משחק מקדים: איך להתמודד עם הזאטוטים שמגלים את המין השני?
הסקרנות המינית של בנים ובנות לגבי המין השני מתחילה עוד כשהם קטנטנים, ומתבטאת למשל במשחקי רופא חולה. מדריך לטרום-טרום-רומנטיקה

ללא ספק, מדובר בסידור נוח שגם מרגיש מאוד נכון עבור הילדים, אבל לדבריו של ד"ר דניאל וטלמן, סקסולוג זוגי ומומחה למיניות במסלול האקדמי של המכללה למינהל, דווקא בגילאים הצעירים מומלץ להפגיש בין בנים לבנות, ואין כל סיבה להפריד ביניהם.
"התפתחות המגדר המיני מתרחשת סביב גיל שנתיים, ועל אף שהקטנים האלה אינם מבינים את ההבדל הביולוגי, הם יודעים להגדיר את השוני בין בנים לבנות בדרך השלילה: בת תדע לומר "אני לא בן." הם לא ממש מבחינים בהבדל ויכולים לשחק במשותף או זה לצד זה בכל משחק זמין, אלא אם קיימת הכוונה ברורה ודומיננטית מצד ההורים והסביבה לפעולות האופייניות לבנות ופעולות האופייניות לבנים."
"היכולת לאהוב ילדים אחרים, ללא קשר למינם, קיימת אצל ילדים כבר מגיל צעיר," מסבירה ד"ר עדנה כצנלסון, פסיכולוגית קלינית ומחברת הספר "דיאלוג עם ילדים," "היכולת לאהוב אחר מותנית במזג, במבנה אישיות וכמובן בחינוך משפחתי, וזו אינה לוקחת בחשבון את המין האחר. לקראת גיל ארבע יהיו ילדים שיחקו את המודל ההורי, ירגישו קשר לילד בן המין האחר ואפילו ידברו על 'חתונה.'
"הסביבה עשויה לעודד 'רומן' ינקות, להתפעל ממנו ולחזק אותו או להיבהל ולהפריד. ברוב המקרים משחק משותף בגילאים הצעירים יהיה ללא התייחסות לשונות המינית. בנים שלא אוהבים משחקים תוקפניים ומוטוריים עשויים להעדיף בנות, כיוון שהן משחקות במשחקים פחות תזזיתיים ופחות תוקפניים, ובנות שהן 'טום בוי' עשויות להעדיף משחקים עם בנים, מאחר שהם משחקים בסגנון שהן מעדיפות. כך או כך, מדובר בהעדפה על רקע סגנון
אז החלטתם להפגיש את הנסיכה העדינה שלכם עם האביר הצעיר של החברים, ולאחר דקות אחדות של היכרות ראשונית אתם כבר מוצאים את השניים עירומים למחצה בחדר הילדים כשהם מבצעים זה בזו "בדיקות רפואיות?" לדבריה של ד"ר כצנלסון, משחקי רופא-חולה הם ביטוי לסקרנות מינית בגילאי חמש־שש ומהווים דרך למידה על ההבדלים בין המינים תחת ה"מטרייה" של משחק לגיטימי.
"מותר לילדים לשחק ברופא-חולה בתנאי ששני הילדים משחקים בלי שאחד כופה על השני את המשחק, וכשהם אינם משתמשים באמצעי משחק מסוכנים כמו עיפרון או מדחום שעלול לפגוע," היא אומרת, "חשוב להדגיש בפני הקטנים שכל ילד אדון לגופו, ואיש לא יכול לגעת בו שלא על פי רצונו.
הורים שמרגישים לא נוח עם התערטלות תוך כדי משחק יכולים להסביר לילד שאינם מוכנים שהם יתפשטו במשחק. כדאי להציע להם הזדמנות אחרת ללמוד על ההבדלים בין המינים - למשל, דרך תמונות בספרי ילדים שנושאם חינוך מיני. חשוב לא להגיב בבהלה כשרואים שילדים משחקים מעורטלים, אלא להסביר לילדים מתוך אמפתיה שאנחנו מבינים שהם סקרנים לגבי גוף החבר.
