תנו לנשים מסופקות מינית לשלוט: המודל החברתי של שמייקי בבא
קהילות רוחניות כמו אמירים הם מקום מפלט לאנשים חסרי כשרון המעמידים פנים שהם יותר מאושרים ממה שהם. מצד שני, יש שם מספיק מטפלות בנות שלושים ומשהו כדי להפוך אותך לזכר אלפא. שמייקי בבא מנסה לפתח מודל חיים מחוץ לממסד, יורד על האלטרנטיבות הקיימות ושואב השראה מאל-קעידה
שמייקי בבא
כל הפרימאטים, קופי-העל שחיים בקבוצות, יוצרים היררכיות הנשלטות על ידי זכרים. בני אדם אינם יוצאים מהכלל, ופירוש הדבר הוא שלמרות האהבה, הכוונות הטובות ואפילו הברכה של גורוג'י, השורה התחתונה והמעציבה היא שהקוף הגדול, האלים והמניפולטיבי ביותר זוכה לשלוט על הקבוצה. העיקרון הזה, שבדרך כלל לא שמים לב אליו, חוזר בכל המוסדות – במשפחה, בבית הספר, בקבוצת המדיטציה או בצבא – המרושע תמיד זוכה בחלק הארי של המזון, הסקס והכסף. הבעיה היא ששמייקי באבא הוא רק 1.73 מ', לא אכזר מאוד, ורק טיפונת אלים - מה שהופך אותו למתחזה לזכר אלפא.
עבור רובנו, צרכי החיים המודרניים לכדו אותנו בסבך של ערכים, שנתפרו יחדיו עלי ידי החינוך, המשפחה והחברים ומתוחזקים בעזרת המדיה הלאומנית. קל לשכוח שהחובה האמיתית שלנו היא להיות מודע לכוח החיים הזורם דרכנו. זה היה צריך להיות סוף הסיפור, אבל בישראל, הצלחתם של החלוצים, שביקשו להקים מדינה פיזית שעומדת מול אויביה, הובילה לכך שאנו כולאים את עצמנו במו ידינו וממסדים את חיינו. החלוצים מן הסתם לא חזו שיורשיהם יחיו כמו רובוטים, ילכו בתלם, ישלמו מיסים כבדים לאדמיניסטרציה שדואגת לעצמה ויעמדו כמו ילדים טובים בצפירה של יום הזכרון. אנחנו, נכדיהם של אנשים בעלי יוזמה וחסרי פחד, חוששים ממה שיגידו עלינו ושיאשימו אותנו שאנחנו לא חלק מהמשחק הקבוצתי. "ככה עושים", אומרים לנו ההורים, שרוצים שנאכל בשקט את אותו החרא שהם אוכלים. הם לא מכירים משהו אחר – ויש אבות שחושבים שהבנים שלהם אינם אלא העתקים גנטיים שלהם עצמם.
שמייקי באבא, אז איך אתה מציע שנחייה?
קודם כל צריך להבהיר שאין כל טעם להילחם ישירות בממסד – זה יהיה ניסיון עקר והרסני. היו הרבה מהפכות בהיסטוריה, כל אחד סביב אידיאולוגיה אחרת שביקשה ליצור אדם חדש. כל אחת מהן נידונה לכשלון, מכיוון שהמהפכנים הורסים את המוסדות הישנים ויוצרים תחתיהם מוסדות חדשים במהירות, גרועים מקודמיהם. זה אחד מהפרדוקסים של האדם, שעורג לחירות ובו בזמן יוצר היררכיות שליטה זכריות שכובלות אותו. בימינו, כשהמוסדות מנוהלים עם טכנולוגיה מודרנית וברוח ההומוגנית של הגלובליזציה, האוויר נעשה מחניק עוד יותר. אי אפשר להילחם בזה. לכן, הדבר הטוב ביותר הוא לצחוק, לא לקחת את המוסדות ברצינות ואם אפשר – להתעלם מהם לגמרי.
במקום זה מוטב להתמקד בדברים מספקים באמת כמו סקס שמנטרי. כשאנחנו מלאים באהבה ומחוברים למקור, אין לנו צורך בזהות ובחוקים. צריך לחקור גם את החוויה הפסיכדלית – כי אין דבר מסוכן ליותר לאמונה הממסדית כמו חומרים משני תודעה, וזו כמובן הסיבה שהם לא חוקיים. מי שהמוח שלו הסתבך, צריך אמצעי חריף יותר, וזו הסיבה שאנחנו מציעים סאדופאסאנה ושמכניקות נוספות שמביאות אותנו לקצה הפוטנציאל שלנו, מעבר לגבולות תפקידנו החברתי.
