גלגלי האתאיזם: ריצ'רד דוקינס בקמפיין חוצות נגד אלוהים
ריצ'רד דוקינס, הביולוג האתאיסט הנודע, הצטרף למסע פרסום שקורא לאזרחי בריטניה להפסיק לפחד מאלוהים ולהתחיל להנות מהחיים
בתחילת החודש 800 אוטובוסים התגלגלו מתוך תחנות ברחבי בריטניה כשהם מכוסים בפרסומות המודיעות בעליצות לאנשים: "ככל הנראה אין אלוהים. עכשיו הפסיקו לדאוג ותיהנו מהחיים".
קמפיין המודעות, שנתמך על ידי האגודה ההומניסטית הבריטית (British Humanist Assn.), הוא פרי מוחה של קומיקאית שראתה מסרים נוצריים על גבי אוטובוסים, חיפשה את אתרי האינטרנט של הארגונים העומדים מאחוריהם ומצאה אזהרות שלפיהן עליה, כלא-מאמינה, נגזר ללכת לגיהינום.
המודעות החדשות עוררו חילוקי דעות מעטים בבריטניה, מדינה חילונית שרואה בלהט הדתי דבר מוזר במקצת. הבלגן הגדול ביותר היה אולי סביב המילים "ככל הנראה" בסלוגן, שאותן רשות הפרסום הבריטית קבעה שיש לצרף על מנת למנוע פוטנציאל של הטעיה במודעה, בשל העובדה שאיש לא יכול לומר בביטחון של 100% שאלוהים לא קיים.
התומך הבולט ביותר בקמפיין הוא ריצ'רד דוקינס, פרופסור לביולוגיה מאוניברסיטת אוקספורד ומחבר הספר "אשליית האל", המקדם אתיאיזם מבוסס מדעית, שהיה לרב מכר בבריטניה ובארה"ב. דוקינס התחייב לגייס תרומות לקמפיין בסך של עד 8,250 דולר – סכום שהושג עד מהרה.
נלהב אך אדיב, בנימה מקצועית, דוקינס שוחח לאחרונה עם עיתון הטיימס בביתו הוויקטוריאני באוקספורד.
האם הופתעת מכך שתורמים כה רבים נענו לקמפיין וממנו את המודעות על האוטובוסים?
אני מופתע ומרוצה אך גם נבוך במקצת. היעד המקורי היה 555 פאונד (כ-8,250 דולר), שהתחייבתי לגייס ושחשבנו שנהיה ברי מזל אם נשיג אותם... זה היה מספיק לאוטובוסים לתקופה קצרה בלונדון.
מה שקרה זה, שמספרים עצומים של אנשים נתנו סכומים קטנים – 10 פאונד, 15 פאונד... הסכום הסופי הוא משהו כמו 130,000. בגלל זה אמרתי שאני נבוך, מפני שזה יותר מדי כסף להוציא על קמפיין אוטובוסים. היה עדיף להשתמש בכסף הזה למשהו אחר.
למעשה הייתי בעד הפניית הכסף לטובת משהו אחר, שחשבתי שהתורמים יאשרו. אבל חברים אחרים בקבוצה, שחשו שמכיוון שהכסף ניתן עבור קמפיין האוטובוסים, הם מחויבים חוקית להוציא אותו על הקמפיין הזה.
האם הדבקת המילים "ככל הנראה" לסלוגן על מנת להתאים לתקנות הפרסום מטרידה אותך? האם זה לא הופך את הקמפיין ליותר אגנוסטי?
היו לי טיעונים כנגד זה. רציתי הצהרה חזקה יותר. על כל פנים, השלמתי עם זה עכשיו, במידת מה מפני שהוגשה תלונה לרשות הפרסום, שהראתה שהמילים "ככל הנראה" היו נחוצות.
אבל הוא גם די מוצא חן בעיני עכשיו בגלל שיש בו מין הומור מוזר. הוא מזכיר את המודעה לבירה קרלסברג: "ככל הנראה הבירה הטובה ביותר בעולם." יש בזה משהו שנון שסביר יותר שיגרום לאנשים לדבר מאשר משהו נחרץ כמו "אין אלוהים." זה מעודד אנשים להתחיל לחשוב.
האתר של הקמפיין מצטט אותך מתוך "אשליית האל" כאומר שאפילו ההצהרה "אין אלוהים" היא הצהרת אמונה, וכי "ההיגיון לבדו לא יכול לשכנע אדם שמשהו בהחלט אינו קיים." האם זה לא הופך אותך ליותר אגנוסטי מאשר אתיאיסט גמור?
אני לא חושב שאתיאיזם מוחלט הוא עמדה רציונלית לחלוטין. כל מי שאומר שבטוח שאין אלוהים – אתה לא יכול לומר זאת יותר משאתה יכול לומר שבטוח אין חדי קרן, שאין דרקונים, שאין פיות... אתה לא יכול להפריך את קיומו של סנטה קלאוס. באותה מידה שאני א-פיותי, א-חד-קרני, כך אני גם אתיאיסט.
בחברה הולכת ומתחלנת, מדוע זה "אמיץ ונהדר", כפי שניסחת זאת, להיות אתיאיסט?
בריטניה היא מדינה חילונית במובנים רבים, כפי שאתה אומר. אם תמדוד זאת במספר האנשים שהולכים לכנסיה, זה אכן מספר נמוך יחסית.
מצד שני, יש לנו בישופים חברים בפרלמנט, מה שמקנה להם את כוח רב עוצמה בפוליטיקה של המדינה. יש להם כרטיס אוטומטי להימצא בתפקיד ממלכתי מכל סוג, בוועדת חקירה בכל עניין, תהיה זו הפלה או המתת חסד, כל נושא אתי. אתה בעצם מתחייב שיהיה שם בישוף, או אימאם בימים אלה, או רבי. הדת היא עדיין כרטיס כניסה.
כן, מפני שההשפעה עדיין קיימת. ישנה תחייה של נצרות יותר לוחמנית, ובעיקר בנוגע
אז באופן אירוני, יש בך קנאות אוונגליסטית לעניין הזה.
כמורה למדעים, זה דבר חשוב. "אוונגליסטית" היא מילה אומללה אם היא מרמזת על נאמנות לספר מסוג כלשהו. מבחינתי מדובר בנאמנות לעובדות מדעיות. עם "קנאות" אני חי בשמחה.
בקיץ שעבר היה קצת רעש סביב ההערות שלך על ההורים המוסלמים ש"מייבאים בריאתנות" אל תוך בתי הספר במדינה הזאת. למה הוצאת מהכלל את המוסלמים במקרה הזה?
לא, זה לא רק בבריטניה, כפי שאמרת בעצמך, הדת דועכת באופן כללי, אבל הדת האחת שאינה דועכת היא האסלאם. ישנה גאות של לוחמנות באסלאם בבריטניה ובאירופה, שלפחות בכמה מדינות אירופאיות הופכת מאיימת למדי. בהולנד, לדוגמה, היא איום של ממש ליציבותה של החברה.
כאשר אני הולך ומדבר אל ילדי בית ספר, לדוגמה – אני לא קורא להם ילדים מוסלמים; אני קורא להם ילדים להורים מוסלמים – אלה הם מתנגדיו הצעקניים ביותר של מדע האבולוציה.
קמפיין האוטובוסים אומר לאנשים "להירגע" בגלל שאין אלוהים. אבל עכשיו זהו זמן של מתח כלכלי רב עבור הרבה אנשים שאולי ימצאו מעט נחמה באמונותיהם הדתיות. האין זה עיתוי חסר רגישות לשלול מאנשים את הנחמה הזאת?
כן, כנראה שזה כך. כאשר חלמו על הסלוגן הזה, לא אני... זה קרה לפני המשבר הכלכלי. כבר אז הסלוגן לא שימח אותי כי נראה לי שנושב ממנו ניחוח הדוניסטי. אני חושב שהייתי מעדיף משהו כמו, לא "תיהנו מהחיים," אלא "עשו משהו טוב בחיים," או משהו קצת יותר מודע... בזמן שנכנסתי לזה, היה כבר כמעט מאוחר מדי מפני שהסלוגן כבר הוכרז והכסף כבר הובטח.
האם אתה מוטרד מהאפשרות שאתה גורם הרבה חרדה לאנשים, מפני שעבור רבים הדת היא חלק חשוב מזהותם?
