השפיץ של המגף: טיול בחבל פוליה באיטליה
אתרים ומוקדי תרבות כמו בטוסקנה אמנם אין כאן אבל פוליה, חבל ארץ בדרום מזרח איטליה, היא האיטלקייה הכי אמיתית, שורשית ואותנטית שאפשר למצוא בארץ המגף

פוליה מכניסת אורחים יותר מאשר אחיותיה הגדולות בצפון העשיר, והיא נציגה נאמנה של המצוג'ורנו – הדרום האמיתי של איטליה. מעט מאד תיירים ישראלים מגיעים לכאן, ואלו שעושים זאת בדרך כלל מפליגים מהנמל של ברינדיזי (Brindisi) לכיוון יוון, מבלי לשהות באיזור.
למי שכבר נמצא בסיציליה או בנפולי ורוצה להוסיף לטיול שלו גוון עמוק וייחודי, ניתן ואף מומלץ לשלב את חבל פוליה במסלול. פוליה מורכבת מחמש פרובינציות, כל אחת מהן נקראת על שם עיר הבירה שלה. גודלו של החבל, בדיוק כגודלה של מדינת ישראל, וכמוה גם הוא ארוך וצר.
פוג'ה (Foggia), הידועה גם בשם קפיטנטה (Capitanata) היא הצפונית מבין הפרובינציות של פוליה. בחלקה המערבי מורדות מיוערים של הרי האפנינים; במרכזה נמצאים מישורי Tavoliere ובהם כרי דשא ושדות חקלאיים; ובמזרח חצי האי גרגנו (Gargano) – הדורבן של המגף האיטלקי.
העיר פוג'ה עצמה, הממוקמת בלב הפרובינציה, אפרורית ונטולת חן. אם לא די בכך שהיא נהרסה במאה ה-18 ברעידת אדמה, הרי שבמלחמת העולם השנייה העיר הופצצה ונכתשה. מאידך, יופיו של חצי האי גרגנו אינו מוטל
סן ג'יאובני רוטונדו (San Giovanni Rotondo) היא עיירה מבודדת לפתחו של חצי האי, מרחק 40 קילומטרים מהעיר פוג'ה. היא התפרסמה בעולם כולו בזכות האב פיו (Padre Pio), שאנשי דת נוצריים ייחסו לו סגולות של קדוש והוא זה שהפך את המקום לאתר עלייה לרגל ולמקלט עבור אינספור נזקקים וחולים.
אתר נוסף הוא בית התפילה של סן מיקלה, המושך אליו צליינים קתולים ונמצא לא הרחק בעיירה מונטה סנט אנגלו (Monte St Angelo), השוכנת על גבעה רמה. מומלץ לנסוע לאורך כביש החוף התוחם את ה"דורבן" מרודי גרגניקו (Rodi Garganico), דרך ויאסטה (Vieste) ועד מנפרדוניה (Manfredonia).

יערות השמורה של גרגנו גולשים עד לקרבת החוף ויוצרים מפגש נהדר בין איתני הטבע: היערות, המצוקים, החול והים. 20 קילומטרים צפונה מהחוף מול אגם לסינה (Lesina) נמצאים איי טרמיטי (Tremiti), המשתייכים לפרובינציה של פוג'ה.
העיר בארי (Bari) היא בירתו של חבל פוליה כולו וכמובן גם של פרובינציית בארי, שיש המכנים אותה עדיין על פי שמה העתיק: באריום. בארי שימשה כנמל עוד בימי קדם והיוותה נקודת מפגש ראשונה עם אירופה עבור הצלבנים ששבו הביתה ממסעותיהם בארץ הקודש. העיר מחולקת לרובע עתיק עם מבנים וכנסיות מימי הביניים ולרובע חדש ומודרני.
בחודש ספטמבר נערך בבארי "יריד המזרח" הססגוני. המחוז, כמו גם העיר עצמה, עתיר בבתי תפילה נוצריים ובכנסיות. כך בעיר הקטנה ברלטה (Barletta) נמצאת כנסיית דואומו יפה. בברלטה כדאי לשים לב לפסל קולוסוס מארד המייצג קיסר בלתי מזוהה, וכן כדאי לטפס במעלה גרם המדרגות הרחב והמתון אל הארמון המקומי ולערוך תצפית על העיר ועל המרינה.
קילומטרים ספורים הלאה לחוף הים שוכנת עיר הנמל טראני (Trani). לקתדרלה של טראני חזית מרשימה ודלתות מעוצבות, ולצידה מגדל עם צריח מחודד. קרוב יותר לבארי ממוקמת עיר נמל ציורית נוספת הנקראת מולפטה (Molfetta), ובה רובע עתיק מוקף חומה.

