סיטרה קלאסית: ביקור במסעדת סיטרה

מסעדת סיטרה של השף דודו אלמקייס לוקה בתסמונת המוכרת של "ראשונות יצירתיות ומתפרעות" אבל עיקריות קלאסיות עד זרא. הלוקיישן המצוין מול הים מוסיף עוד כמה נקודות זכות והופך את סיטרה למקום מצוין לארוחה חגיגית

פוריה גל | 18/1/2009 11:27 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
סוג מסעדה: מסעדת שף

כתובת: רוזנבלום הרצל 8, סי אנד סאן, תל אביב 


מסעדת סיטרה, בניצוחו של השף דודו אלמקייס, התנחלה באחד הלוקיישנים המוצלחים ביותר בתל אביב, מרחק סופלה מחוף הים, במתחם המטופח של סי אנד סאן. כבר בכניסה קידמה את פנינו אווירה קלאסית מוקפדת: שנדלירים, פרקט בגון אגוז, ספות רכות בצבע קרם, תאורה מסוגננת ועציצי ענק בהירים ודקורטיביים, ששפעת הפרחים המתפרצת מהם נראית כאילו צמחה בגינתו של סטייליסט או מעצב פנים מיומן הכי אר-דקו והכי רחוק מהטבע שאפשר. בקיצור, הכי סי אנד סאן.
סיטרה
סיטרה צילום: יחסי ציבור


כדי להשתכנע שאנחנו לא בתוך ציור, הזמנו שני סטארטרים: סלט אנדיב, עם אנדיב, גבינת רוקפור, פיסות אגס עסיסיות וקשיו (49 שקל). הסטארטר השני היה טרטר טונה אדומה, שהוגש בצלחת עמוקה, לצד הרבה מרכיבים אחרים, שהעניקו לו צבעוניות ומגוון טעמים חדשים: היו שם גם מעט עלים ירוקים, גזר, צנונית וצנוברים, ברוטב איולי צ'ילי (59 שקל). שני הסטארטרים היו טריים ומלאי יצירתיות קולינרית.

השני ראוי לציון במיוחד, מאחר שהוא שונה מכל טרטר טונה אדומה אחר שאכלנו אי פעם. המנה היתה עשירה בטעמים ובמרקמים שונים, מרעננת וקריספית כל כך, עד שאפילו היכחדותה של הטונה האדומה נשכחה מלבנו לזמן מה. דבר לא ציער אותנו יותר. הסכמנו לשחרר את הצלחת חזרה למטבח רק כשבאמת כלו כל הקצין. בכל אותו זמן המלבן הכחול של הים המשיך לרצד ברקע מתוך החלונות הרוחביים שלאורך הקיר המערבי במסעדה.
סיטרה
סיטרה יחסי ציבור
מקום מצוין לארוחה חגיגית

מנת הלוקוס היתה מצוינת, עשירה בטעמים, ורוטב הקארי היה מעודן, לא אגרסיבי אלא אנין. מנת הדניס היתה מעט צפויה, אמנם עשויה היטב אבל כזו שנותנת תחושה שכבר אכלת אותה לפני כן בכמה מקומות אחרים. גם הרוטב ותפוחי האדמה הננסיים היו וריאציות על מנות אחרות. זה אחד המאפיינים של סיטרה, מסעדה הלוקה בתסמונת המוכרת של "ראשונות יצירתיות ומתפרעות, עיקריות קלאסיות עד זרא".

המסעדה כל כך זהירה, מדויקת, מהודקת והולכת על בטוח, עד שאם מתחשק לך יום אחד להפתיע את עצמך ולאכול משהו קצת שונה ומיוחד, בעיקר בעיקריות, חייבים לשאול על הספיישלים.

לעומת זאת, במנות הראשונות ובקינוחים יש יצירתיות גדולה ורצון להפתיע. לקינוח הזמנו מנת קדאיף בקרם מסקרפונה ושוקולד לבן (38 שקל), שהיתה משובחת, פריכה ומדויקת.  המרקם האוורירי והנימוח של המסקרפונה השתלב להפליא עם הפריכות של הקדאיף.

בשורה התחתונה סיטרה היא מקום מצוין לארוחה חגיגית. המטבח עדכני, צרפתי ואיטלקי, עם קורטוב של השפעות ים תיכוניות, ע"ע החצילים, החריימה  או הקדאיף. בסך הכל עלתה לנו הארוחה 376 שקל לזוג (לא כולל קוקטיילים, ועם קינוח אחד), תמחור סביר בהחלט למסעדה מסוגה של סיטרה. הים, אגב, היה לגמרי בחינם.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים