הטרק הכי גבוה בארץ: טיול בבניאס ובחרמון
בין צמחייה פראית, מצוקי נחל ומעיינות זורמים נמצא מסלול יפהפה המתחיל בעין בניאס ומסתיים בפסגות הר החרמון. עם קצת סבלנות ניתן להבחין בחזירי בר, שפני סלע ובזים
איזור רמת הגולן והר החרמון נוצרו בסדרת התפרצויות געשיות בתקופות קדומות, ועל כן סלעי הגולן הם מבזלת וטוף שחורים. אך המיתולוגיה הדרוזית מסבירה בצורה אחרת את סיפור לידתו של החרמון ואת מקורם של סלעי הבזלת הענקיים וכן מה מביא את השלגים והרוחות העזות לנשב בפסגתו.
על פי המיתולוגיה, מאז ומעולם שררו הקנאה והיריבות בין הכפרים הדרוזים ברמת הגולן. הם התחרו על שטחי מרעה, דרכי גישה למעיינות, יוקרה וכח. מוכתר הכפר מג'דל-שמס, שיח' ג'אמל נשוא הפנים, הצליח להשליט שלום בין הכפרים על ידי גידור שטחי המרעה ודרכי הגישה למעיינות.
אך העיזים שהיו רעבות לא הכירו בהסכמים, גבולות וגדרות. חיש קל הן קפצו מעל, פלשו לשדות, טעמו מהמטעים ואכלו מהירקות. כעסו בעלי השדות וביקשו לנקום. באותם הימים האמינו התושבים שאיש מסתורי, הלבוש שחורים וחי בראש הגבעה, הוא איש בעל יכולות כישוף. בכל פעם שהתחוללה סערת רוחות ביאזור האמינו שידו בדבר.
בעלי השדות קראו למכשף השחור וביקשו את עזרתו. המכשף חייך והבטיח לגנוב את נשמתו של שיח' ג'אמל ולהחביאה במקום שאף אחד לא יוכל להגיע אליו. הציב המכשף עצים למדורה ועליהם סיר ברזל גדול ובו נוזל שחור, סמיך, מבעבע ובעל ריח מוזר. מעל הסיר עמד המכשף, קרא לכוחות האופל, בחש ומלמל כשפים ולחשים.
לפני עלות השחר יצא המכשף לבית השיח' וכתב כשפים ולחשים על קירות הבית באמצעות הנוזל שבסיר. האגדה מספרת כי נשמתו של השיח' יצאה מגופו בעשן לבן ונלכדה בקופסת העץ של המכשף. כעת היה עליו למצוא דרך להחביא את הקופסה במקום שבו
עמד המכשף ונופף במקלו, קרא לסלעי הענק להיאסף זה על זה, לחש ומלמל והסלעים נערמו על הגבעה שהלכה והגביהה להר עצום וענק. את הקופסה טמן בראש ההר. על מנת למנוע מאנשים לטפס לראשו, הציב המכשף את הרוחות והשלגים כשומרים. לעת לילה מלאכתו הושלמה.
בינתיים בביתו של השיח' קיננו בני המשפחה משום שהשיח' לא קם ממיטתו. הנשים ספקו כפיים והתלחשו על כוחות השחור, הילדים צעקו בכאב. כשיצאו מהחדר ראו את הכיתוב על הקירות, את הגבעה שהפכה להר ענק ועצום והבינו כי אביהם איבד את נשמתו לנצח.
רק בנו הקטן של השיח' לא אמר נואש, ארז מקל וצידה לדרך ויצא לטפס על ההר ולהציל את אביו. טיפס הבן אך לא יכול היה לסלעי הענק, החליק לאחור בשלג הרטוב והרוחות סימאו את עיניו. בייאושו הגיע לברכת רם הגועשת, המכונה "עינו של אלוהים" – מקום קדוש לדרוזים, שבו מתכנסים לטקסים ותפילות.
כרע הבן על ברכיו והתפלל. הבטיח לאל את כל רכושו והתחייב למעשים טובים – הכל כדי שיעזור לו ויראה לו את הדרך להציל את נשמת אביו. לפתע שקטה הבריכה, מימיה הצטללו, במים נשקפו ענפי עץ הדובדבן שמעל ונראו לנער כמפת דרכים. שינן הבן את המפה, קד קידה לכיוון הבריכה, הודה לאל ויצא שוב להר.
