ראשי » סגנון ופנאי » אוכל » אלכוהול

זן נדיר: סוביניון בלאן

מקורו של הסוביניון בלאן הוא בצרפת, אבל גם בישראל הוא גדל מצויין. כשהוא נדבק בפטריה, מייצרים ממנו יינות קינוח יקרי ערך

ענב הסוביניון בלאן (Sauvignon Blanc), יחד עם קברנה פראנק הוא ההורה הגנטי של הקברנה סוביניון. מקורו בצרפת, בה הוא גדל בגראו שבבורדו (Graves, Boudreaux) שם הוא מעורבב בדרך כלל עם סמיון, ובעמק הלואר (Loire) שבו רוב היינות זניים.

בעמק הלואר יש שני אזורי ייצור עיקריים. הראשון הוא - יינות סנסר (Sancerre) המתאפיינים בהיותם חומציים "פריכים", לעתים מינרליים, ולרוב מיוצרים ללא שימוש בחביות. השני הוא יינות פואי פומה (Pouilly-Fume) שהם מינרליים ומעושנים.

חוץ מצרפת, גדל  סוביניון בלאן מפורסם גם בניו זילנד, ואם לדייק - במארלבורו (Marlborough) שבניו זילנד. לא מדובר בסיגריה המפורסמת, אלא באזור בצפון האי הדרומי, שנודע בעיקר ביינות סוביניון בלאן, אם כי מיוצרים בו גם יינות אחרים, כמו פינו נואר ושרדונה, אך בשיעור נמוך יותר. היקב המפורסם ביותר באזור הוא Cloudy Bay, שהפך כמעט שם נרדף לסוביניון ניו זילנדי. היין הזה מתאפיין בניחוחות בולטים, ולעיתים חד-ממדיים, של דשא קצוץ, אספרגוס ולפעמים פירות טרופיים.

בישראל נבצרו השנה כ-2000 טון מהזן, כשחלקם הגדול בגליל העליון וברמת הגולן. ביקב דלתון כמות ניכרת של סוביניון בלאן, שמרביתו מגיע מכרם בן זמרה. כרמים רבים ניטעו פה בתחילת שנות השמונים, כשיין לבן היה עדיין יותר פופולארי מאדום. רבים מכירים את האזור כמעוז הקברנה אבל לדעתי, קברנה טוב יש גם באזורים אחרים (מירון למשל) וחוזקו של האזור הוא בסוביניון בלאן. 

הגפנים נוטות לצימוח חזק, והיבול עשוי להיות גבוה מאוד אם לא מרסנים אותו באמצעות זמירה נכונה ודילולי פרי. כמו כן הזן רגיש מאוד לריקבונות. בגלל שהאשכולות צפופים וקליפת הענב דקה, בתנאים של לחות וחוסר אוורור עלול האשכול להידבק בפטריות שונות (ראו תמונה) אבל במקומות מסוימים (סוטרן הידוע שבהם) מייצרים מענבים שנדבקו בפטריית הבוטריטיס יינות קינוח מופלאים ויקרי ערך. ריקבון זה נקרא ה"ריקבון האציל" כך שהצרה הצרורה של אחד היא הזהב של האחר.

שיטות ההכנה של היין מגוונות ורבות כמגוון הסגנונות. יש המשרים את המיץ על הקליפות למספר שעות, יש הסוחטים את המיץ מיד. חלק מתסיסים במכלי נירוסטה וחלק מיישנים בחביות. חלק מייצרים יין חד ופריך עם חומציות גבוהה וחלק מייצרים יין עגול ורך.

הגמישות הרבה של הזן עושה אותו מעניין מאוד לעבודה ביקב,

ומה שנכון לכל זן נכון שבעתיים לסוביניון - איכות הפרי היא הגורם המכריע. אם הפרי חסר ניחוח וסתמי לא ניתן להסתיר זאת על ידי "קסמים" יינניים.

עד כאן הסקירה הפורמאלית, אבל כשישבתי לכתוב את המאמר התרוצצו לי בראש כל כך הרבה אסוציאציות שהחלטתי לשתף אתכם בכמה מהן, מוזרות ככל שיהיו:

ירוק: כל מה שקשור ליין הזה הוא ירוק בעיניי. יש לו ניחוח ירוק וטעם ירוק וחומציות ירוקה. אולי יש פה מקרה של סינסתזיה (עירוב חושים) אבל זוהי האסוציאציה הראשונה שלי.

שתן חתולים: כן, כן... בסוביניון בלאן במיטבו (גם זה עניין של טעם), ניו זילנדי בעיקר, ניכר ריח חריף שבמינון קטן מריח כמו פירות טרופיים ובמינון גבוה כמו שתן חתולים. ניחוחות אופייניים נוספים הנם שמיר, אפונה ירוקה, וכמובן עשב.

זיעה: עוד ניחוח אופייני לסוביניון, כמו שהמרצה שלי באוניברסיטה באוסטרליה היטיב לתאר: "בית שחי של תיירת גרמניה". כל אחד ועולם המושגים שלו...

רוברט מונדבי: היום קוראים לזה מיתוג, אבל בשנות ה- 70 רוברט מונדבי המציא מחדש את הסוביניון בלאן בארה"ב כשקרא לו "פומה בלאן" וכהרף עין יצר ביקוש אדיר ליין שעד אז זכה ליחס פושר. ביקב דלתון אנחנו מייצרים פומה בלאן והמונח פומה שמשמעותו בצרפתית עשן משמש פה כדי לתאר את הטעם המעושן שמקבל היין ממגע עם עץ אלון לאחר התסיסה.

לסיכום: סוביניון בלאן אופייני הוא כמו כוסברה - או שאוהבים מאוד מאוד או שלא מסוגלים לסבול. בכל מקרה אי אפשר להישאר אדיש אליו. אני משתייכת לאוהבים. החומציות של הזן והרעננות הירקרקה שלו כמו גם מינרליות לעיתים, אהובות עליי במיוחד.

נעמה מועלם היא הייננית הראשית של יקב דלתון.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...