תגובה חזקה: איך מטפלים באלרגיות אצל תינוקות?
כ-3% מהתינוקות יפתחו אלרגיה לסוגי מזון מסוימים. חלב פרה, פירות או ממרח בוטנים. איך מאבחנים? איך מטפלים? ואיך מפחיתים חשיפה?
אף שרגישות או אלרגיה למזון הן תופעות שכיחות בקרב תינוקות וילדים, הסימפטומים מבהילים בכל פעם מחדש: פריחה על העור, התנפחות הפנים, חום שעולה במהירות, קוצר נשימה וירידה בלחץ דם עד כדי שוק.
צרת רבים אינה בהכרח נחמה, אבל כדאי לדעת ש-3%-1% מהתינוקות נולדים עם אלרגיה למזון, אומר ד"ר יהודה הכט, מומחה לאלרגיה ואימונולוגיה בילדים בבית החולים כרמל מקבוצת הכללית. "לרוב, רגישות למזון אינה תורשתית אלא נובעת מתגובת יתר של המערכת החיסונית של הגוף שמזהה סוגי מזון מסוימים כרעלנים ומגיבה אליהם בהתאם". כשהתגובה היא מיידית, חריפה, מובהקת וקשה כפי שתואר לעיל, מדובר באלרגיה.
כשהתגובה אינה בהכרח מיידית ובאה לידי ביטוי בסימפטומים פחות חריפים כמו עוויתות באזור הבטן, הקאות ושלשולים עד כדי התייבשות, היא מכונה אי סבילות. כך או אחרת, הרגישות היא על פי רוב לחלבון כלשהו המצוי במזון מסוים והיא באה לידי ביטוי לאחר חשיפה לאותו חלבון.
תגדיר חשיפה.
ד"ר הכט: "הכוונה לאכילה ובליעה, אם כי ישנם מקרים קיצוניים בהם גם מגע יכול לגרום לתגובה מקומית. אני מכיר מקרה, למשל, של אמא ששתתה קפה עם חלב, נישקה את התינוק האלרגי שלה (לחלב פרה) ומיד הופיעה אצלו פריחה במקום הנשיקה.
"אלרגיות יכולות גם להתפתח בקרב תינוקות שנחשפו מוקדם מדי למזונות - שמערכת החיסון שלהם לא הספיקה עדיין להסתגל להם. לכן קיימת בארץ המלצה לא לחשוף תינוקות למזונות שונים לפני גיל שנה".
ד"ר הכט: "כדי לבדוק אם תינוק אלרגי לחלבון כלשהו, ניתן לבצע טסט עורי שבו מניחים טיפה של המזון החשוד על העור ובעזרת דקירה קטנה חושפים את מחזור הדם לחלבון. במקרים בהם אי אפשר לבצע טסט עורי (למשל, כשהעור מכוסה בפריחה), בדיקת דם בשם 'Rast' מגלה אם יש בדם נוגדנים שגורמים לאלרגיה.
"דרך נוספת היא דיאטת האלימינציה - יעילה אך מתסכלת - שבה בכל פעם מוציאים מזון אחד מהתפריט של הילד למשך מספר ימים כדי לבחון אם הוא הגורם החשוד".
ב-Mamay,
לדברי הבעלים, מדובר במערכת יעילה, בטוחה ובעלת רמת דיוק גבוהה המאושרת על ידי ה-FDA- האמריקאי, ה-CE האירופי ומשרד הבריאות הישראלי.
חלבון חלב פרה הוא הגורם העיקרי לאלרגיה בקרב תינוקות. תינוק שרגיש לחלבון חלב פרה, יקבל פורמולה צמחית המבוססת על חלב סויה, אומרת מיכל קאירי, דיאטנית בכירה וסגנית מנהלת היחידה לתזונה במרכז לרפואת ילדים שניידר מקבוצת הכללית. "ואולם, מאחר שכ-30% מהתינוקות הרגישים לחלבון חלב פרה רגישים גם לחלבון סויה (ולכן בטסטים בודקים גם רגישויות לסויה) הפורמולות הצמחיות לא מתאימות להם. עבור תינוקות אלה קיימות פורמולות בהן החלבונים מפורקים לחלקים קטנים, שאינם גורמים לרגישויות (וזאת משום שרק חלבונים מעל גודל מסוים גורמים לרגישות). כך שלתינוקות הרגישים גם לסויה, הפורמולה המפורקת היא האופציה היחידה למעט חלב אם כמובן. מגיל תשעה חודשים אפשר כבר לשלב בתפריט התינוק יוגורטים, גבינות ומוצרי חלב. ואולם לתינוקות הרגישים לחלבון חלב פרה אסור לתת אותם, ולכן עבור תינוקות אלה אפשר להכין פרוסות לחם מרוחות בממרחי שקדים, אגוזים, ירקות (כמו חצילים קלויים), אבוקדו, רסק פירות וכד'. אבל אם התינוק שותה כמות מספקת של פורמולה, לא תהיה לו בעיה של מחסור בסידן".
