המלך תשבי הראשון: ביקור ביקב המשפחתי

סיפורו של היקב שמתעקש להשאר בגבולות הייצור המשפחתי, מחמם את הלב, אבל יש עוד סיבות להמלט דווקא לשם, ליום שישי חסר דאגות. ארוחת הבוקר למשל

יעל פז-מלמד | 13/1/2009 8:21 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
ברוני אמרה שאם לא היינו יוצאים לכמה שעות, היא היתה משתגעת. יחד הם ירדו מהבית. בנה לבוש במדים, עם צו 8 ביד, מחכה שיאספו אותו, והם למכוניתם. כולנו חשנו רצון לברוח קצת, להתעטף בחברות המחבקת, להתעדכן במצב הילדים, אלה שבסדיר או במילואים, ואלה שעדיין לא. רק בדיעבד הסתבר לנו עד כמה היטבנו לבחור את מקום ההימלטות. אני מתכוונת ליקב תשבי שבאזור התעשייה בנימינה. עוד סיפור ישראלי מחמם את הלב, שיש בו הרבה נחישות, חריצות, היאחזות באדמה, חזון, ומשפחה אחת שהחליטה לנצח כמעט כנגד כל הסיכויים.

יקב תשבי
יקב תשבי צילום: מקס ילינסון
בשנת 1882 דרכו לראשונה מיכאל ומלכה חמילצקי על אדמת זכרון יעקב. מיכאל נבחר על ידי הברון רוטשילד לטעת כרמים באזור, ומאז ועד היום לא נותק הקשר העמוק בין המשפחה לכרמים. המשפחה התיישבה ביישוב שפייה הסמוך, ובאחד מביקוריו של המשורר חיים נחמן ביאליק הוא הציע להם לשנות את שמם לתשבי, וכך היה.

בתחילת שנות ה-80 עברה תעשיית היין הישראלית משבר חמור, ומחיר הענבים צנח. בעקבות המשבר קיבל יונתן תשבי החלטה אמיצה לפרוש מקואופרטיב כרמל מזרחי, שקנה ממנו את כל תוצרת הכרמים שלו, ולהקים יקב קטן משלו. רבים לא נתנו לו סיכוי להצליח, אבל יונתן תשבי לא ויתר. השנים הראשונות היו קשות: הבנקים ישבו להם על הצוואר, החובות תפחו, המכירות דשדשו. ישראל עוד לא היתה בשלה ליינות של יקבים פרטיים קטנים.


עוצרים במיליון

בערך בתקופה הזו הכרנו את יונתן ונילי, אשתו ויד ימינו, שתמיד היתה שם. הקשר הפך לחברות. ליווינו אותם בהשתאות, עקבנו אחרי רצון הברזל שלהם שלא לוותר, ראינו אותם מתחילים להצליח, מגדילים את היקב, מחליפים יינן ועוד אחד ועוד אחד,

מייצרים עוד ועוד בקבוקי יין. עד שהגיעו למיליון, והחליטו לעצור. בשלב מסוים, נותק הקשר ההדוק, למרות שכל הזמן עקבנו אחריהם מרחוק, עד שביום שישי האחרון אחרי הרבה שנים, החלטנו לסוע אליהם ליקב, ולא האמנו למראה עינינו.


תשבי שיראז 2006
תשבי שיראז 2006 צילום: יחסי ציבור
שלושה ילדים יש ליונתן ונילי, כולם עובדים ביקב, שמאז הקמתו נשען רק על בני המשפחה. הבן האמצעי, גולן, הוא היינן וסמנכ"ל היקב. איש עבודה, כמו אביו ואמו, נטול פוזות וגחמות, מדבר מעט, לקוני משהו, אבל רץ כל הזמן קדימה. אי אפשר לעצור אותו. מיכה, הבן הבכור, הוא גם עורך דין מצליח וגם אחראי על הכרמים של המשפחה, והבת אושרה ייסדה את בית הקפה המשפחתי בזכרון יעקב, יחד עם "דודה ציפי", אחותה של נילי, וגם פיתחה את מוצרי הגורמה שנלווים ליינות.

