ראשי » סגנון » בית » משפחה וזוגיות

מי גבר-גבר?

לא נעים להודות אבל עדיין רובנו מעדיפים שהבן שלנו לא יהיה בכיין וחלשלוש, שיעדיף מכוניות על בובות ושיתרחק מכל דבר בצבע ורוד. אבל האם זו הדרך הנכונה לגדל בנים זכרים, ומהו תפקידו של האב המודרני בחינוך הדור הבא של האבות?

 
נהוג לומר ש"בנות הן של אבא", שיש ביניהם קשר ייחודי, שהן יודעות להיכנס ללב בדיוק ברגע
המתאים ולקבל את מבוקשן. ומה לגבי בנים ואבות? איך הם מצליחים לחדור ללב? זו מערכת יחסים קצת יותר מורכבת, כפי שמעיד יוחנן יובל, פסיכולוג קליני ומומחה ביחסי אבות-בנים.

"אני אישית עברתי אי אילו תהפוכות בכל הנוגע לסוגיה הזו. כשאני הייתי ילד אבות נהגו להיות נוקשים מאוד והילדים היו אמורים להיראות אבל לא להישמע. הם היו צריכים פשוט לשבת בשקט ולציית. בדרך עברנו את תקופת המרד, שבמהלכה נטען כי צריך לתת לילדים לחיות בחופשיות, לתת להם לעשות כרצונם ולאפשר להם לבטא את עצמם. מאוחר יותר, כשראו את התוצאות של חינוך ההרסני הזה, הגלגל התהפך וכיום מנסים להחזיר את הסמכות ההורית. בסיבוב הנוכחי כוללים יחסי אבות-בנים גם הזדהות וגם מרד. אבל לפני שאב מגדיר את יחסיו לבנו הוא צריך להחליט מהו התפקיד שלו כאב מודרני".

ומיהו באמת האב המודרני?
"הזהות שלו אינה ברורה לגמרי. אפשר לומר שאבא הוא מעין אמא מסוג ב'. גם אם הנוכחות שלו בבית דומיננטית ומורגשת והוא שותף מלא בגידול הילדים, לא ממש ברור מהו התפקיד האבהי אותו עליו למלא.", אומר יובל. "לאמא, לעומת זאת, יש זהות ברורה. גם המרכיבים הגופניים וגם הביולוגיים שלה מאוד ברורים ואף רבי עוצמה. אבל כל אב צריך להגדיר לעצמו את הזהות שלו בעיני בניו".

איך עושים את זה?
"באופן טבעי אנחנו מעתיקים את מה שראינו בבית, אבל הרי לא כולנו רוצים להיות העתק מדויק של
הורינו. במובן מסוים זהות האם אינה מוצבת בסימן שאלה, אבל בהחלט קיימת שאלה גדולה באשר לזהות האב. זה נושא מאוד לא פשוט ואפילו די מבלבל. מאוד חשוב להכיר בהבדל שבין אמא לאבא ולהבין שהם אחרים. אין תשובה חד משמעית איך עושים את זה, אבל יש בעיני איזשהו אידיאל אבהי שהכי נכון להיצמד אליו -  אבא הוא גדול, חזק, סובלני, נחמד ולא יזיק אם גם יהיה לו כסף. אלא שזו דמות מושלמת שלא ממש קיימת במציאות".

בניגוד לזווית הראייה המורכבת של יובל, מסביר ד"ר דניאל וטלמן, סקסולוג זוגי, מומחה למיניות
ומרצה בחוג למדעי ההתנהגות במכללה למינהל - שהגדרתו של האב האידיאלי ברורה למדי
וכי נקודת המפתח המובילה אליה טמונה באופן התייחסותו לבני הבית, ובעיקר לבת זוגו.

