מגדת העתידות של הבית הלבן
כנראה שמעולם לא הייתה אסטרולוגית עם השפעה גדולה כל כך: ג'ין דיקסון קראה בכדור בדולח את עתידו של רוזוולט, ייעצה לריצ'רד ניקסון בענייני טרור והייתה אשת הסוד של בני הזוג רייגן. והיא גם חזתה את רצח קנדי
בעיר שטרסבורג, וירג'יניה שוכנים מוזיאון וספריה על שמה של ג'ין דיקסון, מגדת עתידות ורואת נסתרות שהייתה חלק בלתי נפרד מהבית הלבן. נכון להיום המוסד המסקרן סגור, אבל אולי ייפתח בקרוב מחדש במיקום אחר. בין הרהיטים העתיקים, השטיחים הרקומים והפסלים הוויקטוריאנים, נמצאות גם תמונותיו של מייק, החתול הטלפתי של דיקסון. על שולחן מוצגת סדרת קלפים שמסבירים את השילוב הדיקסוני בין גלגל המזלות למזמורי תהילים. כדור הבדולח שלה מוצג לצד מאמר על בריאות ואסטרולוגיה, שטח נכבד מוקדש לצלמיות של חתולים, כלי כסף וחפצי נוי קתוליים. האישה שמאחורי כל החפצים האלה הייתה קטנת גוף ומטילת אימה. כל יום בחייה נפתח בפנייה מזרחה ודקלום פרק כ"ג בספר תהלים לפני שהלכה למיסה בכנסיה. דיקסון טיפחה לעצמה תדמית של שליחת אלוהים ונביאה עד שבסופו של דבר, האישה שמאחורי האגדה אכן הפכה לדמות מסתורית.
היא אמרה שנולדה ב-1918 למשפחת מהגרים מגרמניה בת שבעה ילדים, שהתיישבה בוויסקונסין ואחר כך עברה לקליפורניה. לדבריה היא התחנכה בחינוך ביתי, למדה פולו ופיתוח קול, למדה לרכוב על סוסים מאינדיאנים ואסטרולוגיה מכומר ישועי. יכולותיה המיוחדות התגלו כאשר הייתה פעוטה כשביקשה "לשחק במכתב שלה המעוטר בשחור". לא היה מכתב כזה בבית, אבל הוא הגיע עד מהרה מגרמניה והודיע על מותו של קרוב משפחה. כאשר הייתה בת שמונה ביקרה עם אמה במחנה של צוענים, שם מגדת העתידות בחנה את כף ידה של הילדה ונדהמה למצוא עליה מגן דוד וחצי ירח. הצועניה העניקה לה כדור בדולח. כשהילדים האחרים שיחקו בחוץ, ג'ין הקטנה גילתה עתידות. היא נישאה לגבר עשיר ועברה עמו לוושינגטון בזמן מלחמת העולם השנייה. שם בעזרת בעלה וחבריו רבי ההשפעה היא עד מהרה הפכה למפורסמת.
עד כאן סיפורה של דיקסון על עצמה, כפי שהופיע במגזין ה"פורטיאן טיימס". ספקנים שגילו עובדות על חייה מצאו שנולדה ב-1904, 14 שנים לפני שנת הולדתה המוצהרת. שמה האמיתי היה לידיה פינקרט והיו במשפחה עשרה אחים ולא שבעה. היא כנראה העלימה 14 שנים מגילה כדי למחוק מהביוגרפיה שלה את נישואיה הקודמים למהגר משווייץ.
בתקופת המלחמה אנשי צבא רבים שהו בוושינגטון וג'ין התנדבה לשעשע אותם בהגדת עתידות. היא זכתה לתהילה כחוזה וכך הגיעה אל הנשיא פרנקלין דלנו רוזוולט בין השנים 1944 ו-1945. היא ביקרה פעמיים בבית הלבן, מחביאה את כדור הבדולח במעילה בהיכנסה לשם. היא אמרה לרוזוולט כמה שנים יחיה ושאמריקה צריכה להילחם עם גרמניה נגד ברית המועצות. אין תיעוד רשמי של הביקור ואנשי הצוות לא זוכרים ביקור כזה, אבל אליוט רוזוולט אמר שאביו התעניין בראיית נסתרות והתייעץ עם דיקסון.
אחרי המלחמה היא חיה כמטרוניתא עשירה בוושינגטון. היא עבדה בבנק של סן פרנציסקו כרואת חשבון. אולם בינתיים המשיכה לתפקד כמגדת עתידות במסיבות של החברה הגבוהה. התחזיות המרשימות ביותר שלה הן משנות ה-50 וה-60, אז ניבאה את שיגורה של הספוטניק, את התרסקות מטוסו של מזכיר האו"ם דאג המרשילד, את מותם של שלושת האסטרונאוטים של אפולו ועוד. היא לעולם תיזכר כ"אישה שניבאה את ההתנקשות בחייו של קנדי". הספירה לאחור
ארבע שנים מאוחר יותר המגזין Parade דיווח כי "בנוגע לבחירות של 1960, גברת דיקסון חושבת שיישלטו על ידי מעמד הפועלים ויזכה בהן דמוקרט, אבל הוא יירצח או ימות במשרדו 'אם כי לא בהכרח בתקופת הכהונה הראשונה'." קנדי נבחר ב-1960 ודיקסון ראתה עננים עגומים וארון קבורה מעל הבית הלבן. ב-1963 דיקסון אמרה שקנדי ימות לפני סוף השנה. באפריל חזתה שיירה, באוקטובר שכנראה ימות בתקופת כהונתו הראשונה. ב-13 בנובמבר היא ניסתה להזהיר את קנדי ולומר לו שיירצח אם ייסע דרומה. ב-22 באותו חודש היא לכאורה אמרה "זה היום שבו זה יקרה". היא ראתה את הבית הלבן נעטף בתכריכים והתקשרה לג'ון נבל, בעל תוכנית רדיו שאצלו ניבאה את המתרחש כמה ימים לפני כן, כדי לומר לו שאסור שהנשיא ישתתף "בשום דבר פוליטי" בדאלאס. שעה וחצי לאחר מכן קנדי מת. ההלוויה התקיימה במקום שבו ג'ין דיקסון ראתה את חיזיון האימה שבישר על מותו.
קנדי הפך את דיקסון לאישה מפורסמת. בהמשך היא ראתה את מרילין מונרו מתאבדת, את סין האדומה פולשת לברית המועצות ודיונון ענק "הופך למקור מזון זול ובריא מאוד". בחזון אחר היא ראתה את השחורים "נדחפים על ידי כוח מחתרתי" לחפש אחר "שוויון זכויות ומשרות לפני שהייתה להם יכולת אינטלקטואלית והבנה מספקת לקבל אחריות שווה", נבואה שגרמה כמובן לאי נוחות רבה בציבור.
היא הרבתה להרצות ולהופיע בתוכניות רדיו טלוויזיה, ונכנסה למקום ה-11 ברשימת הנשים הנערצות ביותר באמריקה של מכון גאלופ. טור האסטרולוגיה שלה בעיתונים היה הצלחה מסחררת והיא שכרה סופרי צללים שכתבו עבורה ספרים על הכל – מישו ועד בישול דרך אסטרולוגיה. היא הפכה לתעשייה. בית חולים לילדים שהקימה התגלה מכבסת כספים למחצה, שמה נקשר באגדות אורבאניות שונות ומשונות וביקורת הוטחה בה.
ב-1988 נודע ששימשה כיועצת האסטרולוגית של ננסי רייגן, אך זו עזבה אותה כי "כוחותיה נחלשו עם הגיל". מאוחר יותר התברר שלא כך היה. דיקסון נפטרה ב-1997, אבל הסיפור לא נגמר. לאחר מתקפת הטרור של ה-11.9 נסקרו ארכיוני הטרור של ממשלת ארה"ב, והתגלה שריצ'רד ניקסון נועץ בדיקסון בעקבות טבח הספורטאים הישראלים באולימפיאדה במינכן ב-1972. היא חזתה שקיצונים פלסטינים ירצחו בקרוב דמויות יהודיות אמריקאיות בולטות וניקסון ייסד מועצה "נגד טרור" שתוחלת חייה הייתה קצרה.
ב-1988, דונלד רגן, מי שהיה ראש צוות הבית הלבן בתקופת ממשל רייגן, פרסם ספר שעל פיו ננסי רייגן העסיקה אסטרולוגית שאותה כינתה "חברה". זו הייתה כמובן דיקסון. היא הייתה מעורבת בכל החלטה חשובה שהתקבלה בבית הלבן. לאחר ההתנקשות הכושלת בחייו של רייגן, ננסי התבוננה בטבלה האסטרולוגית שהכינה לה דיקסון וגילתה שם אזהרות בדבר נסיון הרצח. מאז מעמדה של דיקסון בבית הלבן רק השתפר, ולמעשה ננסי קבעה את כל סדר היום של רונלד רייגן על פי התחזיות של דיקסון לימים טובים, ימים רעים וימים ככה-ככה. דיקסון מתה ב-1997.
נא להמתין לטעינת התגובות