זה לא מאוד מטריד אותי. אין בי כל כך הרבה אהדה כלפי אנשים שמוצאים ניחומים באשליה. אני לא מבקש להחריב את אשליותיו של מישהו על ערש דווי או משהו, אבל אני חושב על איזון, לאנשים צריך להיות עור עבה יותר.
האם אתה מוצא ערכים נעלים כלשהם בדת או באמונה באל?
אתה יכול למצוא אנשים דתיים שהם גם אנשים טובים, ואפילו אנשים שעושים מעשים טובים בהנעת הדת. אני משער שתמצא הרבה מיסיונרים בכל רחבי אפריקה וגינאה החדשה ובמקומות אחרים שעושים טוב בדרך זו או אחרת. אבל אני לא חושב שיש איזה הגיון כללי, איזשהו נתיב לוגי שמקשר בין להיות דתי לבין להיות טוב.
די מעניין להתבונן על הנתיב הלוגי שמוביל אל עשיית הרע. אני לא יודע אם תקבל את זה, אבל 19 המבצעים של תקיפות ה-9.11 באמת חשבו שהם עושים טוב. הם האמינו שהם עושים את רצונו של אללה... ישנו נתיב לוגי מהדת לעשיית מעשית אכזריים. אני לא חושב שיש נתיב לוגי שמוביל אותך מאתיאיזם אל משהו מעין זה.
יש כמובן אתיאיסטים שעושים דברים איומים, אבל אני לא חושב שאתה יכול להסיק אותם מהאתיאיזם עצמו.
עבור אותם אלה שמוכנים לוותר על הדת ועל האמונה באל, על מה היית ממליץ כתפיסת עולם חלופית?
כתפיסת עולם, היגיון מדעי.
גם כדרך להשיב על שאלות מוסריות?
גם הדת לא צריכה להיות דרך למענה על שאלות מוסריות, וכאשר היא כן, אי אפשר להסתמך עליה. אף אחד לא צריך לקבל את המוסר שלו מהתנ"ך או מהקוראן. זה נכון שאתה יכול למצוא חלקים טובים בתנ"ך. אבל איך תחליט מהם החלקים הטובים? התשובה היא על בסיס לא-תנ"כי. כך יש לנו איזו דרך לא-תנ"כית להחליט.
ישנה פילוסופיה מוסרית חילונית שהיא ככל הנראה עתיקה מהדת, או לפחות עתיקה כמוה, שמתעלה על הדת ועל היעדר הדת – חוקי החיים הטובים: "עשה לזולתך מה שחביב עליך." וישנה עדות לכך שחוקי ההתנהגות האלה הם אוניברסליים בקרב בני האדם, ואולי יש להם שורשים בעברנו האבולוציוני.
כאשר אתה שואל אותי האם המדע אומר לך כיצד להיות מוסרי, אני לא חושב שהמדע עושה זאת כשלעצמו... אבל דרך החשיבה המדעית וההיגיון המדעי יכולים להימצא בהיגיון המוסרי. המדע לא יכול לומר לך מה שגוי ומה נכון, אבל הוא יכול לעזור לך לחשוב בבהירות רבה יותר על מה נכון ומה שגוי.
ישנם מדענים שאינם חשים סתירה בין הדת למדע. האם יש דרך בעיניך ליישב את השניים?
העובדה שישנם מדענים מסויימים דתיים פירושה שניתן ליישב בין הדת למדע. אני חושב שזה קשה מאד. כשאתה פוגש מדען שטוען שהוא דתי, צריך לשאול אותם במה בדיוק הם מאמינים. לרוב תגלה שהם דתיים במובן של איינשטיין: יש להם יראת כבוד בפני המסתורין, פליאה בפניה היקום, הרז העמוק בבסיס הקוסמוס, דברים כאלה. הם לאו דווקא מאמינים באינטליגנציה על-טבעית ומודעת, וכמובן שהם לא בהכרח מאמינים באיזה יצור ששומע את התפילות שלך, קורא את המחשבות שלך וסולח לחטאים שלך. יש כאלה שממש מאמינים בלידת הבתולים ובתחייתו של ישו. זה ממש לא מובן בעיני. ההכרה שלהם בוודאי מפוצלת.
לאתר הקמפיין
תרגום: שחר שילוח
נא להמתין לטעינת התגובות
