כשהתמרים פורחים: פואטיקה חקלאית של זמן הפסח
התמרים גובהים והזמן עכשיו הוא זמן פריחה. האוויר נמלא בריח זכרי התמר, ומי שמריח אותם לא ישכח ריחם. כל פרח בעתו מקבל את האבקה המלווה בתקווה שתעלה יפה, שתעלה יפה, שתעלה יפה ההפריה
התמרים פורחים.
עץ התמר גובהָ. מליבת התמר עולים הלולבים, צומחים זקוף וישר אל השמים ומהמקום הגבוה בעץ עולים הלולבים החדשים. כל עוד העץ חי, צומחים לולביו. תמיד מתוך הליבה. תמיד ישירות לשמים.
צומחים, מלמדים זקיפות מהי. רק בהתארך הלולב הופך הוא לכף, המקבלת את משקלה ובתוך כך את צורתה המוכרת, הקשתית, הסוככת כחופה שמעל הגזע ומעל ראשי החולפים. כי התמר צומח מליבתו: שלא כעצים וצמחים רבים שצמיחתם נפרשת למרחב, התמר ממוקד במרכז.
שירה איתן ואלון טל מאביקים פרחים בתמרים ענת איתן
הלולבים מגביהים, הכפות סוככות, וכשמתעייפות - נושרות (או מנוסרות). בתוך כך מגביה הגזע. יתרה מכך. האגדה (המבוססת) מספרת כי ככל שהתמר גובה ומיתמר (והוא אכן גובה: עץ תמר יכול להגיע לגובה 20 מטרים), כך הוא מעמיק בקרקע, כך מעמיקים שורשיו. מעין תמונת ראי בדמות שורשיו שבאדמה.
על האדמה מתחולל כל אשר מתחולל, אבל התמרים ברוך השם, השבח לאל, התמרים גובהים. גובהים וממשיכים, ממשיכים וגובהים ועכשיו, עכשיו גם פורחים. פרחי התמר יוצאים זקופים אף הם, ניצבים, סמוך אל הלולבים. הפרח עטוף מַתְחָל - נרתיק חום, עצי מעט מבחוץ, צהוב-כתמתם, חלק וענוג מבפנים. הפרח חוטים חוטים לבנים (סנסנים), עליהם כדורי פריחה לבנים – תמרים לעתיד.
פרח עץ תמר אֵם (נקבי) יהפוך לפרי לכשיקבל אבקת עץ תמר זכר, ובתנאי כמובן שההפריה תיקלט. המריח ריח אבקת תמר זכר לא ישכח ריחה. ישנה רגישות שונה בין זני התמרים השונים: יש מביניהם קלים להפריה, ויש שהם קשים להפריה.
כבר במזרח הקדום טיפסו אנשים על מנת לאבק ולהפרות את התמרים כדי לשפר את סיכויי החַנטה – הפיכת הפרח לפרי. (קיימים תבליטי אבן מסופוטמיים המתארים את התהליך.)
ומכאן מתחילה הספירה
" ... אמרתי אעלה בתמר, אוחזה בסנסניו..." שיר השירים ז"ט.
התמרים גובהים, והזמן עכשיו הוא זמן הפריחה. כל שנה בזמן שלפני פסח מתחילים התמרים לפרוח.
האוויר נמלא בריח הזכרים. כל עץ מוציא את פרחיו. כל פרח מקבל באופן אישי את אבקת הזכר, אותה אבקה עזת ריח ויקרת ערך (מחיר ק"ג אחד יכול להאמיר ל-200 דולר), הנאספת בקפדנות מעצי התמרים הזכרים ונשמרת היטב. כל פרח מעץ תמר נקבי מקבל את אבקת הזכר סמוך ככל האפשר למועד פתיחתו.
כל פרח בזמנו. כל פרח בעתו מקבל את האבקה המלווה בתקווה שתעלה יפה, שתעלה יפה, שתעלה יפה ההפריה.
כשישה - שבעה שבועות נמשכת הפריחה. יום יום ייבדקו הפרחים: הנפתחו חדשים? יום יום יטפסו המטפסים, יסירו בעדינות את דפנות המתחלים ויאביקו, מקווים. יחלפו שבועות אחדים בטרם היוודע כיצד עלתה ההפריה. ומכאן
מתחילה הספירה. הספירה אל הגדיד (איסוף פרי התמר), שהוא סיפור בפני עצמו.
ובינתיים? בינתיים ממשיכים התמרים לגבוה. משנה לשנה יש לטפס גבוה יותר. הגוף שהתעייף מעט (או הרבה) במהלך השנה החולפת כבד יותר, גמיש פחות, ותחושת הזמן שעבר מורגשת בו ביתר שאת.
לא רק בעמקים פורחים התמרים. בחוּצות הערים ובמרכזים רבים ניטעו בשנים האחרונות תמרים.
מטעי תמרים שגבהו עוברים שנטוע – נטיעה מחדש. עצי התמר רבי הגובה מועתקים ממקומם, יוצרים בִּן ליל יש מאין. הפלא הוא כי בטיפול נכון, העץ המועתק אכן מכה שורש בקרקע החדשה וממשיך את חייו.
השבוע מצאו ילדיי (4 ו-6) את הדרך לטפס על אחד התמרים הצעירים (גובהו כמטר וחצי – שניים). ראיתי את ילדיי עומדים על העץ, נתמכים בפיסוק ביטחון בענפים, עומדים על העץ למעלה, עומדים ומחייכים.
שירה איתן, בתו של המשורר איתן איתן ז"ל, מגדלת שני ילדים ועצים רבים במושבה כנרת.
נא להמתין לטעינת התגובות