"למרות שאבות מהווים דוגמה לבנות לא פחות מאשר לבנים, חשוב לזכור שהשפעתה של התנהגות האב מהווה מודל לחיקוי בעיקר בעיני הבנים במשפחה. הייתי מדגיש את נקודות הנימוסים והכבוד כלפי נשים וחוסך התבטאויות מעליבות האופייניות למין הגברי. הייתי מציע לשטוף כלים, לסייע בסידור הבית ולהעביר מסר שגם בנים יכולים לנקות ולסדר.

"במצבים מתסכלים, שמתרחשים לעתים בנוכחות הבן, חשוב לשלוט בכעסים ולשקול מילים. אם תצעק ותקלל ליד הבן שלך, הוא יבין שזו התנהגות לגיטימית גם עבורו. אני ממליץ לכל אב לשאול את עצמו כיצד היה רוצה שיתייחסו לבת שלו, ומתוך הנקודה הזו להעביר את המסר הנכון לבן שלו, כדי שכך גם הוא יתייחס בבוא היום לבנות. ברור לי שקל יותר להגיד את זה מאשר לבצע, אבל חשוב מאוד להביא את הדברים הללו בחשבון".

אלא שהורים רבים, במוצהר או שלא במוצהר, מעדיפים לשמר את הסטטוס-קוו ולגדל בבית בן שהוא
"גבר-גבר". לדבריה של ד"ר נטע רבהון-דמתי, פסיכולוגית ומומחית לחקר רגשות בקרב ילדים, המכללה האקדמית בית ברל, כאשר הורים אומרים לילד שלהם "תפסיק לבכות"

או "תתנהג יפה", הם למעשה מקיימים חלק מתהליך חינוכי לנורמות התנהגות. אולם בתהליך זה יש להקפיד על שני כללים מרכזיים: האחד, לא לפגוע בילד באמצעות מסרים מעליבים כמו "אל תיילל כמו ילדה קטנה", ולהימנע מהשפלתו ברבים. השני, להדריך את הילד ולהוסיף הנמקה ברמה כזו שהוא יבין את המסר, מסבירה ד"ר רבהון-דמתי, "לומר למשל 'קיבלת מכה קטנה, ממכה כזאת קטנטנה אין צורך לבכות', וכן הלאה".

"גם בהתייחס ליחסים שבין אמהות לבנים, ישנם מסרים או משפטים שכדאי לגנוז, כגון 'אתה המאהב הקטן שלי'. במסגרת התא המשפחתי המצומצם ישנה חלוקה בין-דורית ברורה - ויחסי מין או הבעה של רגשות או ביטויים שיש בהם רמיזות מיניות, מותרים רק בין זוג ההורים", מדגישה ד"ר רבהון-דמתי. "על המסרים להיות ברורים ונקיים מכל היבט מיני, שעלול להוביל לחציית הגבול של יחסים הנחשבים לטאבו בתוך המשפחה".

מסרים נוספים שרצוי להימנע מהם הם מסרים שבבסיסם יש ציפיות הגורמות לילד להתנהג באופן שאינו תואם את אופיו או תחושותיו. משפטים כמו "תהיה גבר", "אל תיילל כמו ילדה קטנה", "אל תפחד, תתנהג כמו גיבור", עלולים לגרום לילדים לשחק את התפקיד המצופה מהם ולא לפתח את אישיותם האמיתית. למעשה, טוענת ד"ר רבהון-דמתי, הורים צריכים לשדר גישה פתוחה ומסרים של קבלה. לנטוע בילד את תחושת הביטחון שאיך שהוא יגדל להיות זה טוב בעיניהם ויתקבל על ידם בברכה".

אם אתם אבות צעירים, קרוב לוודאי שתעידו על עצמכם כעל אנשים ליברליים, פתוחים, נטולי
סטיגמות. סביר להניח שאין לכם דעות קדומות על בנים בבגדים ורודים, ולשיטתכם דווקא אין כל רע
בבנים המשנעים עגלת בובה. בתנאי שאלה לא הבנים שלכם, כמובן. האמת היא שאבות רבים נוטים להילחץ כשבנם מפתח עניין בלתי מוסבר בובות, כשהוא לובש את הבגדים של אמא, וכשחלילה אמא החליטה להלביש אותו בבגדים של בנות. אלה מאיימים על הזהות שלהם ועל הגבריות שלהם ומעלים חרדות מודעות ובלתי מודעות.

