ויקי כריסטינה קטלוניה: טיול בצפון מזרח ספרד
הארכיטקטורה הייחודית, התרבות המופלאה, האנשים היפהפיים, המטבח הים תיכוני המשובח והנופים המרהיבים. קטלוניה ניצבת בשורה הראשונה בין יעדי התיירות של אירופה. שבוע ספרד
- דיסקברי טיול עולמי : נופש בספרד
משורותיה של קטלוניה יצאו אמנים בינלאומיים רבים, בהם דאלי, מירו וגאודי. ניתן למצוא בה עקבות לכל סגנונות הארכיטקטורה המסמנים את התפתחות האמנות באירופה. יש לה חגיגות ופסטיבלים ייחודיים ומטבח ים-תיכוני-אירופי נפלא.
קוסטה בראבה (Costa Brava) המכונה "החוף הפראי" היא רצועת חוף שראשיתה כ-40 קילומטרים צפונית לברצלונה מבלנס (Blanes) על כביש GI682, והיא כוללת את החוף של מחוז חירונה (Girona), עד גבול צרפת. זוהי סביבת טבע נפלאה שנוצרה מרצף קירות סלעיים ותלולים, ביניהם מפרידים מפרצונים קטנים, כפרי דייגים, עיירות
הכביש לאורך החוף מפותל, הנופים מרתקים וכדאי להקדיש לפחות כמה שעות לחלק ממנו. בכל שלב ניתן "לחתוך" לכביש המהיר לחירונה. בטוסה דל מאר (Tossa de Mar) נמצאת טיילת חמודה, ובסמוך לנמל העתיק שלה אפשר לטייל ברובע צפוף בסמטאות, עם בתי דייגים לבנים ומגדלים מהמאה ה-12.
הדרך לעיירה הקטנה סן פליאו דה גואיסולס (San Feliu de Guixols) מאד מפותלת והיא מהווה אתגר נסיעה. בקאבו רואיג (Cabo-Roig) אפשר למצוא גנים בוטניים המשתרעים על טרסות סלעיות נהדרות, ובאיזור הקסום נמצאת גם בגור (Begur), על הבוטיקים והגלריות לאומנות הרבים שבה. אפשר גם להגיע אל ההוסטל דה לה גאבינה בסאגארו, וה"פרדור" באיגואבלאבה, הנמצא על ראש גבעה וצופה לנוף הנפלא, הם פניני קסם נפלאים ששווים הצצה גם אם לא לנים בהם.
בנקודה הכי גבוהה בחירונה העתיקה שוכנת קתדרלה מונומנטלית עם חזית בארוקית מרהיבה וגרם מדרגות מעוצב להפליא. הרובע היהודי (החודריה) נפרש דרך סמטאות אבן צרות, עד הבתים החומים-כתומים שעל הגדה הימנית של הנהר אוניאר. חירונה הייתה מרכז הקבלה הראשון בספרד, וכאן נולד בסוף המאה ה-12 הרמב"ן. האגדה מספרת כי בעת שמת בירושלים זהרה מנורה על קבר אימו, וכך ידעו בעיר על מותו.
בשנת 890 הגיעו לעיר 25 משפחות שהיוו את הבסיס לקהילה יהודית שפרחה במאה ה-13. באותה תקופה נחשבו היהודים לרכוש המלך, שילמו לו מיסים רבים ולעיתים זכו בזכויות מיוחדות כדוגמת הקמת ארגונים ומוסדות – בית כנסת, מקווה, בית חולים, בית קברות ואפילו תנור לאפיית מצות לפסח. עם זאת, בשנת 1448 קיבלו היהודים צו פינוי תוך שבוע וחויבו לגור במתחם "קהל" – המילה הקטלנית לאיזור היהודי.
כדאי לטייל בין הרחובות פורסה, אוליביה אי פרט, בלסטריאס ובבית איזק אל סק (יצחק העיוור) ששופץ והוסב למוזיאון יהודי. מרכז בונסטרוק סה פורסה ברחוב סו ליורנס מוקדש לתולדות יהודי העיר, ומתקיימות בו גם תערוכות והרצאות.
