גורו דב סינג בישראל: סטנד-אפ של חמלה וריפוי
"אני נמצא במצב מדיטטיבי של חוסר הפרדה. זהו מצב טבעי, גם לך יש את זה אבל את לא מזהה את זה. אין לי כוחות על-טבעיים, ובכל זאת אני מודע לחסימה שיש בבטן התחתונה שלך הבוקר, בצד ימין". כרמל ויסמן שוחחה עם גורו דב סינג, מפתח אמנות הריפוי "סאט נאם ראסאיין", שמגיע בסוף השבוע לארץ
בימים שבהם יוגה הפך לחוג שלוקחים בחדרי כושר כדי לפגוש בחורות גמישות, ביקורו של גורו דב סינג בישראל מזכיר לנו שהיוגה באה ממסורת עתיקה של תרגול רוחני ומסתבר שהיא טומנת בחובה גם אמנות ריפוי עתיקה שנחשפה לעולם רק בשנות ה-90. "סאט נאם רסאיין" או בקיצור SNR שפירושה "רגיעה עמוקה אל תוך הזהות האמיתית", היא אמנות ריפוי באמצעות שהות במצב תודעה של העדר הפרדה. גורו דב הצטווה לגלות ולהפיץ בעולם אמנות זו, על ידי מורו המפורסם יוגי בהאג'ן, מי שהביא את בשורת הקונדליני יוגה למערב. מפגש היכרות עם גורו דב סינג ועם סאט נאם רסאיין, מתקיים בתל אביב בסופ"ש הקרוב.
"את רואה אותי"? שואל הגורו עם המראה ההודי האיקוני, במבטא דרום אמריקאי כבד, תוך שהוא משחק במצלמת הסקייפ על שולחן ביתו אשר ברומא. לזה אני קוראת גלובליזציה.
נולדת במכסיקו לפני 60 שנה. איך הגעת בכלל ללמוד יוגה?
עסקתי ברפואה מסורתית במכסיקו עד שפגשתי את המורה שלי (יוגי בהאג'ן - כ.ו). הוא הרשים אותי מאד ועברתי לתרגל קונדליני יוגה. יום אחד הוא הישרה את מצב התודעה של סאט נאם רסאיין. הוא עשה זאת למשך שלושה ימים וביום השלישי הכרתי זיהתה את המצב הזה וזיהיתי שהוא מזהה את זה שהכרתי במצב הזה. הוא אימן אותי לרמת המודעות הזו מבלי להגדירה בשמות ומאז התאמנתי שנים רבות עד שהתמחיתי בה והוא ביקש ממני להפיץ אותה בעולם כאמנות ריפוי.
אז סאט נאם רסאיין הוא מצב תודעה. איך היית מגדיר את המצב הזה?
זה מצב מדיטטיבי של העדר הפרדה כמעט. זה מצב טבעי, יש לך את זה אבל את לא מזהה את זה. וברגע שמזהים את זה צריך להתאמן בזה, אפשר לשלוט בזה ולייצב את זה ברמת רגישות גבוהה. אבל הרעיון הוא לא להגיע להארה או משהו כזה, זו אמנות ריפוי שמעודדות אותך להתפתח וככל שאתה מתפתח אתה יכול לשרת ולרפא.
איך השהות במצב המדיטטיבי פועלת ככוח ריפוי?
אין לי כוחות על טבעיים, ובכל זאת אני מודע לחסימה שיש בבטן התחתונה שלך הבוקר, בצד ימין. כשאני במצב של העדר הפרדה אני מזהה שכל מה שאני מודע אליו מחוץ לי זה בגלל שזה קורה בתוכי באיזה שהוא מקום. אני מזהה את המקום שאדם אחר לא זורם בו ומייצר התנגדות שיוצרת דחיסות במערכת שלו, זה מופיע במודעות שלי במצב של העדר הפרדה.
ואז מה עושים עם זה?
אני מזהה את זה ונותן לזה לקרות. אני לא מנסה לחסל את הכאב אני נכנס עימו ליחסים, אני נותן לו לקרות במודעות שלי, מהרהר (contemplate) בו. והריפוי מתרחש על ידי הכוונה שלי להיות ביחסים עם זה בתוכי.
איך כל זה קשור לקונדליני יוגה?
בקונדליני יוגה בעצם מתאמנים על המצב הזה מבלי להגדיר זאת כך, כפי שהמורה שלי הביא אותי לכך. ואדם שהתאמן בכך יכול לעשות זאת עבור אדם שלא התאמן.
מה הייחוד של סאט נאם רסאיין בהשוואה לשיטות ריפוי אחרות?
