פרעה המלכה: הפרעה חאתשפסות התגלה כאישה
מבצע לפענוח זהותה של מומיה מצרית מסתורית הצליח להפתיע אפילו את החוקרים. תכירו את פרעה חאתשפסות, המלכה שהייתה מוכרת לנתיניה בכלל כגבר
דמות בת 3,500 שנה שנמצאה באזור לוקסור ומייצגת ככל הנראה את חאתשפסות אי.פי.איי
במוזיאון המצרי בקהיר מונחת גופתה של פרעה חאתשפסות, הנגלית מתוך ארון קבורה מכוסה זכוכית. זוהי ככל הנראה גופה של האישה שמלכה במצרים משנת 1479 ועד 1458 לפני הספירה. אך לא בזכות שלטונה נודעה חאתשפסות-אלא משום שהעזה להתחזות לגבר.
גילויה של המומיה האבודה של חאתשפסות עלה לכותרות בקיץ 2007, אך הסיפור האמיתי נחשף בהדרגה, בשטח ובמעבדות - ומוצג במלואו בגיליון החדש של "נשיונל ג'יאוגרפיק" בעברית היוצא השבוע לאור. בחיפושים אחר המלכה, שנעשו בסיוע מימון של "נשיונל ג'יאוגרפיק", השתלבו כלי העבודה המסורתיים של הארכיאולוגים - אתי החפירה והמברשות עם סורקי CT ומכשירים למיצוי דנ"א.
ב-1903 גילה הארכיאולוג הנודע האוורד קרטר את הסרקופג של חאתשפסות בקבר שהתגלה בעמק המלכים. ארון הקבורה, אחד משלושה שחאתשפסות ציוותה להכין לה, היה ריק. החוקרים לא ידעו היכן גופתה נמצאת ואם שרדה בכלל את המסע למחיקת זכר שלטונה שהתנהל בתקופת היורש שלה, תחותיד מס השלישי, שדאג להסיר בשיטתיות מהמקדשים, האנדרטות והאובליסקים את רוב תבליטי הקיר והפסלים המתארים אותה כמלך. המהלך שככל הנראה פתר את התעלומה החל ב-2005 על ידי זאהי הוואס, ראש פרויקט המומיות המצרי ומנכ"ל מועצת העתיקות העליונה של מצרים.
כל הטכנולוגיות המתקדמות ששימשו בניסיון פיצוחו של אחד מתיקי הנעדרים המפורסמים ביותר של מצרים לא הועילו. לולא הגילוי האקראי של שן בודדת, היא הייתה יכולה להמשיך לשכב לבדה בחשכה, באנונימיות מוחלטת. כיום היא מונחת בארון באחד משני חדרי המומיות המלכותיות במוזיאון המצרי, עם לוחיות הסבר בערבית ובאנגלית הטוענות כי זוהי חאתשפסות, הוד מלכותה המלך, שאוחדה לבסוף עם משפחתה המורחבת של פרעוני הממלכה החדשה.
ההיסטוריה הקדומה של הממלכה החדשה אפופה אי ודאויות, אבל ברור לכל כי בעת שחאתשפסות נולדה, הלכה מצרים וצברה כוח. כאשר בנו של יעד חמס (מייסד השושלת הפרעונית ה-18 וכפי הנראה סבה של חאתשפסות), אמנחותפ הראשון, לא הוליד בן שיירש אותו, כפי הנראה צורף המצביא מטיל האימה תחותימס למשפחת המלוכה לאחר שהתחתן עם בתו של יעחמס.
חאתשפסות הייתה בתם הבכורה של תחותימס ואשתו הראשית, המלכה יעחמס, אישה עם ייחוס משפחתי מפואר, אחת מצאצאיו הישירים של פרעה יעחמס. אבל לתחותימס היה גם בן שילדה לו מלכה אחרת, ובן זה, תחותימס השני, ירש את הכתר כשאביו "נח מחיי העולם הזה". וכך , הוחלט לחזק את השושלת המלכותית בדרך מסורתית ותחותימס השני וחאתשפסות נישאו והולידו בת אחת.
יורש עצר זכר נולד לתחותימס השני מרעיה זוטרה, איסיס. תחותימס השני לא הספיק למלוך זמן רב, וכאשר פרש לחיי העולם הבא, היורש שלו, תחותימס השלישי, עדיין היה נער צעיר. על פי הנוהג באותה תקופה מונתה המלכה חאתשפסות לשליטה בפועל עד שיתבגר יורש העצר המיועד. וכך החלה אחת התקופות המרתקות ביותר בתולדות מצרים העתיקה.
בת אצולה אמיתית
כיורשת בכירה, בתחילה פעלה חאתשפסות בשמו של בנה החורג, והקפידה לכבד את המוסכמות שלפיהן מלכות קודמות ניהלו את ענייני הממלכה בזמן שהצאצאים הצעירים גדלו. אך עד מהרה החלו כל הסימנים להצביע על כך שכהונתה של חאתשפסות תהיה שונה. תבליטי קיר מוקדמים מראים אותה מבצעת תפקידים השמורים למלכים, כגון הקרבת מנחות לאלים והקמת אובליסקים מאבן גרניט אדומה בעיר אסואן.
כעבור שנים אחדות בלבד היא קיבלה על עצמה את תפקיד מלך מצרים, הכוח העליון במדינה. בנה החורג, שבאותו זמן כבר ייתכן שהיה מוכן לשבת בעצמו על כס השלטון, הורד בדרגה והפך משנה למלך, וחאתשפסות המשיכה למלוך במצרים במשך 21 שנים.
ייתכן שלייחוס המשפחתי היה יד בדבר. יש לזכור שחאתשפסות הייתה בת אצולה אמיתית. המצרים האמינו באלוהיותו של פרעה; רק לחאתשפסות, ולא לבנה החורג, היה קשר ביולוגי למשפחת המלוכה האלוהית. עם זאת, עדיין נותר אותו עניין פעוט: היא לא הייתה גבר. המלוכה אמורה לעבור מאב לבן, לא לבת; על פי האמונה, תפקידו של המלך אינו יכול להתבצע בצורה הולמת בידי אישה. ההתגברות על הקושי הזה הצריכה פיקחות אדירה מצדה של חאתשפסות. כשבעלה מת, התואר שהעדיפה לשאת לא היה אשת המלך, אלא אשת האל אמון, כינוי שיש המאמינים כי הוא שסלל את דרכה אל כס המלכות.
חאתשפסות מעולם לא הסתירה את מינה בטקסטים; בכתובות שלה היא השתמשה רבות בסיומות הנקביות. אך בשנים הראשונות לשלטונה היה נראה שהיא מנסה לחבר את דמויותיהם של המלכה והמלך, כאילו פשרה ויזואלית היא שתפתור את הפרדוקס של שליט שהוא אישה. עם השנים נראה כי היא החליטה שיהיה פשוט יותר להתחמק לגמרי
מנושא השיוך המגדרי. היא הורתה להציג אותה אך ורק כמלך זכר, החבוש בכיסוי הראש של פרעה, לבוש בחצאית המיוחדת ועוטה זקן מלאכותי פרעוני, בלי כל מאפיין נשי.
לאחר מותה, בשנת 1458 לפני הספירה, בקירוב, המשיך בנה החורג לבנות את עתידו כאחד הפרעונים הגדולים בתולדות מצרים. עושה רושם כי תחותימס השלישי מצא דרך מיוחדת להעביר את שעות הפנאי. הוא החליט למחוק בשיטתיות את אמו החורגת, פרעה חאתשפסות, מההיסטוריה.
תקופה ארוכה ליהקו ההיסטוריונים את חאתשפסות בתפקיד האם החורגת הרעה של תחותימס השלישי הצעיר. הראיה לאכזריות שלה, לכאורה, הייתה פעולת הנקם שנעשתה בה לאחר מותה, כאשר בנה החורג הורה לתקוף את האנדרטות שלה ולמחוק את שמה המלכותי ממצבות הנצחה. ואכן, תחותימס השלישי עשה עבודה יסודית בהשמדת הסמלים שהציגו את חאתשפסות כפרעה, כפי שעשה כשהכה את הכנענים שוק על ירך במגידו. בכרנך הוסרו מקירות המקדש דמותה של חאתשפסות והקרטוש שלה (השם הרשמי של המלך המוקף במסגרת סגלגלה) והכתובות על האובליסקים כוסו בציפוי אבן-מעשה שבאופן לא מכוון דווקא שימר אותן במצב מצוין.