הנסיעה לעיירה פיגרס (Figueres), כ-40 קילומטרים צפונית לחירונה (על כביש N 11), מהווה מקפצה דרמטית מהעבר אל העתיד. בפיגרס התגורר האמן האקלקטי והמפורסם סלבדור דאלי שיצירתו השפיעה על עולם האמנות, הגרפיקה, האופנה והפרסום במאה ה-20. מבנה בית התיאטרון מהמאה ה-17 הוסב למוזיאון דאלי, וביקור בו הוא בגדר חובה.
מפיגריס ממשיכים לאולוט דרך בסאלו (Besalu), כ-45 קילומטרים לכיוון מערב. בסאלו היא עיירה מתקופת ימי הביניים בת למעלה מ-1,000 שנה, ובה גשר רומנסקי יפה ושרידי מקווה יהודי מהמאה ה-12 שהיה צמוד לבית הכנסת המקומי. בית הכנסת הוא אחד מעשרת המקוואות העתיקים שנותרו באירופה.
אולוט מהווה את אחת מנקודות המוצא לשמורות הטבע של האזור הוולקני לה גארוצ'ה – בין הרי הפירנאים וחופי קוסטה בראבה, והיא שמשה כפרוזדור מעבר מרכזי. בידודו של האיזור תרם לשימור מורשת הטבע, הגיאולוגיה הייחודית וסגנון החיים. הגסטרונומיה הטיפוסית מעידה אף היא על הבידוד ומבוססת על חקלאות מקומית – יוגורט תוצרת בית, דייסת תירס או לפת שחורה ("פארו"), פנקייקים מכוסמת וראטאפיה – משקה אלכוהולי מתובל בשקדים.
נטורל לה גארוצ'ה הוא פארק וולקני יפהפה המורכב מ-30 קונוסים ומשטחים של בזלת שהייתה פעם לבה חמה וזורמת. את הרי הגעש מכתרים מי מעיינות ויובלים וכמעט 75% משטח השמורה מכוסה בעצים ירוקי עד ונשירים. כפרים, חוות וטירות פיאודליות פזורים באיזור, כאילו הזמן עצר כאן מלכת.
הפסגה הגבוהה ביותר – Lanca Puigsal – מתנשאת לגובה של 1027 מטרים ונמצאת בחלקו הדרומי של הפארק. האפשרויות לטיול רבות – החל משכירת אופניים, רכיבה על סוסים וסיור ברכבת ועד לסיום רגלי מודרך ומסלולי הליכה. הכול תלוי בתקציב, בזמן, והעיקר – במזג האוויר ובסגנון הטיול האישי.
העיר ויק (Vic) שוכנת בין הפירנאים והים בגובה של 485 מטרים. למי שמתעניין בהיסטוריה, אמנות וארכיטקטורה, חלקה העתיק של העיר הוא כמו סל המכיל כל טוב. החל ממקדש רומאי מרהיב מהמאה השנייה, דרך מבנים מימי הביניים דוגמת הקתדרלה שכל חלק בה נבנה בתקופה אחרת, ועד לבתים פרטיים יפהפיים בסגנון בארוקי כדוגמת "קאזה פרייה".
מוויק ממשיכים למונטסראט (Montserrat) דרך מנרסה. מונטסראט הוא גוש הררי מיוער, המשתקע על פני כ-25 קמ"ר עם תצורות נוף ייחודיות של סלעי תלכיד משוננים, המשכנות בתוכן מכלול של מנזרים ומקומות התבודדות.
בפסגה יש מנזר עתיק ולצידו כנסייה של "גברתנו ממונטסראט" עם פסל עץ של מדונה שחורה. לפסל מייחסים כוחות רוחניים ויכולת ריפוי. בימי ראשון וחג, בשעות המיסה בכנסייה (11:00, 13:00), אפשר לשמוע את "האסקולאניה" – מהעתיקות במקהלות הנערים של אירופה שנוסדה במאה ה-13.
