המדריך להלבנת שיניים
מריחת חומצה על השיניים, הלבנה בעזרת לייזר שעלולה להרתיח את השן, או התקנה של ציפוי חרסינה, שמחייבת צום פיצוחים נצחי. 3 שיטות לשיניים צחות
השיניים מורכבות משלוש שכבות: מוך השן היא השכבה הפנימית, שמכילה את העצבים ואת כלי הדם. שכבת הדנטין (או שכבת ה"שינן") עוטפת ומגינה על שכבת המוך, ושכבת האמאייל (מכונה גם "הזגוגית"), היא שכבה שקופה שמשנה את צבעה בהתאם לצבע של שכבת הדנטין.
התכהות השיניים מתרחשת לא רק בגלל הגיל, אלא גם בשל מחלות שיניים שונות, שימוש באנטיביוטיקה מסוג טטראציקלין בגיל מוקדם, שתיית משקאות העלולים לגרום לכתמים על השיניים, כגון קפה, יין ותה, עישון כבד ועששת.
קיימות שלוש שיטות בולטות להלבנת שיניים: הלבנה במרפאה באמצעות חומר מלבין והקרנת אור, הלבנה באמצעות לייזר והלבנת שיניים באמצעות ציפוי חרסינה.
הלבנת שיניים בחומר מלבין
רופא השיניים מנקה את השן עם אבן מיוחדת המורידה את שכבת החיידקים הנמצאת עליה (פלאק). כאשר השן נקייה, הוא מורח עליה חומר מלבין המכיל לרוב מי חמצן בריכוז של 35%. לאחר מריחת החומר, מאיר הרופא על האזור באמצעות אור פלזמה או הלוגן. האור מייצר תהליך כימי של הלבנה מואצת: שכבות האמייל והדנטין של השיניים נצבעות, וצבע השן הופך ללבן יותר.
בשל העובדה שנעשה שימוש בחומר חמצון שעלול להיום מסוכן בריכוז גבוה, הרופא מגן על החניכיים, השפתיים והעיניים של המטופל בעזרת מריחת ג'ל על החניכיים והשפתיים ולעיתים גם חבישת משקפי מגן מיוחדים על עיני המטופל.
ההליך נמשך בין שעה לשלוש שעות, אינו מצריך הרדמה ולא כרוך בכאבים. התוצאות הסופיות מתקבלות לרוב בתום פגישה בודדת, אבל לעיתים נדרשת סדרה של טיפולים כדי להגיע לתוצאה הרצויה. בשבועת הראשונים שלאחר ההלבנה מומלץ להמעיט ככל הניתן משתיית משקאות שעלולים להכתים את השיניים, כמו קפה, יין ותה, ולהמעיט בעישון. המראה החדש מחזיק מעמד בדרך כלל בין שנה לשנתיים.
הלבנת שיניים בלייזר
השימוש בלייזר מתבצע באופן דומה מאוד להלבנת השיניים באמצעות אור וחומר מחמצן. ההבדל הוא שקרן הלייזר מספקת תוצאות מהירות יותר, והיא מסוגלת לחדור לשכבות עמוקות יותר של השיניים. מנגד, החום הרב שמופק מקרן הלייזר עלול לגרום לחימום יתר של השן, ובנוסף, שיטת הלייזר נחשבת לחדשה יחסית, והשפעותיה לטווח הארוך עדיין לא ידועות.
ציפוי שיניים באמצעות חרסינה
הלבנת שיניים באמצעות ציפוי חרסינה נחשבת למתאימה במיוחד כששיטות אחרות אינן מתאימות, למשל, כאשר השיניים אפורות מדי, או בעלות פגמים שהלבנה אחרת לא יכולה להסתיר.
בשיטה זו מעורב לא רק הרופא, אלא גם מעבדה לשיניים. הרופא משייף שכבה בעובי של עד 0.5 מ"מ משכבת האמייל של השן. לאחר מכן הוא מטביע את מערכת השיניים בתבנית שנשלחת לצוות המעבדה, שם מיוצר ציפוי החרסינה המתאים במדויק לשיני המטופל.
בביקור נוסף, הרופא מצמיד בעזרת דבק מיוחד את ציפוי החרסינה לשיני המטופל, כך שהמראה המתקבל הוא טבעי.
תוצאות הטיפול מורגשות מייד, ונשמרות לאורך זמן רב, בתנאי שנשמעים
היתרון המרכזי של ציפוי חרסינה טמון בעובדה שהטיפול מחזיק מעמד למשך זמן ארוך יותר בהשוואה לשיטות אחרות. בנוסף, המראה דומה לשל שן טבעית, אבל בניגוד לשן רגילה, על החרסינה אין הצטברות של חיידקים ולכן אין סכנה לעששת.
מנגד, השיטה יקרה ביחס לחלופות, וכאשר צריך להסיר את הציפוי מסיבה כלשהי, אי אפשר לעשות זאת בקלות, אלא רק בשיטה של השחזת השיניים. מעבר לכך, מכיוון שהציפוי דק במיוחד, הוא עלול להיסדק במהלך ההדבקה, מה שידרוש טיפול מחודש.
המדריך להלבנת שיניים - באדיבות אתר אסתטיקה
נא להמתין לטעינת התגובות