צקצוקי הנאה

מרכז המבקרים הקטן שהקימה נילי לפני הרבה שנים גדל והיה למסעדה, ששולחנות העץ שלה פזורים מתחת לבוסתן כרמים. אנחנו מתיישבים, עשרה אנשים, סביב השולחן הארוך, מזמינים עשר ארוחות בוקר, ועוד לפני הכל מתמוגגים מנחת מהמקום, ממזג האוויר, מהאווירה הנעימה ששורה על הכל. בפנים עומד תור גדול בתחנות התדלוק. לפני כחמש שנים החליטה משפחת תשבי להפוך את היין המצוין שהיא מייצרת, שזוכה לפרסים בינלאומיים בתחרויות בעולם כולו, למוצר זמין לכל דורש.

לצורך כך הם העמידו ב-26 מקומות ברחבי הארץ מיכל גדול עם יין לא מבוקבק, ואנשים מגיעים עם בקבוקי יין ריקים, ממלאים אותם ביין מהמיכל, ומשלמים 19 שקלים לליטר. כדי להקים תחנה כזו צריך להחליט שמוכנים להרוויח פחות, ושהעיקר שהצרכנים יוכלו ליהנות מיין טוב במחיר שווה לכל נפש. "מי שנותן, מקבל בחזרה", אומר לנו גולן, והוא יודע על מה הוא מדבר.


ריבות יין של יקב תשבי
ריבות יין של יקב תשבי צילום: יחסי ציבור
ארוחת הבוקר מתחילה להיערם על שולחן העץ, והשמחה רבה. כל כך רבה, שאין מקום לכל הצלוחיות, הקעריות, הצלחות, ומגשי הלחם החם שזה עתה יצא מהטאבון שגולן בנה בעצמו. "ארוחת בוקר תשבי" כוללת סלט ירקות גדול, טרי, מתובל כפי שצריך, חביתה משתי ביצים עם תוספות לפי בחירה, סלט פלפל קלוי, סלט טונה, סלט חצילים, גבינה צפתית, טחינה, זיתים, שתייה קרה ושתייה חמה, וכל זה תמורת 45 שקלים ליחיד, או 85 שקלים לזוג - כמובן, בתוספת הלחם והחמאה.

אין סיכוי שמישהו יחסל את כל המבחר, לא כיחיד ולא כזוג. צקצוקים של הנאה עולים מהשולחן. כולם מודים לנו שגילינו להם את המקום המקסים הזה, ואחר כך למי שאחראי על הארוחה הנהדרת הזו. וכך ישבנו לנו כמעט שלוש שעות, שמש החורף חיממה את הגוף, הפגישה עם החברים חיממה את הנשמה, ההתנתקות ממקורות התקשורת חיממה את המוח.

עוד לא המציאו פטנט מהנה יותר לבוקר שישי מאשר ארוחת בוקר טובה במקום מקסים, וכמובן חברים טובים, והכל ב-45 שקלים. מי שרוצה יכול, כמובן, לקנח עם אחת העוגות שאופים במאפייה של המקום, שלמרות שנראו נפלא, החלטנו לוותר עליהן מחוסר יכולת להכניס עוד פירור לפה. 


 
מרלו תשבי 2005
מרלו תשבי 2005 צילום: יחסי ציבור

מקנחים ביין

ארוחת הבוקר היתה נפלאה, אבל העיקר, כמובן, הוא היין של היקב הזה, שמסתבר שמסעדות יוקרה בניו יורק, כמו זו של אלאן דוכס, מחזיקות אותו, משבחות, ומוכרות ממנו בקבוקים רבים. היום מייצרים ביקב מיליון בקבוקים, מה שהופך את היקב הזה לבינוני. ההחלטה המשפחתית היא להישאר עם הכמות הזו, למרות שיכלו לגדול ב-50 אחוז לפחות. אבל הם רוצים להמשיך להיות יקב משפחתי, שכל הניהול והפיתוח שלו נקבע רק על ידי חמשת בני המשפחה העובדים בו, ואת זה אי אפשר היה לעשות עם מיליון וחצי בקבוקים.

אנחנו טועמים כמה יינות, ולבסוף מחליטים ללכת על הקברנה סוביניון ‭,2005‬ ש-90 אחוז מהענבים שלו הם קברנה סוביניון, ו-10 אחוז קברנה פראנק. הבציר של הענבים כולו ידני, ללא שימוש בקוטפת, והוא הופק מהמיץ הראשוני של הענבים - מה שמבטיח סחיטה עדינה יותר, ושהה במשך שנה בחביות עץ. הטעם מאוזן, פירותי, והיישון מוסיף לו עוד מגוון של טעמים. מומלץ בהחלט. 

מרכז מבקרים יקבי תשבי, אזור תעשיה בנימינה, טלפון: 04-6380434 .

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''אלכוהול''

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים