שיטת השיקשוקה: דאקירי הוא הקוקטייל של הקיץ
בארצות הברית חוגגים את קיומו המבורך בכל קיץ במסיבת לחות, שדווקא נראית מתאימה למרחץ החום הקרב ובא. אבל עד שיישפך פה רום כמים, הכירו את קוקטייל הדאקירי ותתחילו לשקשק
מכיוון שמי שיוצא החוצה בימים אלו, יסתחרר מהמלבושים המינימליים של האוכלוסייה, מתחושת העוני המתקרב, ומניחוח השחיתות והריקבון המוסרי, אין ברירה אלא להצדיע למקום שאליו אנחנו הכי קרובים רעיונית בימים אלו: קובה, ועקב כך, גם לקוקטייל המקומי: הדאקירי.
מעבר לעובדה שהתרכובת הזו מושלמת לימים לוהטים, היא גם הקוקטייל המעורבב הראשון שהומצא מחוץ לאמריקה. חוץ מזה, הוא מבוסס על רום-אחד הלהיטים הגדולים של השנים האחרונות בנישת המשקאות הלבנים, שבארץ עדיין לא גילו לגמרי (ולא, מוחיטו זה לא נחשב). אה כן, וג' ון קנדי היה מכור לו. ואם זה לא מספיק, אז או?קיי, תמשיכו לשתות וויסקי. בקרוקס, מול בחורות מכריסות שלבושות מעט מדי.
הצ'יזבט הידוע ביותר על המצאתו של הדאקירי מתחיל בשנת 1898, כשמהנדס ושמו ג' נינגס סטוקטון קוקס ביקש לעצמו דרינק הגון. מכאן, מתפצלות הגרסאות על אודות היחס בין הלימונים לרום, ועל סוג הרום באופן כללי. מה שמשותף לכולן הוא השימוש בסוכר ובהרבה קרח. התוצאה, בכל אופן, נקראה דאקירי, על שם אותה עיירה באזור סנטיאגו שבה עבד קוקס.
משם הגיע המשקה לארצות הברית ב-1909 על ידי האדמירל לוציוס ג'ונסון שהפיץ אותו בקרב אנשי צבא. והפך להיסטריה, ובצדק. עד היום, אגב, חוגגים בארצות הברית את יום הדאקירי הלאומי ב-19 ביולי, כולל תחרויות קוקטיילים ומסיבות לחות. האמת? אפשר גם לחגוג אותו יפה מאוד באפריל, בישראל.
רגע לפני שאתם נכנסים בכל הכוח בשייקר שלכם, כמה מילים על רום - משקה שלא מוכר מספיק בישראל, אבל כדאי שיתחיל לקבל כאן יותר תשומת לב. הסיפור של המשקה הזה מתחיל במאה ה-17, בקולוניות
בגדול, הרום המוכר לנו הוא זה שנעשה במתודה ספרדית או קובנית, שמתאפיין בצבע לבן או זהוב (מתוספת של קרמל), והוא קליל יחסית. הרום הצרפתי כבר כבד יותר וקרמלי, מיוצר ממולסה ולא רק מסוכר ומתובלן. הרום האנגלי הוא בעל נוכחות וארומות מודגשות של מולסה, והוא דומיננטי יותר. לדאקירי מומלץ להשתמש ברום בסגנון קובני-בין בהוואנה קלאב (חום או לבן), ובין במותגים אחרים. בכלל, מוטב שתתרחקו מחיקויים נחותים. כמו שאת הוויסקי שלכם לא תחליפו בזיוף ממחסום קלנדיה, אל תעשו את זה גם עם רום.
החומרים:
60 מ"ל רום (בקרדי גולד, הוואנה קלאב, או כל רום אחר ואיכותי שחביב עליכם)
כפית סירופ סוכר
כף מיץ ליים
20 מ"ל מים מינרליים קרים
קרח
ההכנה: משקשקים את המרכיבים בשייקר על קרח ויוצקים לכוס מרטיני. מקשטים בפלח לימון.
את הדאקירי הקפוא הכינו לראשונה בבר פלורידיטה, שנמצא במלון פלאזה שבהוואנה, קובה. שם גם גילה אותו הסופר ארנסט המינגוויי, והתאהב. כדי להגיע לגרסת המינגוויי לסיפור, מוסיפים למתכון הנוכחי גם חצי אשכולית סחוטה, ומוסיפים עוד 20 מ"ל של רום לבן. לא מעבדים, אלא משקשקים בשייקר ומסננים לכוס גבוהה עם קרח.
החומרים:
60 מ"ל רום לבן
כף מיץ ליים
כף סירופ סוכר
זילוף של גרנדין
ההכנה: מעבדים את כל המרכיבים בבלנדר, על כ-1/3 ליטר קרח. מגישים בכוס מרטיני מקוררת היטב. אפשר להוסיף גם תות, אננס, בננה וכדומה.
עובדה שוודקה בטעמים - עניין די מאוס - היא להיט היסטרי אינה עניין חדש. הוואן גוך דאבל אספרסו, תוצרת מותג הסופר פרימיום ההולנדי, היא אחת היציאות המוצלחות בתחום. לעזרתה הגיעה עכשיו ,EspreXXO 19/90 שמיוצרת באותה מזקקה, אך זולה משמעותית.
טעימה מהנוזל תגלה טעמים דומיננטיים של פולי קפה, אבל גם תחושה חלקה פחות מזו של המקבילה הוואן גוכית, שתנעם למי שאוהב עוקצנות בוודקה שלו. מנגד, מדובר ב-45 אחוז אלכוהול וב-19 מ"ג קפאין, הרבה יותר מה־מתחרה - מה שמבטיח חוויה אנרגטית משהו. המחיר: 150 שקל.
נא להמתין לטעינת התגובות
