ויוציא ממנו יין: יקב קדש ברנע עושה ניסים אורגניים
בקדש המקראית הכה משה על סלע והוציא ממנו מים. בקדש ברנע העכשווית מצטיינים דווקא בייצור יינות אדומים אורגניים וכשרים. מני פאר ביקר ביקב המפתיע, שמע שהכל התחיל בסיפור אהבה ונותן גם כמה המלצות ליינות החג
החוקרים טוענים שבני ישראל הגיעו במסע קצר ממצרים לגבולה של ארץ ישראל, ומקדש ברנע שלח משה רבנו את המרגלים לארץ המובטחת.
כשחזרו, סיפרו שהיא אכן ארץ זבת חלב ודבש, וכהוכחה לפריון הארץ הם הביאו אשכול ענבים ענקי שמסמל היום את משרד התיירות הממשלתי. אלא שהמרגלים, מלבד יהושע בן נון וכלב בן יפונה, טענו שאין סיכוי לגבור על יושביה החזקים ושהישראלים נראו כחגבים לעומתם. בני ישראל דרשו מיד לחזור למצרים ואלוהים העניש אותם בהארכת מסעם המדברי ל-40 שנה. זמן רב ישבו שבטי ישראל בקדש ברנע, עד שהתגבשו לעם מסודר בעל יכולת ארגונית לכבוש את הארץ המובטחת. בקדש המקראית הכה משה על סלע והוציא ממנו מים.
בנאות המדבר, במזרח חצי האי סיני, יש עד היום מעיינות שבוקעים מסלע מדברי, רובם נמצאים בצד המצרי של הגבול הבינלאומי. המאבק בין הבריטים לטורקים בראשית המאה שעברה נועד לתת למצרים מרחב אסטרטגי רחב שיגן על תעלת סואץ בראשית המאה שעברה. הבריטים דאגו שכל מקורות המים יישארו בצד מצרי, כדי לייבש את הצבא הטורקי בצד הארץ ישראלי של המדבר.
ליד נווה מדבר כזה הוקמה היאחזות נח"ל בשם קדש ברנע באמצע שנות השבעים, ממש לפני שנחתם הסכם השלום עם מצרים שבו נאלצו הישראלים להתפנות מסיני.
לכבוד פסח יצאנו למסע דרומי ליקב הישראלי שמייצר יינות אדומים, מדבריים ועתירי גוף, במקום שבו חברה הגפן לתולדותינו. שעתיים של נסיעה נעימה מתל אביב דרך כביש 6 המקסים בשלוחתו הדרומית ומשם בכביש 40 שעוקף את באר שבע עד צומת טללים, והיישר בכביש 211 לקדש ברנע. ממש ליד מסוף ניצנה נמצא מושב ירוק ומלבלב שנקרא קדש ברנע, למרות שהשלטונות דבקים בשמו הרשמי ניצני סיני. זו אינפורמציה חשובה למי שיחפשו במפות או בג'י.פי.אס את היקב במושב קדש ברנע. המושב הוקם ב-1980 בידי מפוני ההיאחזות בסיני ונדד בכמה אתרים עד שעלה על הקרקע הזו ב-1986.
אמנם המעיינות נשארו בצד המצרי ואין לנו היום משה שיכה על סלע, אבל אקוויפר המים המליחים שנמצא באחרונה בעומק אדמת הנגב המערבית משנה את התמונה כמו נס משמים. מתקני התפלה מאפשרים ליישובי האזור לפתח חקלאות משגשגת בלב מדבר, והגינות הירוקות שמקיפות את בתי המושב נראות כמו פטה מורגנה.
לפני 15 שנה העניקה נירה צדוק לבעלה אלון מתנת יום הולדת שתאמה את טעמו: קורס בסיסי בבית הספר ליין שניהל אז יאיר היידו בתל אביב. בתוך שנתיים נעקרו ענבי המאכל שגידלו בני המשפחה ובמקומם ניטעו כרמי ענבי יין. לא רק קדש ברנע חזרה למקורותיה החקלאיים על דרך היין הנבטית, אלא גם אלון חש שהוא חוזר לשורשיו.
אלון גדל במושב גאולים במרכז הארץ. אביו היה מכין יינות ביתיים יבשים לצורכי המשפחה. "זה לא היה יין קידוש מתוק אלא יין שולחני מכובד שהיה טעים יותר מיינות הפטישים ששתינו בצבא. היין ליווה את ארוחותיי משחר ילדותי. כשהשתחררתי מהצבא, אחרי מלחמת יום כיפור, יצאתי לטיול התרעננות. כמעט שנתיים חרשתי את אירופה וגיליתי שיש גם יינות גדולים בעולם. בחורה אחת שהכרתי הורידה אותי פעם למרתף יינות במסעדה מכובדת והראתה לי איך בוחרים יין טוב".
הסיפור של צדוק מזכיר את הבדיחה הישנה על רוטשילד, שנשאל איך קוראים ליין הטוב ביותר ששתה. צדוק, כמו הברון רוטשילד, לא זוכר איך קוראים ליין הנהדר ששתה באותו ערב, אבל הוא זוכר איך קראו לבחורה. נירה צוחקת בכל פעם שבעלה מספר איך הוא גילה את עולם היין.
