פרצוף של ילדה ובטן ענקית
בשנתיים האחרונות חל גידול מפתיע במספר ההריונות אצל נערות בגיל תיכון, אולי בהשפעת הסרט ג'ונו. אבל אימהות-מתבגרות מדברות דווקא על בדידות ובחינות עם בגדי הריון. תופעה
"כבר באוקטובר התחלנו לחשוד," סיפר מנהל התיכון למגזין "טיים," "במאי שמנו לב שהבנות מגיעות שוב ושוב למשרד האחות כדי לערוך בדיקות היריון, וחלקן אף נראו מאוכזבות מהתוצאה השלילית." משהחל הסגל לחקור את העלייה הפתאומית במקרי ההתעברות - פי ארבעה מהשנה שקדמה - זומנו הנערות לשיחה והודו כי כרתו ביניהן "ברית" ללדת ולגדל את התי־ נוקות ביחד. עוד התגלה כי אחד האבות הוא הומלס בן .24
אלא שמכת ההריונות בתיכון הקטן התבררה כחלק ממגפה אמריקאית: בשנת ,2006 לראשונה זה 13 שנה, נרשם בארצות הברית גידול של שלושה אחוזים בהריונות בגיל ההתבגרות. בבריטניה נרשמה עלייה דומה - בשיעור של 2.7 אחוזים - בשנת .2007
יש המייחסים את העלייה לסרטי מתבגרים פופולריים מהשנה האחרונה, כמו "ג'ונו" או "הדייט שתקע אותי," המייצרים גלוריפיקציה לנושא ההיריון. "חלק מהעניין הוא בהחלט החשיפה של נערים ונערות לתכנים בעלי אופי מיני ולמיניות בתוכניות הטלוויזיה," מסביר ד"ר עמי שקד, ראש החוג לתואר ראשון בפסיכולוגיה במרכז ללימודים אקדמיים,
"התוכניות האלה מלמדות בני נוער שלקיים יחסי מין זה סבבה לגמרי, מבלי לתת את הדעת להשלכות של ההתנהגות הזו. הממשל הפדרלי בארצות הברית מוציא קרוב ל-40 מיליארד דולר בשנה על הריונות לא מתוכננים. אני האחרון שאגיד שסקס זה לא דבר מענג, אך כשאין התייחסות לתוצאות של סקס לא מוגן, ההשלכות יכולות לבוא לידי ביטוי גם בצורה הזו."
"אני תמיד צוחקת שהלידה הבאה שלי תהיה בגיל ,"40 מספרת סאני וסרמן, שילדה את בנה עדן כשהייתה בת .17 "זו הייתה חוויה טראומטית, שבסופה אפילו לא שמו את התינוק עליי, כי הניחו שהוא לאימוץ." וסרמן, היום בת ,21 מתגוררת בכרמיאל ומגדלת את עדן לבדה.
"אנחנו מכנים אותן נערות-אמהות," מסבירה חיותה שנבל, מנהלת השירות לנערות וצעירות במשרד הרווחה והשירותים החברתיים. "יש קבוצה של נערות שהמשפחה הגרעינית נותנת להן לגיטימציה, כך שהנערה יכולה להמשיך את ההיריון בסביבה הטבעית שלה. בדרך כלל המשפחה לוקחת את רוב האחריות, ולמרות שהיא עדיין האם, עולמה סובב בין שני העולמות: אמא לתינוק ונערה ככל הנערות.
"הקבוצה השנייה היא של נערות שלא יכולות לשתף את הסביבה הטבעית שלהן, והן בדרך כלל אלו שמגיעות אלינו." השירות מסייע לנערות בתהליך ההחלטה ומלווה אותן בשלבים השונים, בין אם
על פי נתונים לא סופיים של שנת ,2008 שנבל מדווחת על עלייה במספר ההריונות. "מתוך 398 הריונות של נערות שנמצאות בטיפול השירות, היו השנה 129 לידות, ואני גם יכולה להעיד כי היום פחות תינוקות כאלה נמסרים לאימוץ."