בדיר אל-בחרי, האתר שבו ניצב המיזם האדריכלי המרהיב ביותר של חאתשפסות, נותצו פסליה והושלכו לבור בחזית מקדש הקבורה שלה. עם זאת, אתרים שבהם נראית חאתשפסות בדמות מלכה נותרו ללא פגע, אך לכל מקום שבו הכריזה על עצמה מלך הגיעו הפועלים של בנה החורג עם אזמלים ופעלו בצורה מדויקת. ההשחתה לא הייתה החלטה רגשית אלא פוליטית, אומר החוקר זביגנייב זפרינסקי, מנהל המשלחת הארכיאולוגית הפולנית במצרים שחוקרת את מקדש הקבורה של חאתשפסות מאז 1961.
ערמומית וסכסכנית
מקדש הקבורה של חאתשפסות קנת גארת, נשיונל ג'אוגרפיק 2009
בשנות ה-60, כשארכיאולוגים גילו ראיה המצביעה על כך שנידויה של פרעה חאתשפסות התחיל לפחות 20 שנים לאחר מותה, קרסה אופרת הסבון של הבן החורג חמום המוח, שיוצא במסע נקמה נגד אמו החורגת המושחתת. נבנה תרחיש הגיוני יותר סביב האפשרות כי תחותימס השלישי נדרש לחזק את הלגיטימיות של בנו אמנחותפ השני כיורשו, אל מול תביעות מתחרות של בני משפחה אחרים.
וכך קרה שחאתשפסות, שבעבר סבלה מתדמית שלילית בשל שאפתנותה האכזרית וחסרת המעצורים, נערצת כיום בשל כישוריה הפוליטיים.
לדברי קתרין רוריג, כיום אוצרת במחלקה המצרית ב"מטרופוליטן" בניו יורק, אף אחד לא יכול לדעת איך היא הייתה. "היא שלטה במשך 20 שנים מפני שהייתה מסוגלת לשנות דברים. אני מאמינה שהיא הייתה ערמומית מאוד וידעה איך לסכסך בין יריביה, בלי לרצוח אותם ובלי להירצח בעצמה".
סריקות ה-CT כבר הספיקו להפריך תיאוריות שגרסו כי חאתשפסות נרצחה בידי בנה החורג. כפי הנראה היא מתה מזיהום שנגרם משן מודלקת, ומסיבוכים שנגרמו מסרטן עצמות מתקדם, וייתכן שגם סוכרת. הוואס משער כי ייתכן שהכוהנים הגדולים של אמון העבירו את גופתה לקבר של שפחתה כדי להגן עליה מפני שודדים.
באשר לבדיקות הדנ"א, הסבב הראשון התחיל באפריל 2007 ועד כה לא העלה ממצאים חד משמעיים, אך פרופ' אנג' ליק קורתלז מאוניברסיטת סטוני ברוק בניו יורק מסבירה שבדגימות עתיקות אף פעם אין התאמה של מאה אחוזים, משום שהרצפים הגנטיים אינם שלמים.
לדבריה, נבדק "דנ"א מיטוכונדרי במומיה שחשדנו שהיא של חאתשפסות ובמומיה של סבתה, יעחמס נפרטרי, אשתו ואחותו של יעחמס הראשון, שזוהתה בוודאות. ועל פי תוצאות ראשוניות, יש סיכוי של 30 עד 35 אחוז שאין קשר משפחתי בין שתי הדגימות, אבל חשוב לי מאוד להדגיש שאלו רק תוצאות ראשוניות".
ומדוע היה כה חשוב לוודא כי הגווייה אכן של חאתשפסות? כי רק סיפורה המרתק של המלכה האלוהית יכול להפיח היום רוח חיים בהיסטוריה המדהימה של מצרים הקדומה.
נא להמתין לטעינת התגובות
