ראשי » סגנון » תיירות » תיירות בעולם

שמח ומבדח: חוגגים פורים ברחבי העולם

תחפושות מהוות אפשרות חווייתית לצאת משגרת החיים ולעטות דמות אחרת – שונה, פרועה וחושנית. לכבוד פורים, רונן רז מסביר איך חוגגים את חג התחפושות בעולם

תחפושות ובעיקר מסכות הן אפשרות חווייתית לכל אדם לצאת מהשגרה היומיומית ולעטות דמות חיצונית אחרת. האדם המעונב והרציני מופיע לפתע בדמות חדשה, שיכולה לקחת אותו למקום של שחרור, פראיות והתנהגות פרועה. מאז ומעולם ניתנה לאדם במשך זמן קצר וקצוב הזדמנות לפרוק עול ולצאת לשעה קלה מהדעת – והחברה כולה יוצאת לחגיגות של תחפושות ומסיכות.

חברות האדם הקדומות באשר הן הבינו את החשיבות הטמונה בחגיגות פריקת עול שכאלה, והגדירו אותן כפולחנים, קרנבלים, חגיגות מסורתיות או דתיות. כך ניתן היה לשחרר את הלחץ האישי, החברתי, עול השלטון והציות לו ועול מעמדות החברה. בעת חגיגות התחפושות התירה החברה, והשלטון בראשה, לעטות זהות אחרת. בימי הקרנבל נתנו לכל השדים לפרוץ החוצה.

כך למשל, באיים הקריביים של המאה ה-18 היו בעלי האחוזות הלבנים מורחים את עצמם במשחות שחורות ומתחפשים לעבדים שלהם. הנשים המגונדרות מצידן היו מתחפשות לשפחות, ומדמיינות שהן המשרתות החושניות שבעליהן נהגו לשכב עמן. בקרנבל של טרינידד, שריקת הפתיחה – הז'ובה – מתאפיינת בתלבושות של שדים, התנהגות פרועה ברחובות, מריחת בוץ וצבע על הגוף ועל עוברים ושבים. מתווספות לכך תנועות מיניות מגונות עד אקטים מיניים מדומים בפרהסיה.

בנשפי המסכות של הקרנבלים היו החוגגים פושטים את הזהות הפרטית שלהם ונותנים דרור לרצונותיהם הארוטיים והמרדנים. במועדונים סגורים בריו דה ז'ניירו למשל, מגיעות החגיגות של ההומוסקסואלים והקוקסינלים לקראת בוקר ליחסים ארוטיים המוניים ופרועים בחסות קצף הממלא את המועדונים עד מעל לגובה מותניים. לקראת חגיגות הקרנבל בברזיל יוצאים המארגנים בפרסומים על חשיבות השימוש בקונדום כדי למנוע את התפשטות האיידס.

חגיגות פרועות והתפכחות מהירה

הקרנבלים אינם שונה במהותם מחגיגות חג הפורים. הם נחגגו באירופה לקראת סוף החורף, טרם הגעת האביב, בדרך כלל בחודשים פברואר עד מרץ. הקרנבלים הקדומים הגיעו מתוך צורך חברתי ואנושי ואילו הקרנבלים האירופים אומצו בהמשך על ידי מוסדות דת ושלטון. אלה הוסיפו להם סממנים דתיים ומיהרו לנכס אותם לתרבותם ולמען תועלת המנגנון השולט שלהם.

כך, הקרנבלים של הכנסייה הקתולית באירופה הולידו את הקרנבלים של יבשת אמריקה. מניו אורלינס בלואיזיאנה שבארצות הברית, דרך הקרנבלים באיים הקריביים – הידועים שבהם בקובה ובטרינידד – ועד לקרנבלים של דרום אמריקה, הקרנבל בארצות האנדים וקרנבל המסכות באורורו בוליביה. גם ברזיל מרובת חגיגות הקרנבל ובמיוחד באולינדה, סלבדור וריו דה ז'ניירו.

חגיגות הטמבורס של סאן חואן בוונצואלה, למשל, מסתיימות החגיגות הפרועות של האוכלוסייה השחורה באיזור החוף בטבילה מסורתית לפנות בוקר במי פלגים קרים, והתפכחות מהירה מהאלכוהול והריקודים המיניים.

חגיגות הקרנבל ברחבי העולם הקשורות לעולם הקתולי מסתיימות בחדות בתום יום שלישי בשבוע, אי שם בחודש פברואר, כאשר היום הבא נקרא יום רביעי של אפר, ובו בקיצוניות הפוכה מתחיל האבל על צליבתו ומותו של ישו הנוצרי. הכאוס מסתיים ובמקומו מתחיל הסדר החדש בבת אחת.

רונן רז הוא מנכ"ל ומדריך טיולים ראשי בחברת אקו טיולי שטח

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...