מזרחית לבארי, מרחק 35 קילומטרים של נסיעה על כביש מספר E-55, נמצא הכפר Polignano ובו מצויה מסעדה נהדרת: Grotta Palazzese. המסעדה, שמתמחה במאכלי ים, שוכנת בתוך מערה פתוחה לשפת הים.
אלטמורה (Altamura) ממוקמת בפנים הארץ, לא הרחק מהגבול עם חבל בזליקאטה (Basilicata), עדיין בפרובינציית בארי. באלטמורה כנסייה רומנסקית מעניינת. הקסטל דל מונטה (Castel del Monte) ליד הכפר אנדריה (Andria) הוא מבצר מימיו של הקיסר פדריקו השני, והוא יושב על גבעה המשקיפה על העמק.
המבצר נחשב לשילוב ארכיטקטוני מוצלח במיוחד של סגנונות שונים מארצות האיסלאם ומצפון אירופה. בחלק הדרומי של מחוז זה, ליד העיירה קסטלינה, מצויות מערות הנטיפים (Castellana Grotte) המהוות מוקד משיכה לתיירים.
מבנים לבנים ומוזרים, בנויים מאבנים מיובשות ולהם כיפות אפורות בצורת חרוט, מהווים את אחת האטרקציות המובהקות של חבל פוליה. הם נמצאים באיזור המשתרע על פני שני מחוזות, זה של בארי וזה של טרנטו (Taranto). מדובר באיזור הנקרא טרולי (Trulli) על שם אותם בתים ייחודיים.

באיזור זה בולטות עיירות כמו מונופולי, מרטינה פרנקה ובעיקר אלברובלו (Alberobello). זר שיקלע לאלברובלו ללא הכנה מוקדמת יחשוב וודאי כי מדובר בעיר בדיונית או בתפאורה לסרט. אבל העיר, הזויה ככל שתהיה, אמיתית ונטועה בקרקע יציבה מזה מאות שנים.
מאות בתי טרולי באלברובלו מסוידים בצבע לבן ולהם אותם גגות אפורים בצורת חרוט. ניתן ללון בטרולי כזה, אבל אפשר גם לישון במלון אסטוריה האיכותי והקונבנציונלי יותר.
טרנטו היא הפרובינציה המערבית של פוליה והיא יושבת לצדו של מפרץ טרנטו. עיר הבירה של המחוז, עם אותו שם כמובן, מורכבת משני חלקים המחוברים באמצעות גשר אבן. החלק העתיק בנוי על אי וכדאי לבקר בשוק הדגים שלו. טרנטו, שלמיקומה האסטרטגי הייתה חשיבות היסטורית, מתפרנסת כיום בעיקר מתעשייה.
במחוז ברינדיזי (Brindisi) שטוף השמש יש מאות מבצרים עתיקים ומגדלי שמירה, רובם מורשת מהתקופה הפיאודלית ומימי ממלכת נאפולי, וניתן לראות אותם כמעט בכל עיירה באיזור. יערות עבותים מכסים את מורדות הגבעות ועיירות ציוריות מפוזרות בעמקים, בתיהן צבועים בכחול ובלבן.

הפרובינציה מפורסמת במערות שלה, חלקן מיושבות וחלקן הפכו לכנסיות. עיר הנמל ברינדיזי – תחנה חשובה במסע סביב העולם של גיבור ספרו של ז'ול ורן, ולהבדיל תחנה חשובה עבור המעפילים שעלו ארצה – מוקפת חופים עטורי חול לבן כדוגמת אלה של קרוביניו (Carovigno).
עיר קטנה וחביבה במיוחד, צפונית לברינדיזי, היא אוסטוני (Ostuni) עם עבר עשיר עוד מימי היוונים. זה המקום עליו כולנו חולמים בעתות מצוקה ולחץ, כאן תהיה מנוחה ליגע ויבוא מרגוע לעמל.
מחוז לצ'ה (Lecce) הדרומי והשטוח משיק הן לים האדריאטי והן לים היווני עם קו חוף באורך של 200 קילומטרים המשרטט את השפיץ של העקב. שמו באיטלקית Penisola Salentina. זוהי ארץ קדומה ובה מספר מוקדי עניין פרה היסטוריים.

העיר לצ'ה, היפה שבערי פוליה, היא נציגה גאה של סגנון הבנייה הבארוקי, וללא ספק אחד המקומות בהם רצוי להתעכב ליום-יומיים. הבזיליקה המפורסמת של סנטה קרוצ'ה (Basilica di Santa Croce) לא נופלת ביופייה הארכיטקטוני ממבנים דומים בפירנצה. –
החזית שלה מדהימה, וזוהי אמנות הבארוק במיטבה.
פיאצה סנט-אורונצו (Piazza Sant Oronzo) מסמלת את לבה של העיר והיא מוקפת מבנים נוספים, בנויים מאבן החול הרכה והוורדרדה של לצ'ה. על רבים ממבנים אלה גילפו אמנים מקומיים עיטורים ופסלים המעניקים לרובע העתיק את המראה האופייני והייחודי לו. הפיאצה של הדואמו (Piazza del Duomo), אחת הכיכרות המלהיבות של דרום איטליה, היא גולת הכותרת של הקומפלקס הבארוקי הזה.
חגי להב הוא מנהל האתר לוטוס הזהב
למידע נוסף על טיולים בעולם ולמידע נוסף על מסלולים למטייל העצמאי







נא להמתין לטעינת התגובות




