סולו לגיטרה ובלינג: תמיר שקולניק עושה תכשיטי רוק
תמיר שקולניק מגדיר עצמו צורף ולא מעצב תכשיטים, ממש כמו בעל מלאכה מהימים שלפני האגו, אבל זה לא מפריע לגיטריסט המתרחק מאור הזרקורים לעצב את תכשיטיהם של רוקיסטים בועטים
מי שלא מכיר את החנות, בוודאי יחלוף על פניה בלי לשים לב. לא רק משום שהיא מאוד קטנה, אלא כי אין לה אפילו שלט. "אין לי מושג למה לא שמתי שלט מעל החנות", הוא אומר, "זאת שאלה שאני שואל את עצמי כל יום, אבל ממשיך ככה". המיקום , אם כן, הוא חלק מהקסם, והתכשיטים והאדם שמאחוריהם הם כמובן החלק השני.
שתי האהבות הגדולות של שקולניק, המוזיקה והתכשיטים, כרוכות זו בזו עוד מילדותו. הוא נולד וגדל בחיפה, ואביו גם הוא צורף, שעבד בחנות המשפחתית יחד עם בנו הצעיר. "אני זוכר את עצמי כבר מגיל ארבע מסתובב ולומד על המכשירים", מספר שקולניק. "אף פעם לא חשבתי באיזה מקצוע אעסוק, זה פשוט משהו שנולדתי לתוכו".
גם את האהבה למוזיקה ובעיקר לבלוז ולג'ימי הנדריקס, קיבל מהוריו: "זה כל מה שהיו שומעים אצלי בבית. אני זוכר שבגיל 17 קיבלתי תקליט של ג'ימי הנדריקס. למדתי את הסולו גיטרה, ולמחרת רצתי לחנות של אבא שלי והכנתי את התכשיט שהוא ענד בעטיפת האלבום".
עד היום, אגב, התכשיט תלוי בוויטרינת החנות בתל אביב. למרות ששקולניק מודה שיש דברים במקצוע שרק בעל מלאכה יכול ללמד, הוא עצמו למד צורפות בויצו חיפה, ובמקביל ניהל חנות לתיקון גיטרות, עד שעבר לתל אביב.
העיר הגדולה זימנה את המפגש עם מאור כהן, מה שהפך לימים לחברות ארוכת שנים וכן לשיתוף פעולה מוזיקלי. במשך עשר שנים היה שקולניק גיטריסט בלהקה של כהן, שהפך גם לקליינט נאמן ופתח את הדלת לחברים נוספים מתעשיית המוזיקה.
בחנות הקטנה שלו שקולניק מרתך, מלחים ומשייף את תכשיטיו. יש עוד הרבה פעלים שיכלו להתווסף לתיאור זה, הממחיש עיקרון אחד פשוט: התכשיטים שהוא יוצר אינם יצוקים על פס ייצור, ולכן לא תמצאו שני פריטים זהים, כפי ששקולניק מיטיב להסביר: "התכשיטים שלי זה ההבדל בין אוכל ביתי לאוכל של מסעדה". לא מעט מן התכשיטים נעשים בהזמנה אישית והעיצוב נעשה
גם חוויית הקנייה שונה מהרגיל: אין קטלוג, אין קולקציה. יש שיחה חברית, לרוב על כוס קפה וסיגריה, ו"סוגרים תכשיט". מבין המגוון הרחב של התכשיטים שהוא יוצר, ניתן למצוא "טבעות גבר" כהגדרתו, מעין טבעות חותם מזהב המשלבות אבני חן כמו ג'ייד או אונקס, טורקיזים ורובינים. אותה טבעת יכולה להתאים גם לאישה, עם התאמות בגודל.
לצד תכשיטים קלאסיים יותר, נמכרות גם שרשרות גורמט וחוליות, הנעשות בעבודת יד. "זה רק אני, מההתחלה ועד הסוף", הוא אומר.
רוק'נרול ותכשיטים הלכו יד ביד מאז ומתמיד. התכשיטים הם חלק בלתי נפרד מהסטייל של מוזיקאים רבים ומהווים הצהרה אופנתית, ממש כמו המכנסיים הצמודים ומעילי העור. ככה זה, למרות שעל פניו משהו בחספוס של הרוק לא בדיוק תואם את הגנדרנות שבתכשיטים. ושקולניק, כמצופה ממי שחולש על שני התחומים, מכיר היטב את המאטריה.
הוא מספר כי אגדות כמו הנדריקס וחברי להקת "לד זפלין" אהבו מאוד לענוד תכשיטים, כך גם חברי להקות רוק כבד כמו "בלאק סבאת" ו"זיזי טופ", וחברי להקות פאנק רוק דוגמת ה"סקס פיסטולס", שנהגו להתקשט בסיכות.
בתחילת שנות ה-90, עם הופעת הגראנג'-זרם מוזיקלי שהיה למעשה אנטי-אופנה-הטבעות, השרשרות והסיכות ירדו מהבמה. קורט קוביין וחבריו לא היו נתפסים איתם חיים. את הקאמבק הגדול עשו התכשיטים בחסות אמני הראפ וההיפ הופ. שם הם תפקדו על תקן הצהרת סטטוס יותר מאשר הצהרה אופנתית.
האמנים, שהתעשרו מהמוזיקה, רצו לנפנף בהצלחה ועשו זאת עם שרשרות כבדות משובצות יהלומים, טבעות ועגילים מנקרי עיניים. מעניין שדווקא ראפרים מובילים כמו סנופ דוג וטופאק, לא ענדו תכשיטים בתחילת דרכם. רק בשלב מאוחר יותר הופיע הבלינג כסמל מעמד. כך או כך, בישראל אפילו סאבלימינל, מהראפרים הגדולים שלנו, מזמין תכשיטים אצל שקולניק.
גם כשזה מגיע לטבעות אירוסים ונישואים, שקולניק מחובר לסצינת המוזיקה המקומית. בין השאר, הכין טבעות לחתונות של מאור כהן, יהלי סובול ועמיר רוסיאנו (ג'נגו). במקרים האלה, שקולניק מספר שהוא לוקח יותר פיקוד: "כל מה שצריך זה כיוון כללי, וכאן אני נכנס לתמונה. בכל ההתרגשות של החוויה הזאת יש כל מיני פנטזיות, בין אם מדובר בטבעות שקשה אחר כך לענוד אותן או בעלויות, ואני משתדל לעזור להם להישאר עם הרגליים על הקרקע".
כמו בכל תחום, גם בעולם טבעות החתונה יש טרנדים, חלקם נובע מכך שמחירי הזהב הרקיעו שחקים בגלל המיתון. השוק כיום מוצף בטבעות עם ציפוי זהב. "אני ממשיך לעבוד עם זהב", הוא מספר, "ואת הטבעת והמשקל שלה אני מתכנן עם הלקוח בהתאם לתקציב שלו.
לדברי שקולניק, לצד היהלום הסטנדרטי פופולריות כיום גם "טבעות קוקטייל" המשלבות אבנים כמו ספיר, אמרלד ורובי. "אנשים מפקידים בידיים שלי משהו מאוד חשוב ופרטי", הוא אומר, "ואני מנסה לייצר להם פריט קלאסי שעוד 20 שנה הם יוכלו להעביר לילדים שלהם".
הסטיגמה על פיה הגבר הישראלי הממוצע לא נוהג לענוד תכשיטים מתנפצת כאשר פוגשים את שקולניק ואת הקליינטים שלו.הוא עצמו עונד שרשרות חוליות, גורמט וטבעות חותם, בעיצובו כמובן. "תכשיט בשבילי זה כמו חולצה ומכנסיים", הוא מסביר, "זה לא שאני מחליף אותם כל יום, הם פשוט חלק ממני".
קלרה חורי קנתה אצלו לאחרונה טבעת, כך גם שלומי סרנגה ואמיר פיי גוטמן-ששקוליק עיצב לו טבעת לפני שנכנס לבית "האח הגדול". קליינטים נוספים הם נתן זך, אלונה קמחי ורבים אחרים, שהוא מתייג כאמנים המבטאים את עצמם, כל אחד בדרכו, גם באמצעות התכשיטים שהם עונדים.
אבל לא רק אמנים או סלבס מגיעים לחנות בקינג ג'ורג' 20. המיקום שלה מזמין קהל אקלקטי, "זה מקום שפתוח לכולם, ככה זה כשנמצאים ממש על הרחוב", אומר שקולניק.
וכשהוא לא יוצר תכשיטים, המוזיקה כמובן מדברת. בימים אלה מקליט שקולניק את האלבום השני עם להקתו "ישראלים/ פעולה/סקס" (מאור כהן, יובל קיינר ותום מוכיח).
ממש כמו החנות, גם הלהקה היא מפגש של חברים טובים שאוהבים לנגן יחד ולעשות שמח. שקולניק הוא מפגש של קול תל אביבי עם ניחוח של עסקים שהולכים ונעלמים מהנוף שלנו. "זה מצחיק", הוא אומר בחיוך, "אנשים באים אליי לחנות ואומרים לי 'אתה שקולניק?' הם מצפים לראות איש מבוגר בן 80, ופוגשים אותי ".
נא להמתין לטעינת התגובות