גם אם כיום החברה שלנו הרבה יותר בשלה לקבלת השונה והאחר, כל אב חושש באופן טבעי שהבן שלו יגדל להיות חריג. "בעניין הזה קיימת קונספציה די שגויה", טוען ד"ר וטלמן. "ישנה תפיסה הרווחת שאם בן ישחק בבובות הוא יגדל להיות הומוסקסואל. זה כמובן לא נכון, וגם אם כן, הרי אף אחד לא יכול למנוע או לעצור את זה. אם הבן שלך נהנה לשחק בבובות, האם תיקח אותן ממנו? התשובה היא חד משמעית לא. הבת שלי, בילדותה, לא אהבה בובות, אבל כשהבן שלי נולד הוא היה נוהג להושיב את כל הברביות ולהפשיט מהן את השמלות. בתור סקסולוג כבר חשבתי שהנה גדל לי בבית הומו וכמובן העדפתי שישחק ב'משחקי בנים' ויהיה נוקשה יותר, אבל לא חלף זמן רב עד שהוא תלש לאחת הבובות את היד והפך אותה לאקדח.

"נכון שאנחנו, כהורים ובמיוחד כאבות, מכוונים את הבנים שלנו להעדיף משחקי מכוניות וכדורים, אבל חשוב מאוד לתת להם לעשות את הבחירה הסופית בעצמם. זה לא משהו שאנחנו צריכים או יכולים לשלוט בו".

איך אב ובנו אמורים לבלות יחד?
יובל: "כשמחפשים באופן מלאכותי משהו נחמד לעסוק בו, שבעצם אינו גורם הנאה לאחד הצדדים, המטרה מפוספסת. עם כל הכבוד, זה לא ממש מרתק לשחק 'מונופול' כשאתה בן 45 וחוזר מיום עבודה מפרך, ולכן חשוב למצוא עיסוק משותף ששני הצדדים ייהנו ממנו. צריך למצוא נושא או תחום משותף ששני הצדדים אוהבים ומתחברים אליו. אם הקשר לא ייבנה בתחילת הדרך, בהמשך יהיה קשה לצמצם את הפער והעימותים לא יאחרו להגיע. תמיד יש משהו שאפשר לעשות ביחד. הכל תלוי בהעדפות האישיות וביכולת לבטא אותן ולעסוק בהן בשיתוף הילד".

"בדרך כלל, בפעילות בין אבות לבנים, ישנה לאבות נטייה ללכת למקומות שהם כבר מכירים", מוסיף ד"ר וטלמן. "הם ייצאו למגרש הכדורסל או לרכוב על אופניים וזה בהחלט בסדר גמור, אבל בנוסף לכך חשוב שתהיה ביניהם גם פעילות מילולית. חשוב שידברו ביניהם. הגברים, לעומת נשים, אומנם חלשים בתקשורת מילולית, אבל בהחלט חשוב שאבות יתעניינו בחיי בניהם וידברו איתם על שגרת היומיום שלהם".

מה קורה במקרה של בן הגדל במשפחה ללא דמות אב?
וטלמן: "כשבן גדל בבית ללא דמות גברית בהחלט קיים עבורו חסך מסוים וברוב המקרים הוא לומד להיות גבר על ידי שלילת ההתנהגות הנשית. מרגע שבו הוא יכיר בזהותו המינית, הוא יידע שלא לעשות את מה שעושה אמו. במקרים אחרים בנים ללא אבות מפרשים את גבריותם כמשהו תוקפני. הם לא יודעים מה זה להיות גבר והם מחפשים את התשובה דרך סממנים חיצוניים כמו כוח וכבוד".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...