משחק רב מדי, שכולל עירום, צריך לגרום לבדיקת המניעים, כמו חשיפה לסרטים אירוטים, חשיפה ליחסי מין בבית או חסך רגשי. בנוסף לכך, אין מקום לאפשר לילדים לשחק במשחקי זוגות עם דלת סגורה, כי פירושו שהם מתכוונים לעשות דברים שהם מבינים שאינם מקובלים על המבוגרים. כשילדים שיש ביניהם פער גילי של למעלה משנה-שנה וחצי מתערטלים, יש לבדוק אם אין מדובר בלחץ של הילד הגדול על הקטן".
זה קרה כמעט לכל הבנות בתקופת טרם גיל ההתבגרות: בני המין החזק, שהיו אמורים לחזר אחר בנות המין היפה, להשתעשע במשחקים שטותיים וליהנות מנוכחותן הנעימה והרגועה, העדיפו דווקא להחטיף, לבעוט ולהתנהג בתוקפנות, כסמל מחאה על רצון לקרבה. לדבריו של ד"ר וטלמן בטווח גילאי חמש-עשר מתקיים שלב התפתחותי של הזדהות עם בני מין זהים הנובע מחיפוש אחר שיוך.
"קיימים כאן תפקידי מגדר בהתאם למוסכמות החברתיות, כך שבנים שמבינים ומרגישים בנוח לשחק כדורגל עלולים לחוש מעט מבולבלים במשחק אחר עם בנות. הם לא באמת שונאים בנות, הם פשוט אינם יודעים כיצד להתנהג בנוכחותן."
אלא שהם עוד יצטערו על זה וירדפו אחריכן בבוא העת. זוכרות את המשפט החבוט? ברוב המקרים, הוא אכן מתממש. אצל חלק מהילדים זה קורה רק בגילאי 12 ומעלה, אבל אצל הזריזים שבחבורה היציאה משלב החביון מתרחשת כבר בגיל תשע-עשר, ואז מתחילים להיווצר הזוגות הראשונים, כשחלק גדול מהילדים עדיין לא משתף פעולה וחלק אחר מרגיש קנאה כלפי הזוגות הראשונים.
"בדרך כלל מדובר בזוגיות קצרת-טווח והם אינם ממשיכים בקשר, כיוון שאינם רוצים לוותר על הקרבה לבני מינם, או משום שהם מתקשים לעמוד בלחץ החברתי," מסבירה ד"ר כצנלסון, "ההתבגרות המהירה יותר של הבנות מאיצה את התהליך מצדן, אם כי לעתים הן שבויות בסטריאוטיפ החברתי ומחכות להצעת הבן."
"אין ספק שבנים בגילאי טרום ההתבגרות נבוכים מנושא הקרבה לבנות וקל להם יותר לבלות בנוכחות בנים," מוסיף ד"ר וטלמן, "על אף שהם חשים רגש רומנטי ומשיכה מינית כלפי הבנות, הם מנסים ליצור איתן אינטראקציה בדרך של הצקה ומכות, וזאת משום שהם אינם יודעים כיצד צריך להתבצע תהליך החיזור, וגם אם כן, הם מובכים מכך."
וכאן אתם ההורים מוזמנים להיכנס לתמונה. אם אתם חושדים בכך שהמתבגר הפרטי שלכם מפתח רגשות רומנטיים כלפי אחת הבנות בכיתה, יש, להמלצתו של ד"ר וטלמן, מקום להעניק לו כמה טיפים שיכוונו אותו לפעולה הנכונה. ממש כמו שאתם מלמדים את הילדים מגיל צעיר את תהליך הסוציאליזציה, כך גם יש ללמדם כיצד להתנהג במצבי חיזור.
אין כמובן מקום להיכנס לשיחות פסיכולוגיות עמוקות, שכן רומיאו הצעיר לא בהכרח ישכיל להפנים זאת, אבל תוכלו לסייע לו בכך שתציעו לו להזמין את בחירת לבו לשחק איתו או אפילו ללכת ביחד לסרט. בהמשך הדרך, כששני בני המין יחפשו קשר רומנטי כדי לגבש את זהותם, תוכלו להתערב שוב - הפעם, כדי למדר את שאיבת המידע שלהם בנושא זה מעיתונים, טלוויזיה ואינטרנט, ולא פחות חשוב, כדי להקשיב לרחשי לבם, לא ללחוץ, לא להפחיד ולהעניק את התמיכה המתבקשת.