חשוב לציין כי האלרגיה לחלבון חלב פרה חולפת עם הזמן בקרב כ-50% מהתינוקות, מסביר ד"ר הכט, "לכן, מומלץ לחזור על הטסטים אחת לשנה/שנתיים הן כדי לוודא שהיא אכן חלפה והן כדי לדעת מתי ניתן לחשוף את הילד לחלב פרה בצורה מבוקרת. אשר ל-50% הנותרים - אם עד גיל שש-שבע הילד עדיין רגיש לחלבון חלב פרה, קיים סיכוי גבוה שהוא יישאר אלרגי לאורך השנים".
אלרגיה לביצים - השנייה בשכיחותה בארץ בקרב תינוקות
ילד שאלרגי לביצים (גם אלרגיה זו מאובחנת על ידי טסטים) לא יכול לאכול חביתה, פשטידה, קציצה, עוגה, לחם ומוצרים נוספים המכילים ביצים. במקום זאת, אפשר לתת לו עוגיות המכילות יוגורט או קציצות שמכילות יותר פירורי לחם או תפוח אדמה, מסבירה קאירי ומזכירה שבכל מקרה ההמלצה בארץ היא לא לתת מזונות המכילים ביצים לפני גיל שנה.
אלרגיה לממרח בוטנים ולשומשום
לאחר גיל שנה, כשהתינוק מתחיל להיחשף למגוון רחב של מזונות, הוא נחשף כצפוי למגוון גדול יותר של אלרגיות. בארצות-הברית, למשל, אחת האלרגיות השכיחות היא לחלבון של בוטנים, הקיים למשל בממרח בוטנים ובבמבה. בארץ היא נדירה יותר, אבל רגישות לשומשום שקיים בטחינה, חלבה וחומוס - נפוצה הרבה יותר.
אלרגיה לפירות
פירות עם "שערות" כמו אפרסק ותותים מוכרים כמחוללי אלרגיה ולכן לא מומלץ לתת אותם (גם לא פירות טרופיים עם או בלי שערות) לפני גיל שנה. אך מאחר שפירות חיוניים לתזונת התינוק מומלץ להגיש תפוחים, פרי הדר, ענבים, אבטיח ומלון.
1. להקפיד על הוראות של תזונת תינוקות - יש לעקוב אחר המלצות התזונה ולא לחשוף תינוקות למזונות שונים לפני הגיל המותר. בנוסף, כשמתחילים לשלב מזונות מוצקים, חשוב לתת לתינוק בכל פעם מזון אחד ולהמתין יום-יומיים לפני שמציעים סוג מזון נוסף כדי לוודא שלא קיימת רגישות.
2. להימנע מחשיפה - מאחר שאין טיפול מונע אלא רק טיפול לאחר חשיפה, החשוב ביותר הוא להימנע מחשיפה. "הימנעות היא העיקר", מדגיש ד"ר הכט ולכן יש ליידע את כל הסביבה (לרבות פעוטון, גן, הורים של חברים וכד') שהילד אלרגי למזון מסוים.
3. הזרקת אדרנלין - במקרים בהם החשיפה הראשונית הייתה חריפה, נהוג לצייד את ההורים באמצעים שיאפשרו להם לטפל בעצמם בתינוק עד לקבלת טיפול רפואי במרפאה או בחדר מיון. "מדובר בדרך כלל במזרק אוטומטי שמכיל אדרנלין (הדומה למזרק האטרופין שבערכות האב"כ) ומלווה בדפי הסבר והדרכה להורים - איך ומתי להשתמש בו, וכן בתרופה אנטי-היסטמינית שמטרתה להפחית את התפשטות הפריחה וכל יתר הסימפטומים, כדי שהילד יגיע במצב הטוב ביותר למוקד הרפואי", אומר ד"ר הכט.
4. חיזוק מערכת החיסון - "בכל מקרה של רגישות למזון יש להוסיף לתפריט היומי של התינוק מזונות המוכרים ביכולתם לחזק את מערכת החיסון, כגון פירות וירקות מסוימים, דגנים מלאים ועוד, מציעה טל קבסה, מומחית לרפלקסולוגיה, רפואה סינית, צמחי מרפא ותזונה, מנכ"לית מרכז Mamay. "כמו כן, חשוב במיוחד לתת לקטנים תוספים פרוביוטיים בצורת אבקה (להשיג בחנויות הטבע), כיוון שהחיידקים הידידותיים הללו מסייעים בבניית ריריות מערכת העיכול, משפרים את תהליך העיכול והספיגה ומסייעים גם למערכת החיסון לקבל בצורה נאותה את המזון ולא להתייחס אליו כאל גורם זר שיש לתקוף אותו".
נא להמתין לטעינת התגובות