"כשבודקים מי הנערות שנכנסות להיריון מחוץ למשפחה," מסכם ד"ר שקד, "מגלים שבאחוז ניכר מהמקרים הן לא קיבלו חינוך מיני, וגם האינפורמציה שכן הייתה ברשותן לא התקבלה במסגרת פורמלית."
אף שסאני הייתה מודעת להשלכות של יחסי מין בלתי מוגנים, או כמו שאומרת ג'ונו בסרט - "לימדו אותנו בשיעור חינוך מיני שהיריון, פעמים רבות, מוביל לתינוק," רופא הנשים שלה לא היה בארץ כשהייתה זקוקה למרשם חדש לגלולות. "זה קרה מהבושה," היא מודה, "את קולטת? מהבושה ללכת לרופא אחר ולבקש מרשם. עם זאת, באותו רגע אמרתי לאבא של עדן שאני יולדת את הילד איתו או בלעדיו."
היום היא מעידה שהייתה לה ילדות פרועה, בה הקשר עם ההורים, במיוחד עם אבא, היה רופף למדי. "עשיתי הרבה דברים שילדה לא צריכה לעשות. כשהבנתי שאני בהיריון, הרגשתי שאלוהים הסתכל עליי וחשב: 'אני צריך לעשות לילדה הזאת משהו דרסטי כדי להוציא אותה מהבוץ.' אני מאמינה בגורל, והרגשתי שזו ההזדמנות להתחיל לקחת אחריות על החיים שלי."
פרופ' עמירם רביב, דיקן בית הספר לפסיכולוגיה במרכז ללימודים אקדמיים, טוען כי יש כמה סיבות להמשיך את ההיריון בקרב צעירות. "חלקן מפחדות מעצם ההפלה, אחרות חושבות שאסור לעשות אותה מסיבה אידיאולוגית, חלקן לא רוצות לוותר על דבר שהוא שלהן ומתעקשות להראות לכולם שהן מסוגלות לעשות את זה. לפעמים, עצם ה'יש לי ילד' משייך אותן לעולם של הגדולים ומקנה להן עצמאות."
"הייתי תלמידה מצטיינת, צפו לי גדולות מבחינת הלימודים, אפילו תכננתי ללמוד רפואה, אבל המצב בבית יצר אצלי בעיית התנהגות קשה. כשסיימתי ללמוד, הרגשתי שלהתחתן זו האופציה הכי טובה שלי. ואם מתחתנים, צריך גם לעשות ילדים."
משהרו השתיים, נאלצו להתמודד עם סטיגמות, הערות ושאלות חטטניות. "הבטן יצאה לי רק בחודש השישי, אז בהתחלה לא ראו עליי, אבל לבגרויות כבר נסעתי בהיריון,” מספרת אדרי, “היה לי פרצוף של ילדה ובטן ענקית. בהתחלה, בגלל שלא ראו, אף אחד לא האמין לי, אחר כך כולם אמרו לי להתחתן. אנשים חיים לפי נורמה מסוימת והם שופטים אותך. שמעתי שאומרים מאחורי הגב שלי 'בחורה לא טובה ואיפה ההורים שלה.' אני באה ממקום סגור, כולם חיים בבועה, פתאום מופיע דבר כזה וזה מרעיד להם את האדמה. אבל אפילו לרגע זה לא עורר בי ספקות. לאורך כל ההיריון הרגשתי שזה הדבר הכי נכון, ושאני יכולה להעניק לילד הזה הרבה."
שרון, שהתחתנה עם גבר המבוגר ממנה ב-12 שנה, נאלצה לספוג את הנידוי ממשפחתה. "בלידה הראשונה רק בעלי היה איתי. שעה אחרי שיצאנו מבית החולים, כבר רבתי איתו. הייתי כל כך אבודה ומבולבלת. לא הייתה לי את התמיכה של אמא שהרבה נשים מקבלות ולמדתי בדרך הכי קשה שאפשר. היא הייתה בוכה ואני הייתי בוכה בעצמי, כי פשוט לא ידעתי מה לעשות."
אצל סאני המצב היה מעט קל יותר. "אבא שלי לקח אותי לחדר לידה. הוא היחיד שיכולתי להתקשר אליו. הייתה לידת ואקום מאוד מסובכת, ואחר כך כל הזמן הגיעו אנשים. אחרי שכולם הלכו, נשארנו רק אני ועדן. בחיים שלי לא נגעתי בתינוקות, לא התקרבתי, די פחדתי מהם.
"הסתכלנו אחד על השני, הרמתי לו ידיים, רגליים, חקרתי ובדקתי מה זה היצור הקטן הזה. בהתחלה היה לי קצת קשה להתחבר והרגשתי שלא נותנים לי ללמוד. לאט לאט, אחרי שעברו הכאבים, ישבתי איתו והכרתי את השיטה: איך להאכיל, איך להחזיק. פתאום הרגשתי מין פרץ אהבה לא מוכר משום מקום. הייתי תופסת אותו ונדהמת מעוצמת הרגשות".
פרופ' רביב מסביר שברוב המקרים נערה מתחת לגיל 19 תהיה אם בשלה וטובה פחות. "מודעות ושליטה עצמית, יכולת לדחות סיפוקים, זיהוי הצרכים שלי וצורכי הזולת, היכולת לפרנס ולקיים את עצמי מבלי להיות תלוי בעזרה, שיקול דעת, סדר עדיפויות, תוספת השכלה וניסיון חיים - כולם כלים טובים לאמהות, שנרכשים, בדרך כלל, עם הגיל. גידול ילדים נתפס כחוויה מרתקת, אך יש גם צדדים פחות נעימים: אם זקוקה לנכונות להתעורר בלילה, לוותר על בילויים ולעסוק במאות פעילויות אפורות".
היום אתן יכולות להודות שזו הייתה טעות ללדת בגיל כה מוקדם?
"הילדים שלי הם הכול בשבילי, שום דבר אחר לא חשוב כמוהם. אני לא יכולה להאשים את עצמי, כי לא היו לי הרבה ברירות, אבל היום הייתי הולכת לפי המסלול המקובל. בגיל כזה צריך לחיות, ליהנות מהילדות, ללמוד, ללכת לצבא, להיות עם חברות.
"המצב הכלכלי היה גרוע, לילות שלמים לא ישנתי. למה לעשות את זה לעצמך? לכל דבר יש את הזמן שלו. אם היום היה לי תינוק, הייתי הרבה יותר רגועה, יש לי הרבה יותר כלים," אומרת שרון. בתה, אור, כבר בת .17 "גם אם היא תגיד לי מחר שהיא מתחתנת, אני אהפוך עולמות ולא אתן לה."
אצל סאני, אחד הקשיים הגדולים ביותר הוא הבדידות שהיא חשה גם ממרחק של ארבע שנים. "אף אמא בגן לא רוצה להיות חברה שלי, המון אנשים שואלים אותי 'איפה ההורים שלו.'? זה שם אותי במצב די בודד, בזמן שבנות בגילי בדיוק מסיימות צבא ומתחילות לחגוג."
עד כמה את מצטערת על כך שוויתרת על החגיגה?
"הרבה אנשים אטומים אומרים לי שוויתרתי על החופש, אבל מעולם לא הרגשתי יותר חופשייה. הוא נתן לי מוטיבציה ללכת ללמוד, העניק לי כוח להצליח כדי לעשות לנו חיים טובים יותר. היום אני לא לוקחת שום דבר מאף אחד, הכול בזכות עצמי, בשביל שנינו."
סאני מגלה יתרונות נוספים בהיותה אם צעירה. "רוב האנשים, כשהם מתבגרים, שוכחים שגם הם היו ילדים. אני מציבה לעדן גבולות, למרות שזה לא פשוט, כי גם אני עוד קצת ילדה. אנחנו שרים ורוקדים, שמים סבון במזרקה העירונית ורוכבים על סקייטבורד - אנחנו לא משעממים."
סוגיה אחת טרם נפתרה, אבל סאני אופטימית. "אם הייתה לי את האפשרות, הייתי שמחה להעניק לילד הזה משפחה, אבא ואמא ושניים וחצי ילדים, בית נורמטיבי. לא חסר לנו כלום, אבל לפעמים כואב לי שהוא רואה את החברים שלו בגן ושואל 'איפה אח שלי".
נא להמתין לטעינת התגובות
