יורק, הבית ברומא והיאכטה הענקית המשייטת בימות הקיץ בים התיכון.

אל חמשת כלבי הפאג שלהם הם מתייחסים כמו אל ילדיהם. "בסופו של דבר ולנטינו הוא איש פשוט שמונע על ידי אסתטיקה, והוא מאוד מוגן על ידי ג'יאנקרלו, לצדו הוא זוכה לחיות את עולם הפנטזיה שלו, עולם של עושר יוצא מן הכלל ושלמות", סיפר טירנואר בראיון ל-WWD Magazine.

השאר עושים שטיחים

במקביל לסיפור אהבתם של השניים (שגם רבים באותה עוצמה בדיוק, ובשלוש שפות), נפרש סיפור
הרקע: הצד העסקי של עולם האופנה, שבו הדיווה-גאון ולנטינו אינו מבין דבר וחצי דבר, ומשאיר
לג'יאמטי את ניהול העניינים ואת ההבנה אט אט כיצד הם נדחקים החוצה מתוך בית האופנה המצליח שבנו מאפס בארבע ידיים, לאחר שזה נמכר למשפחת מרזוטו האיטלקית ומשם לתאגיד פרמירה.

משתעשע עם גווינת' פלטרו צילום: AP

ולנטינו מסרב לקחת חלק במהפך הנדרש, ומתעקש להמשיך וליצור בדרכו - שמלות הוט קוטור מדהימות, שמחירן כשש ספרות, בתהליך ארוך של תפירה ורקמה ביד בלבד על ידי הצוות המיומן שלו. "אתה יכול לדמיין לך אותם (משפחת מרזוטו - נ.ח.) אומרים לי: 'אתה לא יכול לעשות ככה, אתה לא יכול לעשות את זה'? אני אוכל אותם!", שואג ולנטינו ברגע של תסכול, תוך שהוא מניף את היד כלביאה שמגינה על הגורים שלה. "נשים רוצות להיות יפות", הוא אומר בביטחון של מי שיודע איך לגרום להן להרגיש כאלה.

45 שנות היצירה של ולנטינו צוינו בשרשרת אירועים אקסטרווגנטיים שהסרט מתעד, ביניהם הצגת קולקציית הקוטור של בית האופנה ברומא (לראשונה זה 30 שנה), ערב גאלה ורטרוספקטיבה לשמלות שיצר במהלך השנים ("ביחס אלינו, השאר עושים שטיחים", אמר לו חברו קרל לאגרפלד באותו ערב), וארוחת ערב מפוארת שנערכה במקדש ונוס עם ידוענים מרחבי העולם, זיקוקים, רקדניות מעופפות שזורקות פרחים מן השמים, בעלות כוללת של כ20- מיליון דולר, כיאה לקיסר אמיתי. יש מי שזיהו את הרגע כשירת הברבור של ולנטינו וג'יאמטי.

עצוב להיות עדים לתהליך שאותו עובר ולנטינו, כששמועות על פרישתו הקרבה מתרוצצות בכל מקום. "אתה צריך להחליט אם אתה נשאר עד הסוף, מחכה שיגידו לך 'אנחנו צריכים מישהו אחר', או מחליט לפרוש בעצמך", אומר לו ג'יאמטי. רוב הסרט נראה שהשניים בעצמם אינם יודעים מה התשובה, אך הדמעות שעולות בעיניו של ולנטינו במספר קטעים בסרט אולי מעידות על מה שעומד לבוא.

"לראות את הסרט זה כמו לזלול שוקולד עם שמפניה, עד שמגיעה הבחילה, ואז אתה מבין שכנראה אכלת יותר מדי", נכתב בביקורת ב"ניו יורק טיימס". ואכן הבטן לא יכולה שלא להתהפך כאשר ולנטינו נשאל: מה יהיה אחריך? ויורה את התשובה: "אחרי המבול!".