אלפי צליינים, מאמינים ותיירים מגיעים בכל שנה לאתר, גם בלי אמונה בניסים, ועוברים את הדרך המרהיבה המטפסת למעלה ההר. הנוף המתגלה בכל פיתול דרך עוצר נשימה ויש גם אפשרות לעלות ברכבל או ב"קרמאיירה" – רכבת חדשה שנחנכה בקיץ 2003.
ברחבה התחתית ליד החניה בפסגת ההר קיים שוק קטן של מוצרים חקלאיים מקומיים. מומלץ לטעום עוגות טעימות של פירות יבשים וליקרים נפלאים דוגמת האניס, הקסטנייס והקרמה קטלן שהוא האופייני ביותר לאיזור. בשביל הכניסה לרחבה האדירה שלפני הכנסייה ניצב פסלו של סובירקס – ראש של אדם. בעת שחולפים על פני הפסל, עוקבות העיניים אחרינו מכל זווית.
ממונטסראט הרוחנית יורדים אל הווילה פרנקה דה פנדס הנטועה בין כרמים ויקבים. איזור זה מתאפיין בייצור יין ויין תוסס המכונה בספרדית "קאווה", ובאיזור כולו פזורים יקבים רבים כך שבהחלט מומלץ לערוך סיור "מבעבע", לטעום וליהנות. במרכז התיירות בווילה פרנקה דה פנדס ניתן לקבל מידע על בתי מלון, לינה, קמפינג ועל היקבים באיזור.
כארבעה קילומטרים מהעיירה, בין כרמים ירוקים, שוכן הטורס (Torres) – יקב גדול במבנה כחול השייך למשפחה השוכנת באיזור מאז שנת 1790. הטורס הוא יקב בעל שם עולמי עם סניפים בקליפורניה וצ'ילה והוא המתמחה בקאווה. יש בו מרכז מבקרים גדול ורכבת קטנה לסיור בשטח. אם אינכם הלומי יין ויכולים לנהוג, כדאי להמשיך לעיר טרגונה (Tarragona) – בירת המחוז השוכנת לחוף הים התיכון.
טרגונה מאוכלסת שרידים רבים מעברה הרומי של העיר טרקו כדוגמת האקוודוקט (אמת מים), האמפיתיאטרון האליפטי והטיילת הארכיאולוגית שלרגלי החומות. זוהי עיר ים תיכונית תוססת, שמעבר לנמל התעשייתי החשוב שלה היא מהווה גם נקודת פתיחה לבילוי בקוסטה דוראדה (Costa Dorada) המשתרעת צפונה עד לברצלונה.
המטבח המסורתי מבוסס אף הוא על קרבת העיר לים והוא עשיר בדגה ובפירות ים, כשהמרכיב האופייני ביותר הוא ה"רומסקו" בגרסאות שונות – עם רוטב שקדים, שום ושמן זית. "אל סראיו" הפופולרי הוא נמל דייגים הראוי לביקור, ומומלץ לערוך טיול רגלי עד סוף שדרת הרמבלה בפסאיג דה לס פלמרס, וליהנות מהאמפיתיאטרון ומהנוף הימי הנפרש מהתצפית בגובה של 35 מטרים.
מטראגונה ממשיכים לסטיג'ס – עיירת נופש תיירותית שרכשה לעצמה מקום של כבוד בשל חגיגות הקרנבל הנערכות בה בכל חודש פברואר ובזכות הקהילה התוססת של חד מיניים שחיה בה. זוהי עיירה עם חופים יפים ושפע של מקומות המאכלסים את וילה ווליה – הרובע העתיק שבנו באיזור העשירים החדשים במאה ה-19, כשמהגרים רבים הגיעו אליה. שני בתי דייגים מהמאה ה-16 הפכו למרכז אמנות ולבית מגוריו של הצייר רוסיניול, ויחד עם בית אחוזה גותי הם משמשים כמוזיאון קאו פאראט.
עוד על טיול בקטלוניה באתר דיסקברי
נא להמתין לטעינת התגובות
