אי האיזמרגד: מבט עומק לדרום אירלנד
חגיגה של מרחבי טבע ירוקים, היסטוריה קלטית עשירה ומרתקת, מצודות עתיקות ואתרי מנזר קדושים, גנים יפהפיים וגם חבלי ארץ מיוחדים במינם. יש מה לעשות בדרום האי הירוק. שבוע אירלנד
תחושה של כיף, רוגע וסימפטיה. טירה טיפוסית באירלנד צילום: מוטי ברנדס, עולם אחר
לרוגע שלה הגיעה אירלנד רק בתקופה האחרונה, לאחר הצטרפותה לשוק האירופי המשותף בשנת 1973. עד שנות ה-20 הייתה אירלנד ידועה בעיקר בזכות ההיסטוריה הסוערת שלה בת מאות השנים, שעיקרה מאבק נגד השלטון הבריטי. את כינויה של אירלנד – אי האיזמרגד ( The Emerald Island) או האי הירוק – אפשר כבר לחוש בנחיתה בנמל התעופה בדבלין.
האי האירי מחולק למדינת אירלנד – שגודלה 70 אלף קמ"ר והיא בת ארבעה מיליון תושבים – וכן לצפון אירלנד, חלק מבריטניה - שגודלה 13 אלף קמ"ר והיא בת מיליון וחצי תושבים. הגבול היחיד בין שתי המדינות הוא זה המסומן במפה, וניתן לעבור מחלק אחד לשני ללא מחסומים.
היום צפון אירלנד שקטה יותר במשנים עברו, ומי שרוצה יכול לטייל בה בכיף. הנוף לדרום אירלנד דומה, היופי משגע לא פחות, השפה זהה בשני החלקים וכל ההבדל הוא שהכבישים טובים יותר בצפון והקנייה שם היא בשטרלינג ולא ביורו.
הרי הוויקלו: חגיגה של מרחבים ירוקים
את הטיול בדרום אירלנד מומלץ להתחיל באיזור הרי הוויקלו (Wicklow) הנמצאים מדרום לדבלין (Dublin) הבירה. חגיגת הירוק תלך ותגבר בגני פאורסקורט (Powerscort) ובמפל הנושא את אותו שם, שהוא גם הגבוה במפלי אירלנד. מקומות יפים נוספים בוויקלו הם פארק היער (Avondale) וכן נקודת מפגש בין הנהרות המכונה (Meeting of the Waters).
באיזור הויקלו
נמצא גם המנזר גלנדלוך (Glendalough), הממוקם בפינת חמד בין אגמים קטנים ופלגי מים. באתר המנזרי הזה נח מגדל עגול, המתנשא לגובה של 33 מטרים וקשור בסיפור קליטת הנצרות באירלנד הקלטית. המסורת מספרת כי הנזירים הצליחו להשתלט בתחכום רב על מקומות פולחן קלטיים ולהביא להתנצרותם, ובכך נמנעו מעימותים והצליחו באלגנטיות להעביר את הקלטים על דתם.
העיר קילקני: פרק חשוב בהיסטוריה האירית
עיר מתקופת ימי הביניים. קילקני צילום: Irish Typepad, cc-by
לאחר הביקור באיזור הרי הוויקלו אפשר לשנות כיוון ולפנות מערבה, לעבר פנים האי. מומלץ להגיע לגנים היפים המכונים Altamont ולראות את מבנה הדולמן העתיק בגבעת בראון (Brown's Hill), הנמצא בסמוך לגנים.
הצפייה במבנה שעשוי אבנים גדולות יחזיר אתכם 5,000 שנה לאחור לתקופת האבן החדשה, אז תושבי אירלנד נהגו להקים מקומות קבורה שכללו פעילות הנדסית של הרמת אבנים כבדות. עד היום מתקשה המחקר המודרני להסבירה.
לאחר מכן ניתן להגיע אל העיר קילקני (Kilkenny), בה אפשר להתוודע לפרק חשוב בהיסטוריה של אירלנד. זוהי עיר מתקופת ימי הביניים שבה נהגו האנגלים לשבת בתוך העיר מוקפת החומה ולהשאיר את המקומיים האירים מחוצה לה. זאת על מנת למנוע השפעות מזיקות על האנגלים "הנאורים". לאחר מכן כדאי לבקר במצודת קילקני, היושבת על נהר הנור החוצה את העיר.
מערבה משם נמצא אחד האתרים המרשימים ביותר באירלנד – סלע קאשל (Rock Of Cashel). האגדה מספרת שהסלע הופל על ידי השטן במעופו ומאז הוא חזר ונכבש, נבנה ונהרס במשך 1,000 שנה על ידי מלכים ובישופים, עד שהפך לבסוף לאתר עליה לרגל. אם אתם צמאים, אתם מוזמנים להגיע אל מזקקת הוויסקי של מידלטון (Midelton), דרומה מקאשל.
מצודת בלרני: לנשק את האבן המפורסמת
הזכות לשקר חופשי. מצודת בלרני צילום: spi516, cc-by
את הטיול אפשר להמשיך במצודת בלרני (Blarney), הנמצאת צפונה מהעיר קורק (Cork) שהיא העיר השלישית בגודלה באירלנד. אם תטפסו למצודת בלרני ותנשקו את האבן המפורסמת, תזכו את עצמכם בזכות לשקר באופן חופשי במשך שבע שנים. מקור הסיפור בטענותיה של המלכה אליזבת הראשונה, שטענה כי הבעלים של המצודה שיקר לה במשך עשרות שנים בעזרת לשונו החדה.
נסיעה מהעיר קינסייל (Kinsale) לאורך החופים הדרומיים בכוון מערב תביא אתכם לפרק עתיק נוסף באירלנד – מעגל האבנים דרומבג. המבנה, בן 2,000 שנה, היה חלק מפולחן הקשור לגרמי השמים שעזר בקביעת לוח השנה.
אם תמשיכו צפונה, תגיעו אל העיירה הקטנה בנטרי (Bantry), שבה נמצא "הבית של המלשין". בזמן המרד האירי נגד השלטון הבריטי בשנת 1796 עמד צי צרפתי לנחות בעיירה ולהצטרף למורדים. המקומי ריצ'ארד וויט זיהה את האניות והזעיק את הבריטים – ולאות הוקרה על פועלו הוענק לו בית בנטרי במתנה.
טבעת קרי: אתר חובה לתיירים
נופי מים ומרחבים ירוקים. טבעת קרי צילום: Shadowgate, cc-by
בהמשך הטיול מומלץ להגיע לביקור בטבעת קרי (Ring of Kerry), אתר חובה לכל אחד משלושת מיליון התיירים המגיעים לאירלנד מדי שנה. בטבעת קרי ניתן לראות נופי מים ומרחבים ירוקים ואף לבקר בבית ובגן היפה של דניאל אוקונול, מי שהיה ה"הרצל של אירלנד".
לאחר מכן אפשר להציץ אל העיירה הקטנה סנאם (Sneem) ולקנח בצפייה בכלבי רועים, השולטים בעדר כבשים על פי שריקותיו של בעל הכבשים. בסוף הטיול בטבעת קרי אפשר להגיע אל הפארק הלאומי של העיירה קילרני (Killarney) וליהנות מחגיגת אגמים, זרימות, יערות ואפשרות למסלולי הליכה קלים.
בין ביקור תיירותי כזה או אחר מומלץ לקפוץ אל הפאב האירי המקומי. הפאב האירי היה בעבר מקום לגברים בלבד ובילוי בו לווה בשכרות, גסות ואלימות. היום זהו מוסד שוויוני ומתורבת, ומעבר לשתיית הבירה נוספו ארוחות קלות, הקרנות של תוכניות ספורט ושירה אירית מסורתית.
