מלאך שומר או תופעה מוחית? תופעת "האדם השלישי"
הרפתקנים רבים שנקלעו לסכנת חיים ושרדו כנגד כל הסיכויים, מדווחים לעתים קרובות על ישות חסרת גוף שהדריכה אותם ברגע המשבר. ספר חדש בחן מאה מקרים וביניהם אסטרונאוט אמריקאי בתחנת החלל מיר, חייל ישראלי שעבר עינויים והטייס האגדי צ'רלס לינדברג
בטיסה הישירה הראשונה בהיסטוריה מניו יורק לפריז, הטייס צ'ארלס לינדברג פגש בדמות מסתורית. זו הייתה טיסת הסולו הטרנס-אטלנטית הראשונה שלו, ב-1927. כשהיה מעל האוקיינוס, לינדברג נאבק נואשות בשינה. 22 שעות לאחר שיצא לדרך, הוא החל להבחין בדמויות לא ברורות ששהו עמו בתוך "הרוח של סיינט לואיס", כך כונה המטוס החד-מנועי והחד-מושבי שלו. הדמויות חיזקו את ביטחונו העצמי ודנו עמו בבעיות בניווט. הן נשארו איתו עד שראה את חופי אירלנד ואת פריז בטווח הגעה.
ספר שכותרתו "גורם האיש השלישי" בוחן מקרים שבהם בני אדם, בדרך כלל מגלים והרפתקנים, הצליחו לשרוד כנגד כל הסיכויים. ג'ון גייגר, מחבר הספר, טוען שיש גורם אחד משותף לכל אותם מקרי הישרדות שכנגד כל הסיכויים, הוא קורא לו "גורם האדם השלישי". האדם השלישי הוא ישות חסרת גוף שעוזרת לאנשים המצויים על סף המוות לא לחצות את הקו אל המוות וכן להישאר בחיים. לדעתו של גייגר התופעה הרבה פחות נדירה מהנראה לעין.
סופת שלגים בהרי הרוקי הקנדיים סחפה את המטפס ג'יימס סוויני למרחק של 600 מטרים, שברה את גבו, את עצם השכם שלו, אחת מזרועותיו, אפו ושיניו וקרעה מיתרים בברכיו. כאשר שב להכרה, הוא ראה ששותפו לטיפוס נהרג. הוא נשכב לצדו, מתכונן למותו שלו. אבל אז, ישות בלתי נראית דחקה בו לשרוד. הישות אמרה לו מה לעשות. נוכחותה נשארה עם סוויני כאשר עשה בכאב את דרכו למחנה, שם נמצא על ידי גולשים.
ב-11 בספטמבר 2001, בתוך חדר מדרגות אפוף עשן במגדל הדרומי של מרכז הסחר העולמי, הברוקר רון דיפרנצסקו הצטרף אל חבריו ששכבו על רצפת הבטון, חלקם כבר איבדו את ההכרה. דיפרנצסקו שמע קול שפקד עלי לקום. הוא חש שנוכחות פיזית כלשהי מעודדת אותו. הוא ירד במדרגות אבל נחסם על ידי האש. הישות הובילה אותו בין הלהבות. הוא רץ החוצה ואז המגדל קרס. דיפרנצסקו הוא אחד מתוך ארבעה אנשים בלבד שהצליחו להיחלץ מהקומה ה-81 ומעלה של המגדל.
יש כמובן דרכים שונות להסביר את התופעה. אחדים יכנו את "הישות" כמלאך שומר, אחרים יגידו שזוהי דרכו של המוח להתמודד עם מצבי חרום. על כל פנים, השורדים מתארים חוויות דומות. ג'ון גייגר מספר: "בכל מקרה שמצאתי, היה שותף נדיב ומסייע, ושום דוגמה לישות חורשת רעה." בעבודה על הספר גייגר איתר 100 אנשים שחוו מקרים מהסוג המתואר מעלה. מלבד שלוש הדוגמאות שהובאו כאן, מתואר בספר אסטרונאוט אמריקאי בתחנת החלל מיר, חייל ישראלי שעבר עינויים, מטפס הרים אוסטרי על פסגה בהימלאיה. רוב השורדים זיהו את מינו של "האיש השלישי" ומיעוט זיהה אותו כקרוב משפחה, כחבר או כישו. גייגר כבר כתב לפני כן מספר ספרים על מסעות מחקר הרפתקניים. מה שדחף אותו לכתיבת הספר הזה הוא המקרה של סר ארנסט שקלטון שב-1914 יצא לאנטרקטיקה בספינה שהתרסקה לחלוטין בים הקפוא. ישות בלתי נראית עזרה לו לשרוד. גייגר כותב שהתופעה קיבלה את השם "האדם השלישי" בעקבות הפואמה של ט.ס אליוט "ארץ הישימון". הפואמה רבת ההשפעה, שהתפרסמה ב-1922, מתארת את מאבקו של האדם למצוא משמעות בחייו בתרבות המודרנית השוקעת.
יש פסיכולוגים שמאמינים שהתופעה היא דוגמה לביקמרליזם (ביקמרה: "שני תאים" בלטינית). בפסיכולוגיה, ביקמרליזם הוא שמה של תזה שלפיה במצבים מסוימים הפעילות הקוגניטיבית מתחלקת לשניים: חלק אחד "אומר" מה לעשות והחלק השני ממלא אחר ההוראות.
תיאוריה אחרת טוענת שתופעת "האיש השלישי" היא מנגנון התמודדות, תהליך מנטלי שמפריד את האדם מהחוויה האיומה. האנשים ש"פוגשים" את "האיש השלישי" הם כנראה כאלה שהדמיון שלהם פעיל יותר והם פתוחים לחוויות חדשות. חברים דמיוניים שילדים קטנים מוצאים לעצמם הם דוגמה דומה. גייגר אומר שבמחקרים על אלמנים ואלמנות, 30 עד 50 מהמשתתפים סיפרו שחשו את נוכחותו של בן הזוג המנוח.
נא להמתין לטעינת התגובות
