פארק תמנע: אתר מורשת או כפר נופש?
לאחרונה הוגשה לאונסק"ו בקשה להכריז על פארק תמנע אתר מורשת עולמית, בעוד שמנגד מתנהל ויכוח על הקמת מתחם נופש בסמוך לו. על שימור, פיתוח ומה שביניהם
הפארק, הממוקם לצד כביש הערבה, כ–25 קילומטרים מצפון לאילת, משתרע על פני שטח של 60,000 דונמים ובנוי בצורת פרסה. תצורות הנוף של הפארק נוצרו בזמן פעילות טקטונית שהתרחשה באזור לפני עשרות מיליוני שנים כחלק מהשבר הסורי–אפריקני. תנודות הקרקע והבליה הטבעית שיצרו המשקעים והרוחות באבן החול האדומה הותירו פסלים טבעיים מרשימים.
הידועים שבהם, עמודי שלמה, הם עמודי סלע המתנשאים לגובה של כ–40 מטרים. תהליכי בליה טבעיים הביאו להתפוררות סלע החול ויצרו חללים גבוהים בין העמודים. תצורה מפורסמת אחרת, שנוצרה כתוצאה מכרסום הרוחות, היא אבן חול אדומה שגובהה ארבעה מטרים והמכונה "הפטרייה".
בימים אלה הוגשה לאונסק"ו בקשה להכריז על פארק תמנע אתר מורשת עולמית בזכות נופיו הייחודיים. מיכאל לביא, מנהל השימור והפיתוח מטעם החברה הכלכלית המנהלת את פארק תמנע, מספר שאוצר הטבע הגדול ביותר של המקום הוא שפע תצורות הנוף.
"אלה יצירות של בליה שיצרו הרוחות, רעידות האדמה והגשמים, שלפי עדויות היו מרובים באזור לפני 2,000 שנים. מלבד הקשתות, הפטריות ועמודי שלמה המפורסמים, מצויה במקום במת הר תמנע, התרוממות של הר גרניט שעליו התרבדו שכבות דולומיטים מעורבים בעפרות נחושת, וכן עצים מאובנים השכובים על הקרקע, עצי שרך שתוארכו לתקופה של לפני יותר מ–120 מיליוני שנים, שגובהם במקור הגיע ל–40 מטרים.
בתחומי הפארק ניתן למצוא גם 'פצצות וולקניות', חלקי סלעים שנורו מבטן האדמה כתוצאה ממי אגם תת–קרקעי שחלחלו לתוך המאגמה והפכו מעין פצצת קיטור ענקית לפני 150 מיליוני שנים". אך לא רק הטבע לבדו הטביע כאן את חותמו. בפארק תמנע מצוי גם מכרה הנחושת הקדום ביותר בעולם: מתחת לפני הקרקע נמצא עורק נחושת גדול, שהכרייה בו החלה כבר לפני יותר מ–6,000 שנים.
במאה ה–12 עד ה–14 לפני הספירה, תקופה שבה שימשה הנחושת מטבע עובר לסוחר, הקימו כאן המצרים מפעל אדיר לכריית והפקת נחושת, שהועסקו בו תושבי ערב הצפונית. את כיכרות הנחושת הובילו על גבי גמלים לנמל הטבעי באי האלמוגים, ומשם בספינות למצרים. בהמשך כרו נחושת במקום גם הקינים והמדיינים, ובמאה הראשונה והשנייה לספירה חודשה הכרייה על ידי הרומאים ולאחר מכן על ידי הערבים, שכבשו את האזור.
ב–1955 הוקם במקום מפעל מכרות תמנע, שהיה מקור תעסוקה לרבים מתושבי אילת. המפעל נסגר ב–1983 בעקבות צניחת מחירי הנחושת בשוקי העולם, אך בשנים האחרונות, בעקבות דרישה מחודשת לנחושת, "גילה" את המקום תאגיד פלדה גדול ממקסיקו, שחיפש אחר מקורות חדשים לנחושת וקיבל זכויות כרייה לחמש שנים. לדברי מנהלת הפארק, חגית גל, כיום נערך על ידי המקסיקנים מיפוי של השטח לצורך חידוש הכרייה. זו אמורה להתבצע בטכנולוגיות מתקדמות, הלוקחות בחשבון את שימור אוצרות הטבע ואיכות הסביבה, בניגוד לשיטות הכרייה של ימים עברו.