אלון חזר למושב גאולים בתום מסעותיו וגילה את נירה, הילדה של השכנים, שגדלה
בשנת 2000 הפיק אלון את יינותיו הראשונים. הוא למד בינתיים גם אצל ניר שחם מיקב שורק, אצל יאיר מרגלית וגם בפקולטה לחקלאות ברחובות. בשנים הראשונות מכרו את היין לחברים. כשהיקב עלה על פסים עסקיים, מיהרה המשפחה להכשירו. צדוק מעסיק היום משגיח כשרות ופועלים שומרי מצוות שעובדים בהדרכתו.
"אמא שלי אמרה שבשבילה היין שלי היה כשר גם לפני כן. אנחנו מפיקים היום כבר 35 אלף בקבוקים בשנה. כשלקוחות החלו לדרוש תו של כשרות, החלטתי ללכת על הטוב ביותר והגדרת היינות שלנו היום היא כשר למהדרין. זה עוזר לי מאוד בייצוא ללקוחות שלנו בארצות הברית. כשליש מהיינות שלנו מיוצאים ליהדות האמריקאית. אנחנו מתכוננים לגדול עד 100 אלף בקבוקים בשנה ולכשרות יש משמעות מסחרית עצומה".
הבן הגדול גלעד משווק את היינות, ויוגב, הבן השני, לומד ייננות באיטליה. "הוא לומד בטוסקנה עם החברה שלו. בסוף לימודיהם הם יבואו ארצה, יתחתנו וייקחו את היקב לידיהם. נירה ואני מתכוונים לנוח בנווה המדבר שלנו".
כל היינות של יקב קדש ברנע אדומים. בכרמיהם גדלים כעת, חוץ מהקברנה סוביניון והמרלו, גם שיראז, קברנה פרנק, פטי וורדו ומורבדר. כשיתבגרו הגפנים של כל הזנים האלה יוכל יוגב הצעיר לפתח בלנדים מדבריים מעניינים ביותר.
אלון מפיק כרגע יין אדום בשתי רמות. גלעד הוא יין זני ואלון הוא בלנד של קברנה סוביניון עם מרלו. גלעד הוא יין אדום כבד אך מאוזן, המרלו מעיד במלוא עוצמת הפרי שלו שהוא בן המדבר. טעם פרי ההדר האופייני למרלו של השפלה מתחלף במדבר בטעם של שוקולד קלוי שתובל בקליפות תפוזים ממותקות. הקברנה סוביניון עדין יותר אך פחות מעניין. יינות סדרת הגלעד עולים רק 60 שקל, מחיר מפתיע ביחס להוצאות הגידול במדבר הרחוק.
לקראת פסח יופיע על מדפינו אלון 2007 של קדש ברנע - בלנד קלאסי של 70 אחוז קברנה סוביניון עם 30 אחוז מרלו. בטעימה ראשונה הוא מבטיח להיות יין מעולה ב-85 שקל. הוא מאזן יפה את עוצמת הקברנה והתיבול של המרלו ומפתיע ברכותו. האקלים היבש של הנגב מונע התפתחות של מחלות ומזיקים בכרמיו, ולכן אין צורך לרססם בכל מיני קוטלי טפילים.
אני אומר לאלון שאם האמריקאים יידעו שהיין הכשר שמגיע אליהם מהנגב הופק מענבים אורגניים שלא רוססו, הם יהיו מוכנים להוסיף כוכב לציוניו וכמה דולרים למחיריו. יין אורגני מקדש ברנע זה נס שאפילו משה רבנו לא חשב עליו.
טלפונים לתיאום סיור ביקב: אלון - 050-5354664, גלעד - 050-8693319.
בלנד צעיר שמתאים לשתייה כעת של כל ענבי בורדו האדומים שנקלטו ברמת הגולן. הוא עולה פחות מ-40 שקל ויש גם סדרה מצומצמת של בקבוקי מגנום גדולים (1.5 ל') ב-69 שקל. ממש האפיקומן של היינות.
בקברנה סוביניון הזה של תשבי עורבו מעט ענבי קברנה פרנק. התוצאה היא יין אדום בעל גוף אך עם רעננות פירותית נעימה. אולי זה בגלל התסיסה הקרה והארוכה שנמשכה כשלושה שבועות. בכלל היקב הזה מפתיע בשנים האחרונות בהשתפרות יינותיו האדומים. סדרת האסטייט היא בדיוק באמצע. היין הזה ילווה בעונג את ארוחת החג אחרי קריאת ההגדה ולפני התפרצות זמירות החג. למרות שהוא שהה כשנה בחביות העץ ואף לא סונן לפני הבקבוק, הוא אינו טניני ואני אשמח ללגום אותו גם ככוס ראשונה. מחירו 85 שקל.
ענבי המרלו מפתחים בהרי ירושלים עוצמה ארומטית. המרלו רזרב של רקנאטי שענביו באים משם הוא כזה. הוא מתאים להיות היין של אמצע הארוחה. לי הוא מזכיר עוגיית פרי הדר שנאפתה היטב. אין צלי בשר שלא יתחבר אליו ביד חזקה ובזרוע נטויה. 14.5 אחוזי האלכוהול שלו יסייעו גם בעיכול הארוחה הדשנה. יש בו גם מעט קברנה סוביניון שמרסן מעט את המרלו ההררי והופך את היין הזה לקלאסי, חגיגי ומכובד. מחירו 89 שקל.
נא להמתין לטעינת התגובות
