מציצים מהאצבע: טיול באצבע הגליל
פריחת הדובדבן הלבן הבוהק, עצי הנקטרינות וגם התפוחים. מי שיוצא לטייל באצבע הגליל יגלה שאין צורך להרחיק עד לחו"ל – שווייץ זה כאן. דובי זכאי עם הצעה לטיול לשבת

הדובדבן בוהק בלובן פרחיו לימים ספורים, עצי הנקטרינות מכוסים פריחה ורדרדה ופריחת התפוחים מעניקה לדרך העולה למטולה צעיף אווירי, אביבי של לבן וורוד. המטייל בימים אלה ב"אצבע המורה צפונה" מגלה ששווייץ זה כאן. אין צורך להרחיק לחו"ל כדי לחוש במשב צונן של גלויות נוף.
כדי לראות את כל היופי הזה הוכנו עבור המטיילים מספר תצפיות נאות, בחלק מהן אפשר לצפות אל שכנינו הלבנונים ובאחרות אפשר לבחון ממעוף הציפור את עמק החולה, בריכות הדגים, האגמון והשדות הסדורים ביד אמן. כדי ללגום אוויר פסגות ולהכיל את כל היופי צריך להרחיק ולטפס אל כביש 886, שמתחיל מצומת ישע, מתפתל צפונה לאורך הגבול על רכס הרי נפתלי ומסתיים בקיבוץ משגב עם. לאורך הכביש פזורות תצפיות מרהיבות.
שלוש מהתצפיות מרוכזות בקיבוץ משגב עם. בכניסה לקיבוץ רואים את "מצפה בניה" לזכרו של רס"ן בניה ריין ז"ל. זוהי מרפסת נוף יפה, אליה מוליכות מספר מדרגות ושביל שמגלה את יופיו של הנוף. מצפון נראה הכפר כלא, ורחוק יותר צפונה מתנשא הכפר דיר מימס. מעט ימינה מטולה, ובמזרחה ניכר צלו הכבד של ערוצו נחל עיון. מזרחה משם מתחתר החצבני ומעל כולם מתנשא כמובן הראיס, החרמון.
רס"ן בניה ריין היה בן 27 במותו, נפל במלחמת לבנון השנייה. התצפית לזכרו הוקמה בעזרת קק"ל, ולעזרת המטיילים מוצבת מפת כיוונים ועמוד הנושא מכשיר הקלטה, בו אפשר לשמוע הסברים על האיזור ושירים שבניה אהב.
חוזרים אל שער הקיבוץ. השער הכבד סגור. המטיילים יכולים לבקש לפתוח אותו כדי להרחיק לתצפיות שנמצאות בצדו הצפון-מערבי של הקיבוץ (על השער מצוין טלפון). כאן הוכנו שתי תצפיות - מהתצפית הגדולה, שנבנתה על ידי קק"ל בצורת אמפיתיאטרון, ניתן לראות ממש את חדרי הכפר הנסתרים בבתי אל עדיסה. התושבים מסתובבים מעבר לגדר, מכוניות נוסעות בצדו השני של הגבול. לצערנו, מרפסת הנוף סגורה, ויש לפנות לאיש הקיבוץ שיפתח את המקום בתשלום סמלי (על השער מצוין הטלפון).
מרפסת נוספת שלוחה אל הנוף צפונה. מרפסת זו פתוחה לקהל וממנה נשקף רחוק ערוצו האפלולי של הליטאני ובתי הכפר הצמוד נסתרים מעט. בקצה המרפסת מזנון קטן. איך מגיעים: מכביש 90 פונים מערבה בצומת כ"ח (אל כביש 899). בצומת ישע פונים צפונה (אל כביש 886).
רעבים?
עוד פריחות: עמיקם, איש קק"ל, נשבע שלא ראה יופי כזה של פריחה: שטיחים של פרחים ממלאים את רמות מנשה - פרגים, חרציות, קחוונים, מסדר של יופי. איך מגיעים: בכביש 70 נוסעים עד מחלף אליקים, פונים מזרחה לכביש 672 המוליך לגלעד. נוסעים עד גבעת הרקפות, מסתובבים במקום, ונוסעים 2.5 קילומטרים לכיוון צפון. משמאל תמצאו פרצה בגדר ושביל המתאים לכל כלי רכב. אחרי 200-300 מטרים מגיעים למרבדי הפריחה. תנסו.