בין שמיים לארץ: ביקור באי קאפרי
13 אלף תושבים זוכים בכל בוקר להתעורר בין צוקים תלולים, נוף מרהיב, פסגות יפהפיות, אלפי תיירים סקרנים ומערה כחולה אחת. אבי גרצמן חזר מביקור בלתי נשכח באי קאפרי. שבוע איטליה
כשנגיע לפסגה, מפעיל המתקן המקומי יצעק בקול גדול ובעברית עם מבטא איטלקי: "ת'רים ת'מוט, קפוץ ימינה". לרגע נזכרנו שאנחנו בעוד אתר תיירותי שחייבים לראות. אבל זה לא הפריע לנו לקחת נשימה עמוקה של אוויר הרים צלול בדרום איטליה ולהתמוגג אל מול הנוף הנשקף מהפסגה.
במרחק של חצי שעה מנמל העיר נאפולי, 250 קילומטרים דרומית מרומא, שוכן האי קאפרי (Cápri). כ-13 אלף תושבים זוכים כל בוקר להתעורר בין צוקים תלולים, נוף מרהיב ולהסתובב בין רגליהם של אלפי תיירים.
הנקודה הראשונה בסיור היא המערה הכחולה. האיטלקים משווקים בהצלחה את הנקיק בלב הים, שמימיו קיבלו גוון כחול מרשים כל כך. האגדות מספרות שבעבר שימשה המערה כמקום הרחצה של עשירי רומא.
שיט קצר ולא סימפטי מוביל אתכם לתור ארוך של סירות עמוסות בתיירים סקרנים המחכים לחזות בפלא.
אם אין ברשותכם מצלמה משוכללת, לא תצליחו לתעד את הפלא. מהו טיול בחו"ל אם לא הזדמנות להגדיל את מאגר הזיכרונות המצולמים שלכם. אך התמונה יוצאת מטושטשת – כחול עם רקע של סלע.
תוך כדי שיט קצר, מנעים את זמנכם איטלקי מזמר, בדומה לגונדוליירים של ונציה. אחרי 30 שניות משיט הסירה האיטלקי כבר מבקש שוב להתכופף. לאחר מכן יוצאים לים הפתוח עם הרגשת החמצה ועם הבטחה שבפעם הבאה על הכתף תהיה מצלמה משוכללת יותר.
חוזרים ליבשה. אל הכפרים הגבוהים באי אפשר להגיע בכמה דרכים. רכבת הרים מקומית שמשמשת בעיקר את המקומיים, מונית או מיניבוס תיירים קטן. הדרך עקלקלה – לא פלא שרוב המקומיים בוחרים בכלי רכב דו גלגלי. הנתיבים הצרים והקרבה לקצה ההר גורמים לכם לעצום עיניים. הים המשתלב עם חלקי ההר מזכירים למה הגעתם לכאן, והעיניים נפקחות.
כשמגיעים לסמטאות האי, המדרכות עם אבני הסלע הגדולות וריח של תבשילי ים גורמים לכם לרגע לשכוח שאתם תיירים. אבל כניסה לחנות המזכרות מזכירה מאין באתם. הנחיתה למציאות מתרככת כשבחנות המשקאות מקבלים כוסית קרה ומשובחת של לימונצ'לו.
רגע אחרי, הגיע הזמן לממש את ההבטחה הגדולה של האי – העלייה ברכבל לפסגה. בעליה אפשר בעיקר לבחון את אורחות החיים של המקומיים. בעלי החיים בחצר, הגידולים והשלווה הקבועה בדרך למעלה.
הפסגה כובשת. במרחק של רבע שעה מהכפרים קאפרי ואנה-קאפרי אפשר לשכוח מהתמסחרות היתר של האי, ממחירי המזכרות הגבוהים, מאוכל באיכות נמוכה שעולה יותר מדי ומדרך שלא מומלצת לבעלי קיבה רגישה. בפסגה נושמים, מסתכלים ונפעמים. אם יש זמן למשקה, אין טוב מכך. לא לשכוח להצטלם.
בדרך חזרה שטים בין שמיים וארץ. הרגל שוב כמעט נוגעת בצמרות העצים, אתם משתאים מהים הנפרש לפניכם, העיניים דואגות לתפוס עוד רגע אחד של מפגש האופק עם הצוק. היד מנסה להחזיק במוט הקטן הסוגר את הכיסא, ותוך כדי גם לצלם כמה תמונות מלמעלה. בדרך חזרה לרומא אפשר יהיה לערוך את הזיכרון ולמחוק את התמונה שלא התיישרה עם החוויה.
אל קאפרי אפשר להגיע בטיול מאורגן של יום אחד. יום עמוס, יקר ולחוץ בזמנים שלא ממצה את נפלאות האי. אפשר גם למצוא דרכים אחרות: להגיע אל נאפולי (בכלי רכב, ברכבת או באוטובוס) ומשם לתכנן לבד את לוח הזמנים. יש לקחת בחשבון שכל פאזל בחבילה יעלה כסף: המעבורת לאי, שיט וכניסה למערה הכחולה, עלייה לכפרים ונסיעה ברכבל.
נא להמתין לטעינת התגובות
