צאו מהסרט: כוכבי קולנוע על ארבע

כלבים בסרטים יכולים להיות חמודים, מצחיקים ושובי לב, אבל צפייה בהם לאו דווקא מרחיבה את מעגל מאמצי הכלבים באוכלוסייה. לרוב, הסרטים האלה רק משכנעים את המשוכנעים

עדי כץ | 1/4/2009 12:36 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
ארבעה סרטי כלבים מרצדים בימים אלה על מסכי הקולנוע. "בית מלון לכלבים", "הצ'יוואווה מבברלי הילס", סרט האנימציה "בולט" ו-"מארלי ואני" (על פי ספרו המקסים של ג'ון גרוגן) נותנים לאלה שיודעים לגנוב את ההצגה לעשות את זה כמו שצריך.
גיבור הסרט
גיבור הסרט "מארלי ואני" על השטיח האדום צילום: רויטרס


מבלי להתעכב על ההבדלים בין הסרטים (שלושת הראשונים הם סרטי ילדים והרביעי הוא קומדיה רומנטית המיועדת גם למבוגרים), מדובר בז'אנר המגייס, ובהצלחה, את חינניותו הידועה של הכלב כדי לגרוף רווחים בקופה. אבל האם סרטים שכאלה, מקסימים ומרגשים ככל שיהיו, מעודדים אימוץ כלבים?

הווטרינר ד"ר אבי פצ'ו מאמין שלא. "מי שהולך לראות סרטים כאלה הוא לרוב מישהו שממילא אוהב כלבים וכבר יש לו כלב או שניים. מי שלא אוהב כלבים לא יגיע לסרט כזה. צפיתי בסרט "בית מלון לכלבים", שמספר על ילדים שאוספים כלבים חסרי בית, וראיתי הרבה אנשים באולם עם דמעות בעיניים. אלה הם המשוכנעים. אלה אנשים שמבינים, גם בלי לראות את הסרט, שלא נוטשים כלבים, ומזדהים באופן מוחלט עם הגיבורים. באיזשהו מקום, סרט כזה מתפרץ לדלת פתוחה".

ועוד שאלה: האם סרט על כלבים המיועד לילדים יכול לעשות את העבודה דרכם? גם בעניין הזה, פצ'ו ספקן. "הקטע של ילד שנדלק על כלב בסרט ורוצה אחד כזה הביתה כמעט אף פעם לא נגמר טוב", הוא אומר, "בשביל ילד קטן, כלב זה כמו גיימבוי. הוא לא מבין את המשמעות של אחריות לכלב, ואם ההורים לא בעניין, או שאורח החיים שלהם לא מתאים לזה, הכלב ימצא מהר מאוד את דרכו החוצה. עם ילד בוגר יותר, מגיל עשר ומעלה, אפשר לדבר על אחריות והשתתפות במטלות".
נטע גרטי והמלטזים

גם אנשים שרוכשים כלב מהגזע האופנתי שכיכב בסרט מסוים, אינם מועמדים, לדעתו, להפוך לבעלים מסורים לכלב. "הכי גרוע זה לקחת כלב כסמל סטטוס או כמותג בעקבות סרט, פרסומת בטלוויזיה, או בגלל שלסלבריטי כזה או אחר יש כלב כזה", הוא אומר, "אנשים שלקחו דלמאטים אחרי הסרט "על כלבים וגנבים" זרקו אותם אחרי שבוע, כי הם לא רצו כלב-הם רצו דלמאטי כמו בסרט".

סיבה אפשרית נוספת לכך שסרטי הכלבים מעודדים, אם בכלל, רק רכישת כלבים גזעיים, היא השימוש בעיקר בהם בסרטים. כוכבי הסרט "בית מלון לכלבים", למשל , העוסק כאמור בכלבים נטושים וחסרי בית, הם כולם כלבים גזעיים. לדברי אייל קליין מ"בית הספר לכלבים", המאלף כלבים וחיות אחרות להפקות קולנוע וטלוויזיה, הסיבה לבחירה בכלבים גזעיים היא האפשרות להשתמש ביותר מכלב אחד. לכלב מעורב, מן הסתם, קשה מאוד למצוא כפיל.

 "כדי לגלם את מארלי ב'מארלי ואני' השתמשו ב-21 לברדורים", הוא מסביר, "אחד יכול לעשות טוב יותר פרצוף עצוב ואחד פרצוף שמח, אחד מגלם אותו כשהוא גור, אחד כשהוא בוגר ואחד כשהוא זקן. לכל כלב יש גם יכולות שונות, וזה מקל את העבודה על הסט. לי יצא לעבוד גם עם כלבים מעורבים בסרט חדש של אתגר קרת ושירה גפן, למשל, ששם ביקשו במיוחד כלב מעורב שייראה מסכן, ובאמת לא היה פשוט לעבוד כל הזמן עם אותו

כלב".

קליין לא מגדל את הכלבים בעצמו, ומגייס, לפי הצורך, כלבים ממאלפים אחרים ומבתים פרטיים, שאיתם הוא עובד ספציפית על מה שמתבקש על הסט. בסדרת הטלוויזיה "הבורר" הוא אימן שני מלטזים לשבת עם נטע גרטי בתחנת משטרה במשך שעות בלי לזוז, בסדרה "תמרות עשן ", פקד על כלבי רועה גרמני להסתער בנביחות על אחת הדמויות ובפרסומת לחברת ביטוח גרם לפיטבול לרדוף אחרי "פורץ".

אבל לא רק כלבים עבדו תחת שרביטו באתרי צילום. באחת הפעמים הוא התבקש להביא חמור. "זה היה בסרט בשם 'לבנון' שעוד לא יצא", הוא מספר, "הייתי צריך לגרום לחמור ללכת לבד במחסום, וזה לא היה פשוט. עם חיה כמו חמור קשה יותר לעבוד. כלב אפשר להניע באמצעות אוכל או צעצוע, אבל חמור הוא חיה אינטליגנטית שלא תמיד מוכנה לעשות מה שאתה רוצה. כלבים יכולים לבצע טריקים מורכבים, למרות שבדרך כלל הציפיות של בימאים נמוכות יותר. רוצים שינבח, שיקפוץ או שלא יזוז".

האם כלבים נהנים מהעבודה המפרכת על הסט קליין טוען שהוא, לפחות, עושה הכול כדי להקל על הכלבים את העבודה הממושכת והמעייפת. "מתוקף תפקידי אני דואג להם לארוחות ולהפסקות בעבודה ומתנה את ההשתתפות שלהם בכך שהצילומים לא יתבצעו בשעות חמות מדי. כלב לא מרוצה לא עובד. אם אני רואה שקשה לכלב, אני מבקש להפסיק את הצילומים".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''בית-חיות מחמד''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים