מופע על שום דבר: ג'רי סיינפלד מופיע בסיאטל

סיינפלד אמנם אי שם משנות ה-90, אך את ניצוץ הגאונות שלו לא ניתן לכבות. מיקי בן זאב ראה את מופע הסטנד אפ של ג'רי סיינפלד בסיאטל ונקרע מצחוק ומנוסטלגיה

מיקי בן זאב | 26/4/2009 12:42 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
אפתח בגילוי נאות. אני חולה על סיינפלד. נכון שסיינפלד זה כל כך שנות ה-90, ונכון שלצטט מתוכנית הטלוויזיה שלו זה כמעט כמו התעללות בגוויה, אבל בכל זאת – את ניצוץ הגאונות שלו ושל שלושת חבריו לתוכנית אי אפשר לכבות גם עם שיטפון של שידורים חוזרים.
ניצוץ של גאונות. חברי הסדרה סיינפלד
ניצוץ של גאונות. חברי הסדרה סיינפלד יח''צ

אני יודע שיש כאלה שמרכינים ראש רק בפני אלוהי "חברים", ולהם יש לי שתי מילים להגיד: "נו באמת". תשאלו את עצמכם לרגע איזה פרק עומד במבחן הזמן? רוס ורייצ'ל חוזרים בפעם המי יודע כמה או ג'ורג' מתחזה לביולוג ימי? בחרתם ב"רוס ורייצ'ל"? אתם יודעים מה? מגיע לכם. נו סופ פור יו.

בשבילי עצם ההשוואה בכלל עושה עוול לסיינפלד. ה-14 במאי 1998, עת שודר הפרק האחרון בסדרה, היה לא פחות מיום שחור לטלוויזיה, שבו הורדתי את דגל הסיטקום לחצי התורן. מאז נאלצתי להסתפק בציטוטים מהסדרה שהפכו יותר ויותר בלתי לגיטימיים.

על כן, כשלפני כמעט שלושה חודשים סיפרו לי שג'רי (לאור ההיכרות בינינו אני מרגיש שאני כבר יכול לקרוא לו כך) מגיע להופיע בסיאטל, התגובה שלי הייתה "מה? הוא עדיין מופיע?". "כן, הוא מופיע כבר שנים והוא מגיע לסיאטל, רוצה ללכת?". אני חושב שהתגובה שלי באותו רגע השתנתה ל"מה? הוא עדיין מופיע?".
פלופ לא קטן

למען האמת די חששתי. יש לא מעט סיבות לנצור את הזיכרון המתוק, להיפרד כידידים ולהמשיך הלאה. מדובר הרי בסטנד אפיסט העשיר בעולם, וקומדיה טובה נותנים בדרך כלל החבר'ה הרעבים, שבועטים ומקללים. זאת בניגוד למי שיש לו מאות מיליוני מעריצים והדבר האחרון שהוא כנראה מחפש זה הכרה.

תוסיפו לזה את העובדה שלדעתי החלק החלש בתוכנית הטלוויזיה שלו היה קטעי הסטנד-אפ, בהם הוא נראה על הבמה ומולו קהל מתמוטט מצחוק בלי

סיבה נראית לעין, ותבינו שיש כאן סיכוי לפלופ לא קטן. איכשהו ישב אצלי בראש שמופע סטנד-אפ של ג'רי סיינפלד הוא מקבץ שאריות מחוממות של קטעי הקישור ההם, ללא הקסם שהוסיפו שאר השחקנים שבחבורה.

מצד שני, אני מוכן שכל ההופעה יעמוד סיינפלד ללא ניע ומאחוריו יריצו פרקים נבחרים. זה סיינפלד ובדיוק מאותה סיבה הייתי הולך לראות את מייקל ג'ורדן בגיל 46 אם פתאום יתחשק לו (שוב) לחזור לשחק. זה מייקל ג'ורדן.

ג'רי סיינפלד בגודל טבעי

ההופעה התחילה עם חימום של לארי מילר, שהוצג בתור חבר טוב של ג'רי. בסדר, בסדר, תן את הקטע שלך, לארי, ותפנה מקום למיין איבנט. ואז הוא נכנס. ג'רי סיינפלד בגודל טבעי. האופן שבו הוא נכנס לבמה הבהיר לי שאין מקום לחששות. האנרגיה שעברה ממנו אל האולם ואליו בחזרה סימנה הבטחה שבסופו של דבר מומשה במלואה. למשך דקה הוא נתן מופע העוויות בלבד מהסיבה הפשוטה שהקהל סירב להפסיק למחוא כפיים.