ובאמת, בעזרת המפה מצא הנער שביל נסתר בין סלעי הענק שהוביל אותו מעלה לפסגה והגן עליו מהרוחות העזות. בפסגה מצא את הקופסה, שב איתה לביתו ואביו התעורר לחיים.
מאז ניצב הר החרמון הענק בצפון הגולן, ומהווה אטרקציה ואתגר למטיילים הרבים הפוקדים אותו, כשאת הדרך לפסגתו חוסמים השלגים ורוחות החורף העזות.
מי שרוצה לטייל באיזור החרמון יכול להתחיל את המסלול בעין בניאס השופע במורדות הגולן, כשני קילומטרים צפון מזרח לקיבוץ שניר. השם בניאס הוא שיבוש ערבי לשם פאן יאס, העיר של האל פאן – אל הרועים שהצטיין בנגינת החליל במיתולוגיה היוונית.
באתר יש שתי מערות ובתוכן שרידי התיישבות ופולחן מכל תקופות ההיסטוריה. המקום פרח בתקופת הרומית והפך לעיר שוקקת, בה היו מקדשים לקיסרי רומא שגם באו לנפוש בה. בימים אלה הוכרז האתר כגן לאומי וכאחד משבעת פלאי ישראל.
כ-150 מטרים צפונית לעין בניאס נמצא שפך נחל גובתה, שמטפס ומגיע עד התחנה העליונה של רכבל החרמון. זהו מסלול יפהפה בין סלעים וצמחייה ייחודית להר צפוני וגבוה זה. תשתית הנחל מחלחלת והמים הזורמים בו אינם נראים לעין, אך באוזניים רגישות ניתן לשמוע את הזרם בדרכו.
המסלול מטפס ועולה, ובדרך אפשר לראות מצד ימין על מצוקי הנחל את אתר ההנצחה לחללי סיירת אגוז. בנוסף אפשר לראות את מצודת נמרוד, עליה אמר פעם הסופר מארק טווין שזהו תל החורבות הנהדר בעולם. במאמץ נוסף אפשר להגיע לגדר המקיפה את בתי המושב נווה אטי"ב.
המושב נווה אטי"ב מתפרנס בעיקר מהפעלת אתר הסקי בחרמון, אך גם מחדרי אירוח ומטעי דובדבנים, תפוחים ואגסים. המושב נקרא על שם ארבעת לוחמי סיירת אגוז שנפלו בגולן. כאן ניתן לאכול, לנפוש ולהתארגן לקראת המשך הטיפוס במעלה ההר. לאחר מכן אפשר לצאת צפונה להר סנאים בדרך עפר הטובה לנסיעה בג'יפים ומסומנת באדום במפת שבילי הגולן.
הדרך מטפסת על צלע ההר ולאחר כשלושה קילומטרים מגיעה התפצלות. ניתן לפנות לשביל המסומן בשחור, ולאחר כחצי קילומטר להגיע לשרידי יישוב וחורבות יפות של מקדש יטורי (שבט ערבי קדום). שם אפשר לראות עמודים יוונים, כתובות, כותרות ובעזרת הדמיון –עיר קדומה שוקקת ומפוארת. בהמשך ניתן לחזור לשביל האדום ולטפס צפונה להר כחל.
משמאל נמצאת פסגת ההר ועליה מכרה כחל נקדום וננטוש. הכחל הוא מינרל על בסיס עופרת, ממנו הפיקו את הצבע הכחול ששימש לצביעת העיניים של בנות העולם העתיק. אם שומרים על שקט, אולי אפשר להצליח לראות חזירי בר, שפני סלע, שועלים ובזים המרחפים מעל. השביל פונה מזרחה באפיק נחל ערער, ולאחר כשני קילומטרים נוספים אפשר להגיע לבקעת ולבריכת מן ולכביש העולה לאתר הסקי.
חשוב לדעת כי זהו מסלול ארוך ואתגרי ולכן מומלץ לחלק אותו ליומיים עם לינה באחד הצימרים של נווה אטי"ב. אפשר גם לעשותו בכיוון הפוך, כל הדרך בירידה מהחרמון לבניאס. כמו כן, יש להודיע לצבא על טיולים בהר סנאים ובהר כחל.
מני נחמן הוא מדריך טיולים
לעוד טיולים
נא להמתין לטעינת התגובות