בואו נעשה את הדברים הללו עכשיו, כי הזמן הולך ואוזל. ב-21 בדצמבר 2012 מסתיים לוח השנה של בני השמאיה, ובא יום של שינוי גדול; נכון שהיום עלול לחלוף כמו נוד קוסמי ריחני אבל יכול גם לקרות אסון שיאפס את האנושות וימחה את החיים על פני כדור הארץ. איננו יודעים אם תהיה זו קריסה כלכלית עולמית מוחלטת, פיצוץ גרעיני עסיסי, וירוס קטלני חדש או יצורים מכוכב אחר. אבל אנחנו כן יודעים שמי שמתנהג כמו עבריין מועד ולא מסוגל לתקשר עם סביבתו, לא ישרוד. מי שמוסגל להסתגל לתנאים חדשים ולחיות מחוץ לקופסא, אולי יחזיק מעמד.
עד 120
למה זה חייב להיגמר ככה?
כי אנחנו יותר מפותחים מפרימאטים אחדים והמוסדות שלנו, פרי האגו הקולקטיבי הפרוע, מבטאים את האופי הקלוקל שלנו במיטבו. אבל בואו נראה בזה שלב מעבר זמני של האדם, טירוף כיתתי בן אלפי שנים, הנוצר באופן טבעי מאובדן הקשר לאדמה ולאהבה המקודשת, קשר שפעם נוצר בעזרת פטריות קסם. החדשות הטובות הן שיש מספיק אנשים שמבינים שהמוסדות שלנו, גם אם נוצרו בשם אידיאלים נשגבים, הם כר פורה לבינוניות ולאובדן הזהות העצמית.
אתה נשמע תבוסתן. באמת אין מה לעשות?
דווקא יש. אם יש לכם כוחות, צריך לפצל את כל המוסדות לקבוצות עצמאיות של 120 איש.
למה 120?
לא משנה כמה חברים יש לך בפייסבוק, המחקר מוכיח שהגבול הטבעי והבריא לקבוצות של בני אדם הוא 120. האדם הקדמון חי כך. 120 הוא בערך מספר הפרצופים שאנו זוכרים בקלות והמספר המקסימלי של אנשים שעמם אנחנו יכולים לנהל יחסים אישיים.
קבוצות גדולות יותר מביאות לדה-הומניזציה, להכפפת האינדיבידואל לטובת הכלל, ולמתח הטרגי-קומי בין אהבה לחובה, שצץ באינספור יצירות
יש עוד צעדים אפשריים לשיפור המצב, כמו למשל לחיות בקהילות עצמאיות קטנות, ולבחור כמנהיגות נשים מסופקות מינית. הבעיה היא שלרוב הנשים המסופקות מינית יש דברים אחרים לעשות מלבד להיות מנהיגות.
מה עם ממסד השמייקי, האם הוא לא עלול להפוך לנוקשה ומנוון?
כדי להימנע מרצינות יתר אימצנו את המבנה הארגוני של אל-קעידה, שבו כל תא פועל באופן עצמאי ללא כל הנהגה מרכזית. יש מקום לזמן לעוד שאלה אחת.
רציתי לחיות בקהילה רוחנית אלטרנטיבית אז עברתי לאמירים. חוץ מהנוף הנפלא, החליאה אותי הצביעות שם. האם אפשר ליצור קהילה שלא נופלת לבורות של מוסדות רגילים?
קהילות המושתתות על רעיונות רוחניים הם מקום מפלט לאנשים חסרי כשרון המעמידים פנים שהם יותר מאושרים ממה שהם. אבל תראה את הצד החיובי בזה – אם יש לך נטייה לקחת את פרוסת הקיש הצמחוני הראשונה, ולשכב עם היפה ביותר מכל המטפלות בנות השלושים ומשהו שאוכלות קבנוס מתחת לשמיכה, הרי שקהילות רוחניות כמו אמירים הם מקום מצוין להפוך לזכר אלפא. ולקוראות היוגיניות שכמהות ללינגם שמתחבר עם חגורה ומקבלות עקצוץ בתחתונים כשהן נתקלות בביטויים כמו היררכיה זכרית, אל דאגה – בימינו גם נשים יכולות להיות זכרי אלפא.
נא להמתין לטעינת התגובות