צוקי מוהר: אתר הטבע המרשים ביותר
האתר המרשים ביותר. צוקי מוהר צילום: atomicpuppy68, cc-by
צפונה מקילרני נמצא חצי אי יפה נוסף הנקרא דינגל (Dingle). חוץ מהיופי של הטבע, תוכלו לראות שרידים של מבני האבן המכונים Beehive Huts. אלה מזכירים איגלו ששימשו בעבר למגורים, והיוו חלק מצורת המגורים בתקופה הנוצרית-הקלטית.
בנסיעה נוספת צפונה דרך העיירה טרלה (Tralee) אפשר להגיע לנהר השאנון (Shannon) ולחצות אותו במעבורת. משם ניתן לבצע הקפה דרך העיר לימריק (Limerick) ולאחר מכן לבלות בעיירה בונרטי (Bunratty). בעיירה זו נמצאת מצודה יפה וכפר אירי מסורתי משוחזר. חלק מהבתים הועתקו לכאן בזמן בניית נמל התעופה הגדול שאנון, הנמצא קילומטרים ספורים ממערב.
משם מומלץ להגיע אל אתר הטבע המרשים ביותר באירלנד – צוקי מוהר (Cliffs of Moher). אלה צוקים המתנשאים לגובה של 200 מטרים ופרושים לאורך קילומטרים אחדים בחוף האוקיינוס האטלנטי.
בארן: ארץ הגזירה
מדהים ביופיו. איזור הבארן צילום: dusi-bbg, cc-by
לאחר מכן אפשר להגיע "לארץ הגזירה" של אירלנד – איזור הבארן (Burren) שנמצא צפונה מצוקי מוהר. האיזור כולו סלעים אפורים, עצים מועטים, צמחייה דלילה ומעט מים – ובכל זאת מדהים ביופיו.
המסורת מספרת כי באמצע המאה ה-17 שלט באנגליה אוליבר קרומוול, שעמד בראש צבא הפרלמנט וניצח במלחמת האזרחים את צבא המלך. אחרי ניצחונו, ערך מסעות עונשין לכל מי שתמך במלך. לאחר שהרג אלפים מבין האירים הקתולים שתמכו במלך, שלח את אחד מקציניו לחפש מקום מתאים להגליית אחרים.
אותו קצין ממושמע חזר מאיזור הבארן ודיווח לקרומוול כי "זהו איזור שאין בו עץ כדי לתלות אדם, אין בו די מים כדי להטביע אדם ואין בו די קרקע כדי לקבור אותו". התיאור הזה נשמע מתאים לקרומוול, שהפך את הבארן לאיזור הגליה.
חצי האי קונמרה: חבל ארץ מיוחד במינו
על המפה. מנזר קלומנקנויז צילום: spi516, cc-by
בקשה איזור הבארן נמצאת העיר גאלווי (Galway) התוססת, הממוקמת גם בפתחו של חצי האי קונמרה (Konemara). אם תגיעו לגאלווי בחודשי הקיץ, חפשו את מופע הסיאמסה (Siamsa) - מופע שירה וריקודים אירים נחמד להפליא. מרבית המטיילים באירלנד רואים בקונמרה את הנקודה הקיצונית, וממנה מתחילים את החזרה לכיוון דבלין.
קונמרה הוא חבל ארץ מיוחד, שבו מגוון רב של נופים, משטחים חשופים ויערות עבותים. במקום זה ניתן לראות את כריית הכבול המשמש כחומר הסקה ביתי וכחומר זיבול לחקלאות. מבנה מיוחד עם סיפור רומנטי בצידו הוא מנזר קילמור (Kylmore Abbey) הנמצא סמוך לפארק הלאומי של קונמרה. בפארק עצמו ניתן לטייל רגלית במסלולים קצרים.
בחזרה לכיוון דבלין אפשר לבקר במנזר קלונמקנויז (Clonmacnoise). כמו אתרים נזיריים האחרים, נמצא המנזר בסמוך למקווה מים, זאיור נהר השאנון. אם תסתכלו במפה תראו שהוא נמצא ממש במרכז אירלנד.
האגדה מספרת כי סנט קיראן, אחד מהנזירים הראשונים, ראה בחלומו עץ הגדל במרכז אירלנד. מורו פתר את החלום וציווה עליו להקים כנסייה באותו מרכז. קלונמקנויז הפך למרכז הדתי החשוב ביותר באירלנד במשך מאות שנים, ואפילו האפיפיור ביקר במקום לפני כמה שנים. חשוב לדעת כי אתר נזירי באירלנד אינו רק מנזר. זהו מקום יישוב, בו גרו מאות אנשים שנוסף לדת עסקו בחקלאות, במלאכה וקיימו חיי קהילה פעילים.
דבלין: מגוריהם של רבע מאוכלוסיית המדינה
שווה ביקור. מכללת טריניטי צילום: infomatique, cc-by
מזרחה משם אפשר לבקר בגנים היפניים, שבהם נמצאת חוות סוסים בה מטפחים זני סוסים משובחים. בסופו של דבר כדאי להגיע לדבלין, בה יושבת כרבע מאוכלוסיית המדינה. חשוב לדעת כי חלק גדול מאתרי דבלין נמצאים במרחק הליכה זה מזה.
בדבלין יש אתרים רבים הקשורים להיסטוריה המרתקת של אירלנד. כך למשל אפשר לבקר בבית הדואר המרכזי, בו פרץ מרד חג הפסחא בשנת 1916; או בבית הכלא קילמינהם, האוצר בין קירותיו את היסטוריית המאבק לעצמאות משלטון בריטניה.
אחד המקומות השווים ביקור בבירה הוא טריניטי קולג' (Trinity College), האוניברסיטה היוקרתית של העיר, בעיקר בגלל אולם הספרייה המדהים שלה. סמוך לה ממוקמים מוזיאונים אחדים וכן מדרחוב הקניות של דבלין – רחוב גראפטון (Grafton Street).
גן סטפן הקדוש: איך הפך התלתן לסמל אירלנד
להצטרף אל הדבלינאים. גן סטפן הקדוש צילום: bk86a, cc-by
בקצה הרחוב נמצא גן סטפן הקדוש (St. Stephen's Green), שכדאי לבקר בו בהפסקת הצהריים ולהצטרף לדבלינאים הממלאים את שביליו ומדשאותיו. במרחק מה מכל אלה נמצאת מצודת דבלין שהייתה מרכז השלטון הבריטי השנוא במשך שנים רבות. מערבית ממנה אפשר להגיע לשתי קתדרלות מרשימות – כנסיית ישו (Christ Church) וקתדרלת סנט פטריק.
המסורת מספרת כי פטריק היה נער אנגלי שנחטף והובא לאירלנד כעבד והועסק ברעיית צאן, דבר שהותיר לו זמן רב למחשבה ולהרהורים. לאחר כמה שנים הצליח להימלט חזרה לאנגליה, אך בת קול קראה לו לחזור ולהלך בקרב תושבי הארץ הקלטים ולהביא להם את בשורת הנצרות.
על כן, הוא חזר בשנת 432 והחל בפעולתו המוצלחת. כדי להסביר לתושבים הקלטיים את רעיון "השילוש הקדוש" הנוצרי, לקח פטריק עלה של תלתן שהיה מוכר לקלטים הכפריים והסביר שכמו שעלה התלתן בנוי משלושה חלקים המהווים חלק אחד, כך גם השילוש הקדוש. פטריק הפך לקדוש המקומי, הן לקתולים והן לפרוטסטנטים, והתלתן הפך לאחד מסמלי אירלנד.
אל תשכחו לבקר בפאבים שעליהם מופיע השילוט "מוזיקה אירית מסורתית" (Traditional Irish Music). במקומות אלה תשב קבוצה קטנה של מנגנים, לעתים מנגן בודד, וכך מובטחת חגיגת זמר אירית נחמדה, שאינה כרוכה בתשלום. עם זאת, יצפו מכם לקנות שתייה במהלך הערב.
נדי אורמיאן הוא מדריך טיולים לאירלנד בחברת עולם אחר
נא להמתין לטעינת התגובות