בגדול טבעי. ג'רי סיינפלד
בגדול טבעי. ג'רי סיינפלד איי.פי

יש משהו מלא חן בקומיקאי בן 55 שלכאורה שיאו מאחוריו, אין לו צורך בכסף ובכל זאת מופיע כאילו הקריירה שלו זה כמו נתב"ג 2000 בשנת 2000, כלומר משהו שעדיין בבנייה. למרות הקילומטרז' הענק שמאחוריו, סיינפלד נתן הופעה ללא הנחות. זאת, על אף מאד קשה לשפוט את ההופעה באופן אובייקטיבי, במיוחד כשכל שתי דקות עוברת בראש המחשבה "יא אללה, אני רואה את סיינפלד".

אין ספק ששמו של האיש ופועלו משמש כמקדם הנאה בילט אין, שגורם לך להיות קצת משוחד. בכל מקרה, יש מבחן תוצאה אחד למופע סטנדאפ – האם הוא מצחיק. לפי דעתי, את המבחן סיינפלד עובר בציון מעולה ויעיד על כך קהל שמוחה דמעות תוך כדי שאגות צחוק.

ההופעה מכילה את כל השטיקים הסיינפלדים המוכרים. העיניים שמתגלגלות בחן, הטון האירוני שעולה טיפה גבוה מדי כדי להדגיש את הסיטואציה, ההתנסחות הסיינפלדית המוכרת עם הפאנ'ץ המתנשא שמתגלה רק במילה האחרונה.

נוחים לעיכול וקורעים מצחוק

והחומרים, אוי החומרים. אותם נושאים יומיומיים שגרתיים שסיינפלד לוקח אליו, מערבל, מתבל, מקצין ומעוות בדיוק במידה הנכונה כדי להגיש אותם חזרה מספיק מושחזים, אך נוחים לעיכול וקורעים מצחוק. תחזית מזג האוויר (הולך חזק בסיאטל), קפה (מסיבה לא ברורה גם הולך חזק בסיאטל), הולך הרגל שמסתכל עליך ועל כלי הרכב שלך במעבר החצייה, חיי זוגיות והורות.

סיינפלד, עונה 9
סיינפלד, עונה 9 יח''צ

נושאים טריוויאליים, פשוטים, שסיינפלד מוצא בלב הפוליטיקלי-קורקט וחיי הבורגנות ומטפל בהם באופן כל כך מצחיק שאי אפשר שלא לחשוב שהוא היה יכול בכיף לבנות מהם עונה שלמה נוספת ומשובחה של "סיינפלד". וזה כנראה הקסם. אותו ניצוץ גאונות "סיינפלדית" שגרם למאות מיליונים להתאהב עדיין קיים ועובד בצורה נפלאה. קשה לראות את ההופעה שלו ולא לחשוב, "רגע, זה יכול להיות יופי של פרק".

בסיום ההופעה הקהל מחא כפיים בדרישה להדרן תוך כדי סטנדינג אוביישן. ג'רי חזר כולו מבסוט ועבר לשאלות מהקהל. היית מצפה שהרקורד האדיר שנצבר בעונות הסדרה יהיה איזשהו קוף שסיינפלד יתעקש להוריד מהגב, או שאולי יהיה מעוניין לחתום את הפרק הטלוויזיוני ולהתעקש רק על הפרק הנוכחי בקריירה שלו.

אבל כנראה שהוא יודע מאיזה צד של הלחם מרוחה החמאה ומתייחס בכיף לשאלות על הסדרה ועל עמיתיו לשעבר. את ההדרן הוא חותם בתיאור הסצנה שבה נכנס השחק ויין נייט ("ניומן") לדירה הטלוויזיונית שלו. הוא מפרט ומרחיב כיצד הוא היה מביט בניומן ופוגש עיניים עם אוקיינוסים של רוע. ואז הוא מחייך לרגע, מישיר מבט אל הקהל בעודו נכנס לדמות שהיא בעצם הוא עצמו, ופולט כמו שהיה עושה עשרות פעמים בסדרה: "Hello Newman". אני, יותר מזה, לא צריך.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

נירוונה בסיאטל

צילום: מיקי בן זאב

מיקי בן זאב, בן 35, התפטר מעבודתו בחברת הייטק ונסע עם אשתו לסיאטל. שם מצא עבודה, לא להאמין, בחברת הייטק. כשהוא לא עובד הוא מנסה להפנים את הקודים הפנימיים של התרבות האמריקאית

לכל הכתבות של נירוונה בסיאטל

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים