באלה הידיים: קריאה בכף ידו של הילד
האם ייתכן שכל הדברים שהייתם רוצים לדעת על ילדכם כדי לסייע לו להגשים את כישוריו בעצם כתובים בכף ידו? חסידי האבחון הביומטרי משוכנעים שכן, אבל מנגד נשמעת גם לא מעט ביקורת
יש דברים שאנחנו פשוט חייבים לעשות למען הילדים. אנחנו חייבים לקחת אותם לקבל חיסונים, למשל, גם אם אנחנו חסידים של הרפואה האלטרנטיבית. אנחנו חייבים לחגור אותם בכיסא הבטיחות, גם אם אנחנו בטוחים שאנחנו הנהגים הזהירים ביותר על הכביש. אנחנו חייבים לקחת אותם לבדיקות שגרתיות אצל רופא השיניים, גם אם אנחנו מקפידים איתם על צחצוח נכון ומונעים מהם מתוקים דביקים, ולא פחות חשוב מכל אלה - אנחנו חייבים לנצל כל הזדמנות שיש לנו כדי להכיר את הילדים שלנו מקרוב, גם אם נדמה לנו שאנחנו יודעים בדיוק מה הכי טוב עבורם.
תתפלאו לגלות שדווקא אתם, ההורים, לא תמיד תדעו לזהות את הדרך הנכונה ביותר לפנות אל הילד שלכם. לא תמיד תדעו מהי הפעילות החברתית המתאימה עבורו, וסביר להניח שלא תמצאו את הדרך לסייע לו במצוקות חברתיות או לימודיות שבהם יתקל במהלך חייו. האם סומכים על הסביבה, על המורה לבלט או על מערכת החינוך שיידעו לשלב את ילדכם במסלול הנכון? ומי קבע שאלו הם הגורמים שאכן מכירים אותו הכי טוב?.
עכשיו, תארו לעצמכם שתינתן לכם הזדמנות פז לבדוק, על ידי אבחון מוקדם ופשוט, מהם הכישורים הבולטים ומהם הנושאים שבהם עלול להיתקל ילדכם בקשיים, ולהעניק לכם את הכלים הנדרשים להכירו מקרוב ולדעת בדיוק מיהו הילד שלכם, מהם החוגים הנכונים עבורו, כיצד לאמן אותו ואיך לחזק את הצדדים החלשים שלו. נשמע דמיוני? לגמרי לא. מסתבר שעל ידי אבחון ביומטרי בטביעות האצבעות, המבוסס על מחקר שנערך בשנות התשעים על ידי ד"ר מרי לאי, פסיכולוגית חינוכית, בקרב למעלה מ-15 אלף נבדקים, נחשף קשר ישיר בין תכונות אופי ופוטנציאל קוגניטיבי לטביעות האצבעות של הידיים, הרגליים ותבניות העור שלהם.
כך, למשל, ניתן לזהות יכולות של חשיבה לוגית, זיכרון לטווח ארוך, עיבוד סמלים, אותיות ומספרים, הערכת מרחקים וגדלים ואפילו יכולות חברתיות. על פי מחקר נוסף שערך ד"ר ארנולד הולצמן, מייסד תורת הכירולוגיה הפסיכודיאגנוסטית, עולה כי
"קיימת קשת רחבה של הפרעות למידה הקשורות לפרופיל אישיותי-גנטי של הילד", מסבירה ריבה אלקלעי-מלר, מאבחנת מוסמכת ומנהלת שותפה במרכז "כף ידע". "מחקר מדעי הוכיח שלכל תכונה כזו קיים 'רישום' בטביעות האצבעות ובמאפייני כף היד של הילד. ידוע לנו שילדים מסוימים מוכשרים במתמטיקה, ואילו ילדים אחרים פחות, כמו שישנם ילדים שפשוט נולדו לתקשורת אנושית קולחת ואילו אחרים עצורים יותר. האבחון הביומטרי ניתן לביצוע בכל גיל ולכל מטרה, אך עם זאת נחשב למשמעותי במיוחד בגילאי הגן והכיתות הראשונות בבית הספר - התקופה הקריטית ביותר מבחינת התפתחות הילד, שבה הוא פוגש בחברה מגובשת של ילדים אחרים, מתחיל לעשות שימוש ביכולות לוגיות ויוצא לדרך ארוכה ורבת אתגרים במערכת החינוך".
אחת הבעיות הגדולות באבחון ילדים טמונה בצורך שלהם לשתף פעולה עם המאבחן. הוא צריך לדבר, לשחק, לכתוב ולצייר, ולעתים אף מרגיש שהוא נמצא במבחן כלשהו. בשיטת האבחון הביומטרית, הילד כלל אינו צריך לשתף פעולה עם המאבחן. בתהליך קצר וחווייתי ידיו של הילד נמשחות בדיו צבעוני ומוטבעות על טופס מיוחד. לאחר מכן, ניתן לנקותן בקלות עם מגבון לח. האבחון עצמו נעשה בחדר נפרד על ידי מומחה המעניק להורים, בשלב מאוחר יותר, אבחון מקיף, מעמיק ומפורט, שכולל תצוגה ויזואלית של התכנים.
האבחון הביומטרי, אגב, מתאים לכל אחד. "אם הילד שלכם סובל מליקויי למידה, או שככה פסקה עבורו מערכת החינוך, האבחון ללא ספק יהיה אידיאלי עבורו, שכן דרכו תוכלו להבין בשקיפות ובוודאות מלאה מהם הגורמים לקשייו, באיזו שיטה הוא יקלוט את האותיות בצורה הטובה ביותר, ובאיזו דרך הוא יכול להבין ולזכור היטב פעולות חשבוניות", מסבירה אלקלעי-מלר, "לעתים ישנן טעויות במערכת החינוך, וילד שהוגדר כבעל בעיות קשב וריכוז מתגלה אצלנו כילד עם עודף רגישויות, שמונעות ממנו להשתלב בלימודים, וכאן מגיעה הראייה האמיתית של מיהו הילד. זה פשוט לטפל בערוץ הנכון. גם במקרים פשוטים יותר, של בחירת חוג עבור הילד, חשוב להכיר אותו באמת כדי לדעת באיזה חוג ישתלב בדרך שתעניק לו סיפוק והנאה".
"הילדה הולכת לחוג בלט כמו כל החברות שלה, אבל היא חסרת קואורדינציה, ולמרות שהיא מסוגלת לראות שהיא לא כמו האחרות, היא בכל זאת ממשיכה כי ההורים דוחקים בה להתאמן והיא הרי רוצה להיות כמו כולם. הילדה הזאת תגדל ותתפתח בתחושה שהיא אינה שווה לחברותיה ותהיה מתוסכלת מחוסר הצלחתה. לא חבל? אבחון כזה יכול להביא את הילד למקום שהוא הרבה מעבר למצליחנות. הוא יביא אותו למקום של חוסר תסכול, איכות חיים והשתלבות במערכות החברתיות והמקצועיות הנכונות ביותר עבורו".
ובכל זאת, לא כולם עד כדי כך מתלהבים מהטכניקה של "כף ידע", או , בכלל, משיטות חדשניות, על סף ההוליסטיות, לאבחון התנהגותי. למשל, ד"ר מוחמד מחאג'נה, מנהל המכון להתפתחות הילד המרכז הרפואי הלל יפה, שמעדיף להבחין בין שיטות מדעיות לכאלה שעדיין צריכות להוכיח את יעילותן במבחן הזמן.
"בעידן שלנו מתפתחות לא מעט טכנולוגיות שמציעות אבחונים שונים ומגוונים שמסקרנים מאוד את הקהל ובעיקר את ההורים האקטיביים", הוא אומר, "כאיש מקצוע, אני מעדיף להבדיל בין שיטות שעברו מבדקים על פי סטנדרטים מדעיים מסוימים, שכללו מעקב ארוך טווח, לבין שיטות שלא עברו מבדקים קפדניים.
"השיטות שבהן עוסקת הרפואה המדעית והפסיכולוגיה המודרנית מבוססות על ניתוחים סטטיסטיים ומבדקים שנערכו על עשרות אלפי ילדים על פי תתי קבוצות. אלו שיטות אבחון שהצלחתן מוכחת על בסיס מדעי. זה, כמובן, לא אומר שאבחונים אחרים אינם טובים או אינם מומלצים, אבל צריך לקחת בחשבון את הניסיון המדעי המועט שלהם. הורים שמעוניינים לקחת את ילדם לאבחון כזה או אחר, מומלץ שיתייעצו קודם באנשי מקצוע מתחום הרפואה המדעית או הפסיכולוגיה המודרנית. במידה והם ניגשים לאבחון נוסף, כמו למשל שיטת האבחון הביומטרי, כדאי להשוות בין שתי תוצאות האבחון. במידה והתוצאות זהות, מה טוב. במידה ולא, הייתי ממליץ להיצמד לתוצאת אבחון המבוסס על מחקר מדעי מדויק ".
נא להמתין לטעינת התגובות
