ראשי » סגנון » ניו אייג' » מסביב לקוסמוס

מפלצות בשר ודם: מומיות של יצורים מיתולוגיים ביפן

היפנים הקדמונים לא הסתפקו בציור המפלצות המיתולוגיות שלהם: הם הרכיבו אותן משרידיהם של בעלי חיים אחרים לכדי מומיות משונות להפליא, הנמצאות לאחרונה במקדשים עתיקים. או שמא מדובר בשרידיהן של מפלצות קדמוניות אמיתיות?

מוזיאונים ומקדשים ביפן מחזיקים ממצאים מוזרים במיוחד שמוצגים כמומיות אותנטיות של שדים או של יצורים אחרים מהמיתולוגיה היפנית, כמו ראיג'ו (raiju) "חיית הרעם", שצורתה על פי איורים היא שילוב של חתול, קוף, או נמיה עם ברק או עם אש. טרם נמצא הסבר מניח את הדעת למקורן של חלק מן המומיות, אך נראה שמקורן של רבות מהן קשורות במנהג אנושי שרווח ביפן לאורך ההיסטוריה וכלל הרכבת יצורים מיתולוגיים משרידים של בעלי חיים במטרה ליצור אפקט מזעזע. אפשר שמומיות שאינן מעידות על מלאכת הרכבה מסוג זה, הנן מוטציות מחרידות במיוחד.

בשנות ה-60 של המאה הקודמת הובאה למקדש יוזאנג'י (Yūzanji) מומיה של ראיג'ו כמתנה מאחד המאמינים. המומיה נראית כמו חתול, אבל יש לה רגליים ארוכות במיוחד ובגולגולת אין סימן לארובות עיניים. עוד מומיה של ראיג'ו נמצאת במקדש סאישוג'י (Saishōji). לראיג'ו יש תיאורים שונים, אך בדרך כלל מוסכם שיש לו ציפורניים חדות וניבים ארוכים. ישנם דיווחים רבים של אנשים שטוענים שראו ראיג'ו, אך באופן מפתיע דווקא שרידים של ראיג'ו הם נדירים. "מומיות" של יצורים מיתולוגיים אחרים אפשר למצוא בקלות רבה יותר ברחבי יפן.

במוזיאונים אחדים מוצגות מומיות של בנות ים – יצורים שחציים דג וחציים אדם. בנות הים של יפן לא נראות כמו נערות מצודדות ששרות למלחים בלב ים, אלא כמו שדים מעולם אחר.

אפשר שההסבר למוצגים המבעיתים נעוץ בתקופת אדו (בין המאות ה-17 וה-19), במהלכה נהגו בדרנים נודדים שנעו ברחבי יפן ליצור חיות מוזרות כאשר חיברו עצמות של דגים גדולים וינשופים עם חלקי גוף עליונים של קופים, בעזרת נייר או מיתר. היצורים המשונים הוצגו בקרנבלים ובידרו (או זעזעו) את הקהל שבא להשתעשע. "המומיות" שיצרו הנוודים היו כנראה משכנעות והפיקו אמונות שונות ומשונות שמתקיימות עד היום. מומיה אחת כזאת נמצאת במוזיאון הלאומי לאתנולוגיה בליידן שבהולנד. היא נרכשה על ידי הולנדי ששירת בקולוניית הסחר של ההולנדים במפרץ נגסקי בתחילת המאה ה-19. על "מומיה" אחרת של בת ים שנמצאת ברשותו של מוזיאון בטוקיו נאמר שנמצאה בתוך תיבת עץ, ועימה סוטרה בודהיסטית כתובה בסנסקריט.

באותם היכלים יפניים יש כמה מוצגים שמעט קשה יותר להסבירם. בתחילת המאה ה-18 התגלה במקדש זנגיוז'י (Zengyōji) בעיר קנזאווה ראש משומר של יצור בעל שלושה פנים שמקורו אינו ידוע. על המומיה לא נראים סימני חיבור ברורים. שניים מהפנים ממוקמים בחלקה הקדמי של הגולגולת וחופפים זה את זה והשלישיים נמצאים מאחור. כיום מתייחסים אל היצור הזה כאל יצור קדוש המשמש מושא לסגידה.

על פי המעשייה, את המומיה מצא נזיר באחד מחדרי האחסון של מקדש. מייד לאחר מציאת המומיה נפל הנזיר למשכב, ובריאותו חזרה לתקנה רק לאחר שהחזיר את היצור אל המקדש. פניו של היצור התלת ראשי מזכירים ליפנים את פני של הקָפּה, "ילד הנהר", מין שדון מחולל צרות שחי בנהרות או בבריכות. הקפה מתואר בצורות שונות, לפי אחת מהן הוא יצור בגודל של ילד אנושי, עם פנים דומות לפניו של קוף. חסידי הקריפטוזואולוגיה  (תחום העוסק בחקר יצורים ספק מיתולוגיים) מאמינים שהוא סוג של הומנואיד קדמון.

עוד יצור חנוט אפוף מסתורין נמצא במוזיאון הצ'ינוהא (Hachinohe) בפלך אאומורי בצפונה של יפן. היצור הזה מזכיר את הדמות המיתולוגית טֶנגוּ, אל אוויר, שנראה כמו שילוב של אדם וציפור (למרות שמשמעות שמו, שמקורו בסין, היא "כלב השמים"). המומיה נראית כמו חיה בעלת ראש של הומנואיד ונוצות ורגליים של ציפור. נראה שהחיה "הולחמה" בעיר נובאוקה (Nobeoka) בדרום יפן, ולפי השערות היא עשתה את דרכה צפונה לאחר שהועברה בין משפחות של סמוראים, שחלקן גילו עניין מיוחד באיסופם של המוצגים המוזרים הללו. יש הטוענים ששרידי היצור שייכים לנמבו נוביורי (Nambu Nobuyori), ראשה של חמולה ששלטה על חלקים נרחבים מיפן באמצע המאה ה-18. טענות אלה לא הוכחו.




לקריאה נוספת

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...