אני באמת לא יודע (צוחק). אני מקווה ששאר שיטות הריפוי עובדות ואני מקווה שהן מצליחות לייצר תוצאות כמו סאט נאם רסאיין. כשאת מנקה את החלון, זה נקי ללא עוררין, את מבינה? סאט נאם רסאיין תמיד מרפא, גם מצבים שאין להם פתרון רפואי.
אתה מתכוון למחלות סופניות, כמו סרטן? יש לשיטה הצלחות בתחום הזה?
מחלה זה מונח בשיח הרפואי, זו דרך לפרש את המציאות. אני רואה את התהליך הזה אחרת לגמרי, אני לא מכנה אותו מחלה, זו רמה של התנגדות במערכת ואני עובד עם הדיספונקציה שגורמת להתנגדות. זה תלוי כמה עמוקה ההתנגדות וכמה היא כבר פזורה במערכת ובהחלט אפשר להשיב מצב מורכב כזה לזרימה בהדרגה. אבל סאט נאם רסאיין תמיד עובד, המצב תמיד משתפר במידה זו או אחרת.
אמרת שלכל אדם יש יכולת להכיר במצב הזה בתוכו. האם כל אדם יכול ללמוד לטפל בשיטה או שצריך להתאמן שנים רבות כדי להשיג את המצב הזה?
כל אחד יכול ללמוד את זה אבל זה דורש משמעת. במסורת שלנו אין חניכה, אתה חונך את עצמך כשאתה מפסיק לצפות שאני אחנוך אותך. זה לא כזה קשה להתחבר למצב התודעה הזה ורואים תוצאות מהרגע הראשון שיש לך קשר עם המצב הזה. את רואה את מגבלותיך וככל שאת יותר מודעת ומייצבת את המודעות הזו, שזה לוקח בין שנה לשלוש שנים, התוצאות מגיעות. כמובן שיש לזה עוד המון רמות של עומק והלימוד אף פעם לא נגמר.
גורו דב סינג החל ללמד את סאט נאם רסאיין כשיטה ב-1989 בקרב קהילות מתרגלי קונדליני יוגה. הוא מעיד שבהתחלה היה קשה ואנשים לא הבינו מה הוא רוצה מהם אבל כעבור כמה שנים הוא חווה את העלייה במודעות הקולקטיבית בעולם וראה כמה שזה קל יותר לפתוח אנשים למצב התודעה הזה כיום, בעידן הדלי. כיום לומדים את השיטה כעשרת אלפים אנשים בעולם, מתוכם עשרות יהודים וישראלים. אחד מתלמידיו, יובל פלג, ישראלי לשעבר המתגורר באמסטרדם למעלה מ-20 שנה, קיבל את אישורו בשנה שעברה ללמד לראשונה את שיטת סאט נאם רסאיין בישראל ומסיים את המחזור הראשון של קורס המטפלים עם ביקורו החגיגי של המאסטר בארץ.
"לפני עשר שנים למדתי יוגה אצל תלמידה של גורו דב" מספר פלג. "ביום הולדתי ה-35 הוזמנתי על ידה להיות מטופל במסגרת שיעור של גורו דב והגעתי עם התנגדות גדולה: התייחסתי ליוגה כאל תרגול פיזי בלבד וכל ההילינג שמילינג הזה נראה לי לא לעניין. אבל אחרי שלוש שעות מתחת לידיו של גורו דב חיי התהפכו על פיהם. הייתה לי בעיית ראיה וקמתי מהטיפול עם ראייה חדה, כמתנה ליום הולדתי. זו תחושה שאי אפשר לתאר,לא פגשתי אדם כזה והיה לי ברור שאלמד אצלו".
מאיזה רקע הגעת לפני שהפכת למורה ומטפל במשרה מלאה?
הייתי מעצב כובעים. למדתי כובענות בלונדון.
מה הייחוד של השיטה בעיניך?
לכל אדם יש יכולת מודעות, אנחנו רק לומדים להרחיב אותה כדי להכיל כמה שיותר מודעות. זו עיקר העבודה. זה מרחב מקודש ונייטראלי של מדיטציה עמוקה שבו פשוט מודעים לשדה ולכל היחסים הקיימים בשדה הזה. אני חווה את זה כמו טיול של התודעה לרמת מודעות חדשה שבה הכאב ממילא נושר, חוזרים בלי זה. אני לא מתעסק עם קארמה או אנרגיה, זה רק עניין של הרחבת מודעות.
תלמידי הקורס שמסיימים שנת לימודים ראשונה כבר החלו לטפל ולראות תוצאות. בועז (32) תרגל קונדליני יוגה במשך כמה שנים והשלים קורס מורים ליוגה. "עבדתי כמתכנת ורציתי להיות מטפל. כשהתנסיתי בסאט נאם רסאיין זה חיבר אותי למשהו שכבר היה בי ולא ידעתי איך להשתמש בו. הרגשתי שזה מה שנכון לי ללמוד.