פעילות הכרייה הענפה שהתרחשה בתמנע במשך דורות הותירה אחריה שרידים ארכיאולוגיים מעניינים. בקרב הממצאים, שנחשפו במרוצת 30 השנים האחרונות על ידי משלחת בראשות פרופ' בנו רוטנברג, נמצאים שרידיו של מחנה התכת הנחושת המצרי הקדום. המתחם המבוצר, שבו המסו את הנחושת וייצרו ממנה כיכרות, מוקף קיר אבנים נמוך ונותרו בו רק בסיסי התנורים להתכת נחושת.
ליד התנורים שרדו ערימות של סיגי נחושת שחורים, הפסולת שנותרה לאחר תהליך ההתכה. נחשפה גם "גבעת העבדים", שהיו ככל הנראה אלה שביצעו את העבודה השחורה במכרה. זוהי גבעת אבן חול לבנה שמורדותיה תלולים וראשה שטוח. על המשטח העילי התגלו שקערוריות וסימני חציבה אחרים, אולי שריד לפולחן כלשהו.
אחד הממצאים הארכיאולוגיים המרתקים בפארק הוא מקדש תחתור, ששרידיו התגלו לרגלי עמודי שלמה. המקדש המצרי מתקופת פרעה סתי הראשון (1300 לפסה"נ) כלל חצר מוקפת קיר מאבן חול לבנה וחדר פולחן. מדרגות המקדש מובילות לתחריט סלע שבו מתואר רעמסס השלישי מוסר תשורה לאלה תחתור. לא במקרה, בין שאר כישוריה, היא שימשה גם אלת המכרות.
האזור הסמוך לפארק תמנע, המוכר בשם "עמק ססגון", הפך לאחרונה סלע מחלוקת בין יזמים ובין תושבי האזור וארגונים ירוקים. היזם יואב איגרא מבקש להקים באזור מתחם ובו בתי מלון, פארקי שעשועים ומרכז מסחרי. מתנגדי היוזמה טוענים שהבנייה תפגע בערכי טבע, בעיקר באבן החול הנובית האופיינית למקום, המצויה בישראל רק במקום זה.
עוד
לדברי גיא איילון, מנהל מחוז אילת ברשות הטבע והגנים, "מדובר אמנם באזור מדברי יפה מאוד שהבנייה אכן תפגע בו, אבל מכיוון ש–40 מתוך 300 הדונמים עליהם אמור להיבנות המתחם יוקצו לטובת שמורת טבע, הפגיעה תצומצם". לדברי לביא, "הבנייה אמורה להיעשות מחוץ לתחומי הפארק, ולדעתנו לא רק שלא תזיק לפארק, אלא אפילו עשויה להועיל, כי היא תגדיל את כמות המבקרים. גם בארה"ב, ליד כל פארק לאומי יש בתי מלון".
בפארק יש לא פחות מ–18 מסלולי טיול (כולל מסלולי אופניים) החולפים על פני המקומות המעניינים בו. בעמק ציורי הסלע, למשל, אפשר לצפות בתחריטים מקוריים מהתקופה המצרית, שהמפורסם שבהם הוא ציור המתאר מרכבות המובלות על ידי שוורים ועליהן חיילים עם גרזינים ומגינים, וכן העתקים של ציורי סלע מהאזור הקרוב ומסיני.
אפשר לראות את פירי הכרייה שנחצבו בגרזיני חפירה ולזחול בתוכם, עורקי עפרות הנחושת שבסלע ותצורות הסלע השונות. המסלולים המומלצים למשפחות הם "מסלול הקשתות", המתחקה אחר אוצרות הנחושת ומגיע לפירי הנחושת, ו"מסלול הקניון הוורוד", העובר בקניון הקצר והעמוק של אבן אדמדמה–ורודה שנוצר על ידי נחל תמנע.
באדיבות e ירוק, מגזין הטיולים של קק"ל בשיתוף נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל
להרשמה לניוזלטר
נא להמתין לטעינת התגובות
