הזֵן של בּן: האח הגדול בפריזמה רוחנית

עידו הרטוגזון סבור שתוכנית ה-VIP היא מאגיה של מדיה שחורה, מחרידה ומהפנטת, המשקפת ככדור בדולח את עתיד החברה והמדיה בישראל. כמו כן, למנחם בן היו בתחילת הדרך איכויות זניות של ממש

עידו הרטוגזון | 18/3/2009 9:07 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מנחם בן. מדבר במונחים של מסע רוחני
מנחם בן. מדבר במונחים של מסע רוחני צילום: רונן אקרמן

כבר שנים רבות שאני לא עוקב באמת אחרי התוכניות הפופולריות בערוצים המרכזיים. כוכב נולד והישרדות הוציאו ממני, מקסימום, צפייה בתכנית סיום העונה ותכניות אחרות אפילו לא את זה. אבל הפעם היה משהו בסיפורים ששמעתי על האח הגדול-VIP שרמז לי שאסור לי לפספס את זה. לעזאזל, זה רק 30 יום, אמרתי לעצמי, התמכרות נראתה המוצא הקל והמרתק. מאז אני הולך ומעמיק במחילת הארנב.

האח הגדול, לא בשונה מהרבה חומרים אחרים שאני עוסק בהם, הוא כלי רב עוצמה לשינוי תודעה, וכשאני מכנה את האח הגדול "כלי משנה תודעה" אני מתייחס קודם כל לחוויה הסוחפת ומתמירת התודעה שעוברים הדיירים בבית האח הגדול בימים אלו, חוויה שמזכירה בכל מיני רמות כמה מהפרקטיקות הרוחניות הקיצוניות יותר הנהוגות בימינו בקהילות של מחפשי אמת ונוודים תודעתיים.
האח הגדול כפרקטיקה תודעתית

רציתם טלוויזיה רוחנית? - האח הגדול VIP (כמו גם הורתה, האח הגדול) חודרת לקרביים של הרוח והתודעה של החברה והמדיה הישראליות. ביקור בבית האח הגדול, אם מסתכלים עליו לרגע כפרקטיקה רוחנית, מזכיר שילוב של סדנת ויפסאנה בת 30 יום  עם סדנת Who Is In, כדוגמת זו שגידי גוב הלך אליה באחד מערבי השבוע הטלוויזיוניים האחרונים בתכנית "פעם בחיים", בה ביקר בפאצ'ה ממה שבקוסטה-ריקה אצל המורה הרוחני הישראלי טיוהר.

כמו בוויפאסאנה, הדיירים באח הגדול נכנסים בווילה לתהליך משנה תודעה של ניתוק מהעולם החיצוני, מעולם המדיה (טלוויזיה, רדיו,

עיתונות, טלפונים סלולריים וכל השאר) ואפילו מהזמן (הדיירים אינם מורשים לענוד שעונים). בעוד הקשר לעולם החיצוני אובד ונושר, המקום שתפסה המדיה בחייהם ובנפשם של הדיירים מתמלא בתהליכי נפש פנימיים ובמעין סדנה פסיכותרפויטית משותפת שאותה חולקים דיירי הבית. אבל בעוד שבוויפסאנה משקיטים את התודעה בעזרת התנזרות ממילים, בבית האח הגדול מביאים אותה לכדי סערה באמצעות דיבור בלתי פוסק. זה מזכיר את סדנת ה-Who Is In, בה המשתתפים מתחלקים לזוגות מתחלפים ומבלים את זמנם בדברור השאלה Who Is In, כלומר: מה אתה חושב או מרגיש כרגע?
טיוהר. טלויזיה רוחנית?
טיוהר. טלויזיה רוחנית? 
 
הפרקטיקה הזאת, לא כדאי לזלזל, היא אחת הטכניקות רבות העוצמה ביותר שאני מכיר לשינוי תודעה. מספיק להתבונן באמיר פיי גוטמן, מאיה בוסקילה או מנחם בן של הפרק הראשון באח הגדול לעומת אלו של הפרק החמישי ששודר שבועיים מאוחר יותר, על מנת להבין שהאנשים הללו עברו תהליך תודעתי חודר ופסיכואקטיבי לא פחות ממי שיוצא לעשרה ימים של שתיקה במדבר, או אוכל איזו פטרייה.