ויקי (46) נרשמה ללימודי יוגה בניסיון לטפל בהפרעת אכילה ממנה סבלה ונחשפה לסאט נאם רסאיין. "בעקבות הלימוד של השיטה הצלחתי להתאזן ולאזן את הגוף שלי, להחזיר לידי את השליטה ולבחור מה שנכון לי. השהות במרחב המקודש מביאה להסתכלות על עצמך מהמקום הזה ויכולת לעשות את הבחירות האלה. היום אני עוזרת לאנשים שהיו במצב שלי לעשות את זה, אני מראה להם שזה אפשרי".
סוף השבוע הקרוב עם גורו דב סינג יהיה גם המפגש הראשון של הקורס השני שיתקיים בארץ ומוזמנים אליו גם תלמידים ללא ניסיון קודם ביוגה.
גורו דב, יש שמועות שאתה מפסיק ללמד ומותיר את השושלת הטרייה בידי הדור הבא של התלמידים, זה נכון?
לא מדויק. אני לא מפסיק ללמד אבל אני אלמד בעיקר ברומא. כרגע אני נוסע כל סוף שבוע למקום אחר בעולם ואני מבזבז יותר זמן במטוס מאשר בבית. זה היה נחמד כשהייתי צעיר אבל אני כבר מזדקן.
אז הטיסה הראשונה לישראל היא אחת הטיסות האחרונות שלך.
מה הרגשתך לגבי הגעה לישראל?
(צוחק) אני אקפוץ מהמטוס ואנשק את אדמת ארץ הקודש!
זה לא מפחיד אותך לבוא לישראל בתקופת מלחמה ומשבר?
נו באמת, ואיפה אין מלחמה ומשבר? כשאני פעם בשבוע במקום אחר בעולם, תביני, יש רק מקום אחד בעולם, הכול מקום אחד עבורי. אבל אני עצוב. אני עצוב שאנחנו הולכים בדרך האלימות וחושבים שכך נגיע לאושר, באמצעות צמצום אוכלוסיית כדור הארץ. מיליוני שנים לא לימדו אותנו כלום, זה הורג את זה ויום אחד נהרוג את עצמנו.
איך אפשר להיעזר במודעות שלנו כדי להביא שלום?
למקד על זה את המודעות ולא להיגרר להזדהות עם תעמולה ואידיאולוגיה. את יודעת מה זה ערבים? את יודעת מה זה יהודים? אנשים. ולמה אנשים רוצים להרוג אנשים אחרים? בגלל אינטרסים. למי אכפת מאינטרסים בכלל? צריך להתעלות למודעות רחבה יותר ולהחזיק אותה, לא לשתף פעולה עם זה.
אבל איך עושים את זה?
איך את נושמת כרגע? רק תתרכזי בנשימה שלך. תכירי בה לשתי שניות... ההתייחסות משתנה, נכון?
אצלי אולי כן, אבל נראה אותך אומר לטרוריסט מהחמאס לעצור ולהתבונן בנשימה שלו לרגע...
(פורץ בצחוק) אבל משהו בתוכך הוא טרוריסט, אל תפרידי את זה ואל תמקמי אותו בחוץ.
אז לעבוד על הטרוריסט הפנימי שלי?
כן, אל תשאבי למודעות הזאת, אל תצרי קבוצות כאלה במודעות שלך, יש שם אדם סובל וגם בתוכך, אל תהי צודקת, תחזיקי את שני הצדדים במודעות שלך ואל תזדהי. תכירי בזה.
אמרת שיש לך הרבה חברים יהודיים וישראלים. אילו ציפיות יש לך מהביקור בארץ?
את יודעת, הדבר הכי מאתגר עבורי זה לזהות הומור של תרבויות שונות כשאני במצב מדיטטיבי של העדר הפרדה. לישראלים יש הומור שחור לגבי עצמם, הם מפורסמים בכך. ואני תמיד פוחד שאני אגיד משהו ולא יצחקו, זה לא קל להצחיק. כשמצליחים להצחיק אז באמת נוצרת תקשורת.
יש לך מסר לאנשים שיבואו לשמוע אותך בסוף השבוע הקרוב בארץ?
תיהנו ממני (צוחק). אני בא לפגוש אתכם. אנשים שרוצים ללמוד משהו כדי לעזור למישהו. יהיה סופשבוע של חמלה וריפוי.
ונקווה שגם צחוק.
כן! סטנד-אפ של חמלה וריפוי.
נא להמתין לטעינת התגובות