מדיה-מאגיה

אלא שמה שהופך את האח הגדול ליותר מעוד סשן של פרקטיקה רוחנית איזוטרית, הוא שכל מה שעובר על האנשים הללו מצולם ומשודר 24 שעות ביממה באמצעות עשרות מצלמות - ומשודר למאות אלפי בתים בישראל. התקשורת הופכת לכלי מדיה-מאגי לשידור מצבים נפשיים ורוחניים, כל מי שצופה מושפע והרי לכם טכניקה לשינוי תודעה קולקטיבי.

כאשר המשתתפים באח הגדול הם אזרחים מן השורה, האפקט שלו הוא ניתוק מאמצעי התקשורת  שאליהם המשתתפים מכורים והיפוך מוחלט של כיוון זרימת המדיה: מניזוני מדיה לגיבורי מדיה, מצרכני מדיה ליצרני מדיה. מה שהעונה הראשונה של האח הגדול עשתה זה לקחת את המשתתפים בה ולהפוך אותם מצופים לנצפים.

תכנית ה-VIP של האח הגדול, לעומת זאת, מפעילה היגיון שונה לחלוטין. היא מזקקת את המהות הסלבריטאית על ידי יצירת "כוכב נולד" לסלבריטאים: תכנית שבה המנצח, שזכה במרב תשומת הלב וקולות הקהל, הוא זה שהופך לסלבריטאי הגדול מכולם. מה שמבדיל את האח הגדול מסדנאות כמו ויפאסאנה ו-Who Is In הוא שבעוד שבשתי האחרונות שם המשחק הוא שחרור קוסמי, הרי כאן שם המשחק הוא שליטה במדיה.

אם יש שחקן אחד שהתייחס לשהות שלו בבית האח הגדול באופן שדומה למושגים רוחניים הרי הוא מנחם בן. ההתייחסות של מנחם בן לחוויה של האח הגדול הייתה בתחילת הדרך בעלת איכויות זניות ממש. הוא דיבר עליה במונחים של מסע רוחני. מסע של חקירת התודעה והעצמי, מסע של קבלת ההוויה על כל גווניה. האמירה של בן בפרק השני, לפיה "אני אומר את מה שאני חושב - ומה שיקרה יקרה, זה כל העניין", תואמת במדויק את המטרות של סדנת ה-Who Is In שמטרתה חשיפת האמת הפנימית באמצעות דיבור. כך גם ההצהרה שלו למאיה בוסקילה בפרק הרביעי, לפיה מבחינתו הוא כבר ניצח במשחק משום שהוא אמר את האמת שלו. בן אולי נראה בתחילת הדרך יותר כמי שיצא לסדנה מאשר כמי שיצא להתחרות בתוכנית טלוויזיה, אבל השפלים המילוליים שאליהם הגיע במהלך התקופה שחלפה מאז מעידים על הסכנה שבקיום עבודה רוחנית בסביבה לא תומכת כמו תכנית פריים טיים בערוץ 2.

האח הגדול VIP היא יצירת מופת של עידן הריאליטי. זו אחת התכניות החתרניות ביותר לתרבות הסלבריטיז, כי היא מציגה את המלך במלוא עירומו. היא דוחפת לנו לפנים את האלילים של התרבות הפופולרית כשהם נטולי איפור, סוכני יחסי ציבור ופלייבק, ומבצעת דה-מיסטיפיקציה וטריוויאליזציה מוחלטת של הזהות שלהם. האח הגדול VIP מנתצת את העבודה הזרה, מסירה את המסכות ומותירה רק את משחקי הכוח הגסים על הבכורה, או כמו שאמרה פנינה טורנה: "זה בושה לעם ישראל". הזעקה של טורנה השבוע כי הדברים שמופיעים על המסך מחללים אותו ויטמאו את החברה הישראלית כולה היתה מעין נבואת זעם של נביאה מדרמה יוונית. האח הגדול VIP היא מאגיה של מדיה שחורה. בתוך כדור הבדולח שלה ניתן לראות כל מה שתרצו לראות על העתיד של החברה והמדיה בישראל. זה מחריד ומהפנט.




לבלוג האישי  של עידו הרטוגזון

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עידו הרטוגזון

עיתונאי, סופר וטכנומיסטיקן המתקשר עם ישויות דיגיטליות

לכל הטורים של עידו הרטוגזון

עוד ב''עידו הרטוגזון''

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים